סל הבריאות יגדל באמצעות היטל מס על הביטוחים הפרטיים
שר הבריאות ושר האוצר הודיעו על תוכנית להגדלת סל הבריאות מ-300 מיליון שקל בשנה לכ-550 מיליון שקל בשנה; בנוסף מקדמים השניים מהלך שיגרום לרופאים בכירים המקבלים מטופלים באופן פרטי בנוסף לעבודתם בבתי חולים - להתמקד בעבודתם הראשית
שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון הודיעו היום (ב') על מהלך שבמסגרתו יגדל סל התרופות וזאת בתמורה להתחייבות שמנהלי מחלקות בבתי החולים הממשלתיים יעבדו רק במערכת הציבורית.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
ועדת הסל עתידה להתכנס כבכל שנה לקראת סוף השנה ולהציג את מסקנותיה עם תחילת 2017. בשנים האחרונות הגידול בסל היה קבוע ועמד על כ-300 מיליון שקל בשנה, בהתאם לסיכומים שהושגו בין משרדי האוצר והבריאות. השנה צפוי הסל לצמוח להיקף של 550 מיליון שקל לסל הבריאות לתקופה של בין שלוש לחמש השנים הקרובים. הגדלת הסל תיעשה על ידי היטלים על הביטוחים הפרטיים והשב"ן (ביטוחים משלימים של קופות החולים וביטוחי בריאות פרטיים של חברות הביטוח) ותמומן על ידם.
ועדת הסל עתידה להתכנס כבכל שנה לקראת סוף השנה ולהציג את מסקנותיה עם תחילת 2017. בשנים האחרונות הגידול בסל היה קבוע ועמד על כ-300 מיליון שקל בשנה, בהתאם לסיכומים שהושגו בין משרדי האוצר והבריאות. השנה צפוי הסל לצמוח להיקף של 550 מיליון שקל לסל הבריאות לתקופה של בין שלוש לחמש השנים הקרובים. הגדלת הסל תיעשה על ידי היטלים על הביטוחים הפרטיים והשב"ן (ביטוחים משלימים של קופות החולים וביטוחי בריאות פרטיים של חברות הביטוח) ותמומן על ידם.
התוספת לסל מאפשרת לליצמן לרדת מהיוזמה שקידם להכליל תרופות מצילות ומאריכות חיים בשב"ן. ליצמן נהג לטעון אז, כי מכיוון שאין אפשרות להגדיל את תקציב ועדת הסל כדי להכניס את כל התרופות הללו על כל ההתוויות השונות שלהן, החולים נאלצים לממן מכיסם תרופות בעלות שמגיעה לפעמים לעשרות אלפי שקלים בחודש.
ב-2007. ליצמן, אז היו"ר החזק והאימתני של ועדת הכספים בכנסת, הגיע לדיל עם משרד האוצר. הוא יאשר את האיסור על קופות החולים למכור דרך הביטוחים המשלימים שלהן ביטוח לתרופות מחוץ לסל ובתמורה סל התרופות הציבורי יגדל ב-150 מיליון שקל כל שנה למשך שלוש שנים. כלומר במקום סל של 300 מיליון שקל שהביא ליצמן (או יותר נכון ח"כ לשעבר, חיים אורון, ממרצ שהגה את הפשרה) להגדלת הסל ל-450 מיליון שקל לשנה למשך שלוש שנים. מאז, הסל קוצץ שוב ושוב עד שחזר ל-300 מיליון שקל בשנה בשנים האחרונות. ליצמן גם הוא חזר אחורה והצהיר לא פעם שהוא עשה טעות כאשר הסכים להוצאה מהביטוחים המשלימים את התרופות שמחוץ לסל.
