"וודי אלן חייב לעבוד ולזוז - אחרת ימות"
מהצד צפה קורי סטול בוודי אלן בן ה-80 בצילומי "קפה סוסייטי", ונדהם מההספק שלו. בינתיים השחקן היהודי בונה רזומה יפה משלו בטלוויזיה ("בית הקלפים", "בנות") וגם בקולנוע כגנגסטר מהעדה הפחות אופנתית בניו יורק: "למאפיונרים האיטלקים היה יותר סטייל מאלו היהודים"
השחקן קורי סטול ידוע בעיקר מעבודתו בטלוויזיה. אין כמעט סדרה אמריקנית מובילה שבה לא הופיע - "בית הקלפים", "הנגיף", "האישה הטובה", "הומלנד" ו"בנות". אבל הנוכחות הקולנועית שלו גם היא גוברת לאחרונה - לא מעט בזכות וודי אלן. הבמאי הנערץ שליהק אותו כארנסט המינגוויי ל"חצות בפריז" מ-2011, זימן אותו שוב לסרטו החדש "קפה סוסייטי" - הפעם כגנגסטר יהודי אלים.
"באתי לחדר ההקרנה של וודי, והוא ביקש ממני באופן אישי לשחק בסרטו החדש ונתן לי לקרוא את התסריט", משחזר סטול בראיון שנערך לקראת הקרנת "קפה סוסייטי" בפתיחת פסטיבל קאן. "זה היה עניין גדול, כי את 'חצות בפריז' לא אפשרו לי לקרוא. כשקראתי את כל התסריט של 'קפה סוסייטי'. אמרתי לעצמי: 'אני בטח הדמות הראשית', לאור גודל התפקיד".
סטול אולי לא העריך נכון, והתפקיד הראשי הוא בעצם של ג'סי אייזנברג, אבל הדמות שלו בהחלט נכבדת ומשמעותית. הדרמה התקופתית שמוצגת אצלנו בישראל כעת, פתחה את פסטיבל קאן לפני חודשיים. עלילתה ממוקמת בהוליווד ובניו-יורק של שנות ה-30, ועוסקת במשפחה יהודית. הגיבור בגילומו של אייזנברג מנהל מועדון לילה נוצץ ומצליח, בעוד שסטול מגלם את האח הבכור - גנגסטר ושותף לעסקי המועדון, שלא בוחל לחסל יריבים או סתם שכן של אחותו שמפריע את המנוחה בשכונה. והוא כמובן מסתיר את הגופות ביציקות של בטון.
"חשבתי שזה מגניב שבסרט המשעשע הזה, נערמות לא מעט גופות ויש סצנות אלימות. לא מצפים לכאלה סצנות אצל וודי אלן. למרות שהוא עשה סרטים אחדים על פרשיות רצח. 'קפה סוסייטי' מנסה להראות את רוחב היריעה - ישנן מסיבות שטופות שמש בלוס אנג׳לס וישנו העולם האכזרי והבשרני של הגנגסטרים, וישנם ההורים ודירת מעמד-הפועלים המרופטת שלהם. הטון של הסרט די רומנטי, והדמות שלי - תפקידה לנקר בטון הזה".
סטול מספר שבמהלך ההכנות חקר הרבה על גנגסטרים יהודים, אבל הוא מודה שההילה שלהם אינה נוצצת כמו של מקביליהם האיטלקיים שאיכלסו לא מעט סרטים אמריקנים - מ"הסנדק" של פרנסיס פורד קופולה דרך "החברה הטובים" של מרטין סקורסזה ועד "דוני ברסקו" של מייק ניואל. "אני חושב שלמאפיונרים האיטלקים היה ויש חוש אופנה שאין למאפיונרים יהודים", הוא מסביר, "הגנגסטרים היהודים היו יותר אנשי עסקים, החליפות שלהם היו לא מוצלחות. הם ניסו שלא להתבלט. הם פשוט ניסו להרוויח כסף ולתמוך במשפחה שלהם, אפילו שמה שעשו היה נורא. אני חושב שחלקם, כמו דאץ' שולץ, חיו בראווה. אבל לא היה להם את הסגנון שהיה לאיטלקים".
גם הפאה שוודי שם לך על הראש לא בדיוק מוצלחת ואופנתית.
"אני חושב שזה בדיוק הקטע. וודי רצה שהדמות שלי תהיה בדיוק באמצע ולא תנסה להשוויץ. הוא לא בחור שנהנה מהפשעים שהוא מבצע. מצדו שהמועדון לא יהיה זוהר. המועדון פשוט חלק נוסף מהעסק".
ב"קפה סוסייטי" הגנגסטר בוחר להתנצר מאחר וביהדות לא מאמינים בעולם הבא.
"לא הייתי קורא לגנגסטר בחור רוחני. הוא התעניין בפרצה שמצא בדת כדי להשיג לעצמו מקום בחיים שלאחר המוות. אני לא חושב שהייתה לו איזו מטרה רוחנית. יש קושי מסוים עבור יהודים רבים לעקוב אחרי תורתם באדיקות. ישנם בניינים בברוקלין, עליהם כתוב שאסור לעבוד בשבת, או אסור להפעיל מכונות בשבת, והמעלית עוצרת בכל קומה, רק כדי שלא תלחץ על הכפתור - כך שטכנית אתה לא עובד. אז אפילו אם הוא לא התנצר באמת, הוא התנצר בצורה הכי יהודית שאפשר".