לגרום לרופאים הבכירים להתמקד בעבודתם בבית החולים
משרד האוצר החל לקדם באחרונה הכנסת תיקון לחוק ההסדרים שבמסגרתו ייאסר על מנהלי בתי חולים ומנהלי מחלקות במערכת הבריאות הממשלתית לעבוד בפרקטיקה פרטית. מטרת התיקון היא לגרום לרופאים בכירים המקבלים מטופלים באופן פרטי בנוסף לעבודתם בבתי החולים - להתמקד בעבודתם הראשית. יחד עם זאת, לפי הנוסח שנידון לפני ההודעה הצפויה היום, יתאפשר לרופאים הבכירים להמשיך לעסוק בשירותי ייעוץ שהם מספקים במסגרת הסדרי השב"ן שמציעות הקופות.
התכנית של כחלון וליצמן היא בשורה טובה ורעה למנהלי המחלקות העתידיים בבתי החולים. מצד אחד הם לא יוכלו לעסוק בניתוחים פרטיים ולהרוויח תוך 4-5 ניתוחים באסותא או הרצליה מדיקל סנטר את מה שמנהלי המחלקות היום משתכרים בחודש מהמערכת הציבורית. מצד שני, הם ייהפכו לאנשים החזקים ביותר בבית החולים. הסיבה היא שתחת ההנחה שמנהלי מחלקות יוכלו עדיין לתת ייעוץ פרטי – אפשרות שתידון במגעים העתידיים – הם יוכלו, ובוודאי יתבקשו, להמליץ למטופלים הפרטיים שלהם על מנתח. במילים אחרות, הם יהיו אלו שייקבעו אילו מנתחים בבתי החולים הציבוריים יעשו הרבה מאוד כסף במערכת הפרטית, ואלו לא. מעמד מנהל המחלקה לפיכך יהיה של המוציא והמביא, והרופאים הבכירים כולם - לא רק במחלקה שלו - יעשו בדיוק את מה שהוא אומר. מי שיהיה מוכן לוותר על כסף בשביל אגו ימצא את עצמו בתפקיד מושלם.
המהלך עורר תסיסה מצד הסתדרות הרופאים (הר"י) שנמצאת כעת במגעים מול נציבות שירות המדינה ומשרדי הבריאות והאוצר בסוגיית משך הקדנציות למנהלים בכירים במערכת הבריאות הממשלתית.
יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, שיגר אמש מכתב לשרים ליצמן וכחלון בעקבות הכוונה להגביל את היקף עיסוקם של הרופאים ובו כתב כי הוא "רואה זאת בחומרה רבה" ואף ציין כי תנאי העבודה של הרופאים השכירים קבועים בהסכמים קיבוציים. לדבריו, "מדובר בעליהום שמשרד האוצר, בהסכמת משרד הבריאות, מוביל מזה למעלה משנה נגד ציבור הרופאים והרופאות במדינה, ציבור שמשרת נאמנה, לילות כימים, את המטופלים".
לדבריו, "מערכת הבריאות בישראל, הסובלת ממחסור חמור ברופאים, נהנית מכך שרופאים רבים עובדים במספר משרות, חלקן בתפקידם הציבורי בבית החולים וחלקן בעבודה נוספת - הן בקופת החולים והן במערכת הפרטית. אין כל צורך ואין כל הצדקה לשינוי שיטלטל באופן דרמטי את מערכת הבריאות ויפגע בנגישות הציבור לטובי הרופאים במערכת".
עוד כתב ד"ר אידלמן לשרים כי "התערבות הממשלה באמצעות חקיקה חפוזה ופוגענית נגד הסכמים קיבוציים שעליהם היא חתומה - משמעם הפרה חמורה של אותם הסכמים ופגיעה בעקרונות היסוד של יחסי העבודה במדינת ישראל. הר"י תנקוט כל אמצעי העומד לרשותה כדי למנוע זאת.
עוד נבהיר, כי הכוונה לאסור על רופאים מנהלי מחלקות לעבוד במערכת הפרטית עלולה להוביל למצב שבו רופאים מהשורה הראשונה לא ירצו להתמודד על תפקיד זה. כבר כיום ישנו מספר נמוך של מועמדים לכל מכרז לתפקיד מנהל מחלקה. היה והכוונה המדוברת תתממש, נגיע למצב שבו לא יהיו די מועמדים לכל תפקיד ואיכות המועמדים תיפגע משמעותית.