סטול מוכר לקהל הרחב בעיקר מהופעתו בסרט הקומיקס "אנטמן" מתוצרת מארוול שיצא בשנה שעברה, ובו הוא הופיע כדארן קרוס, הנבל תאב הבצע. "אני בר מזל שאני עובד כעת בתקופה בה אין סטיגמה, ואני יכול לעשות הכל ולנוע בין הקולנוע, במות התיאטרון והטלוויזיה. אתה לא מוכרח להיכנס למסלול אחד - אתה יכול לעבוד בכל מדיום ואני אוהב את זה. אחרי כל עבודה אני רוצה לעשות משהו הפוך לה. גיוון זה אחד הדברים שאני מוקיר".
סטול שהתארח כאמור באינספור סדרות, התחבב על מכורי "בית הקלפים" - הסדרה הפוליטית המוערכת ועטורת הפרסים תוצרת נטפליקס, בהנהגת קווין ספייסי ורובין רייט. סטול הופיע במהלך העונה הראשונה (וגם הגיח בהמשך בפרק 45) בתפקיד פיטר רוסו, חבר קונגרס ממדינת פנסילבניה המכור לסמים, סקס ואלכוהול. לאחר שרוסו שתפס נוהג בשכרות בעודו מבלה עם זונה, פרנק אנדרווד דאג לחלצו ממעצר ללא רישום, ולאחר מכן משתמש בו כפיון לצרכיו הפוליטיים, ואף מריץ אותו לתפקיד מושל פנסילבניה. על התפקיד שלו, סטול קיבל מועמדות לגלובוס הזהב.
סטול מודה שיש לו עניין בפוליטיקה, אך מעדיף לא להתייחס לזירה העכשווית של המירוץ לנשיאות ארצות הברית ולדמיון בהתנהלותם של דונלד טראמפ ואנדרווד. "אני לא רוצה שהראיון הזה יעסוק בטראמפ. הוא מקבל מספיק כיסוי בתקשורת. מבחינת היחסים שלי עם פוליטיקה - אני חושב שאני כמו כולם. זה מרתק אותי. מאז המחזות של ימי יוון העתיקה ושל שייקספייר, היו דמויות של מלכים, מלכות, אריסטוקרטים, מצביאים. אתה מקבל תחושה מידית של מה עומד על הכף, כשיש לך אנשים ששולטים במדיניות, בצבא ובחיי אדם. אני חושב ש'בית הקלפים' ממשיכה את המסורת הזאת".
לאחרונה סטול התארח בארבעה פרקים של העונה החמישית של "בנות", בתפקיד סלבריטאי הומו, שנהנה לנצל את מעמדו ולהחליף מאהבים צעירים, ומשחק ברגשות אלייז'ה, חברה הטוב של הגיבורה האנה, אותה מגלמת לנה דנהאם. "בדיוק דיברתי איתה, ושוחחנו על התגובות לדמות שלי. די התפלאנו לשמוע שרבים חיבבו אותו, וחשבו שמערכת היחסים בינו לבין אלייז'ה הייתה מתוקה וסקסית. אני חשבתי שהוא מפלצת. אתה לא יכול לשלוט באיך הקהל יגיב לעבודה. זה בריא מבחינה פסיכולוגית לגלם דמויות שאתה לא מחבב - זו הזדמנות לקבל גישה לחלקים בעצמך שלא מנומס או לא מקובל לגשת אליהם ביומיום. לכל אחד יש את החלקים האפלים בנפש, וכשיש לך הזדמנות לשחק דמויות כאלה, זה בריא".
סטול שחגג לאחרונה יום הולדת 40, נהנה מאבהות מאוחרת. באוקטובר האחרון הביאו הוא ורעייתו השחקנית נדיה באוארס, ילד ראשון לעולם. "מאז שהפכתי לאבא אני מנסה למתן את קצב העבודה", מדווח סטול. "לקחתי קצת זמן לעצמי עם לידת בני, אני מנסה להיות יותר בבית. כשהבן שלי נולד הופעתי בסדרה 'הנגיף' וחלק מהאלימות - שנוגעת גם בילדים - פתאום הפריעה לי".
סטול סבור שההתבגרות עושה לו רק טוב. "אחד הדברים הנפלאים בעבודה בתחומי האמנות השונים זה שככל שאתה מתבגר, מרקם העבודה שלך מתעשר, והדברים שעשית משקפים איך העבודה שלך יכולה להשתנות, ולכן העבודה שתעשה בשנות העשרים, השלושים והארבעים שלך - אינה בהכרח זו שתעשה בהמשך. וודי אלן מעניק לי השראה, בעיקר במוסר העבודה שלו - להיות בן שמונים ועדיין לעבוד הרבה, בדיוק כפי שעבדת בגיל שלושים, זה דבר מדהים. וודי חייב לעבוד ולזוז, אחרת ימות".
