להתגרש בלי לגרום לכאב: זה אפשרי
התגרשתם ואתם רוצים להמשיך הלאה, אבל לא יכולים בגלל תסכול וכאב? שימו לב כמה אנרגיה שלילית יוצאת מכם בניסיונות פתטיים להכאיב לבני הזוג לשעבר. אז עזבו את זה. זה לא יוביל אתכם לשום מקום. תושיטו יד כדי שהמשפחה שלכם תצליח להשתקם ולחוות שוב אושר. זה תלוי רק בכם
התגרשת. נפרדת סופית. עזבת את הבית. מצאת דירה. גיבשת את הסכם המזונות. סיכמת איתה את הסדרי הראייה. יצאת לדרך חדשה. ויש לך הזדמנות לתקן את מה שנשבר. לאחות את הקשר עם הילדים. לנסות ולאחד, ככל האפשר, את המשפחה שהתפרקה.
אבל אתה ממש לא שם. התסכול אוכל אותך. הכאב אינו מרפה ממך. הכעס זורם בעורקים. ואתה מחפש רק דבר אחד: לנקום בה. לפגוע בה. להשפיל אותה. למרר את חייה. להשמיץ אותה בכל מקום. להפעיל נגדה עורכי דין. לסרב להעניק לילדיך חוגים. ולא אכפת לך שהם עדים לזה, רואים את זה, יודעים על זה. לא אכפת לך מהם, אכפת לך רק מעצמך. האגו שלך נפגע ואתה מוכן לעשות הכל, כולל הכל, כדי לשקם אותו. על חשבון מי?
לעוד טורים של אבישי מתיה
מתי הייתם מאושרים בפעם האחרונה
קחו אחריות על האושר של המשפחה
הטור הזה נכתב בלשון זכר, אבל יש לא מעט נשים שנוהגות בצורה דומה כלפי בעליהן. הן מונעות מהם לראות את הילדים. הן מוציאות נגדם צווי הרחקה פיקטיביים. הן ממאנות לסלוח ונוהגות ברשעות ובאכזריות. מה יוצא להן מזה? כלום. הסיפוק זמני. הרעל שוטף את הנשמה. והילדים, שזקוקים נואשות לאבא, סובלים ושותקים.
אין דבר נורא יותר עבור ילדים מפירוק התא המשפחתי. עולמם נשבר. לבם סופג מהלומה קשה. והם חשים חוסר אונים. מזילים דמעות ביום וממררים בבכי בלילה. ועוד מעט זה יתבטא בירידה בלימודים, או בהפרעת אכילה, או בזעם מתפרץ. ומי יודע מה יקרה בשנים שלאחר מכן, אם אתה, וגם את, לא תיקחו אחריות ותתחילו להתנהג כמו זוג הורים, כמו אבא ואמא. תפסיקו לחשוב על עצמכם ותתחילו להשקיע בהם.
יש זוגות שאיחוי הקרעים ביניהם הוא כמעט בלתי אפשרי. גברים שהיכו את נשותיהם. או נשים שבגדו בבעליהן באופן סדרתי. הם לא מסוגלים לתקשר ביניהם ללא אלימות מילולית. הכעס הפך לטינה והתגבר עד כדי תיעוב של ממש. מוטב להם לשמור מרחק זה מזו, להתחכך כמה שפחות, כי כל מפגש עלול להצית להבות ולטלטל שוב את מה שנרגע לכאורה.
אבל אצל כל השאר, אלה שהתרחקו, אלה שהפסיקו לאהוב, אלה שמצאו ניחומים בזרועותיהם של אחרים, וגם אלה שמלכתחילה לא התאימו, יש סיכוי לערוך תיקון. יש הזדמנות לבקש סליחה.
אז תבקשו סליחה. תהיו נדיבים. תתפשרו. תבחרו להיות הוגנים זה עם זו. ותראו את זה לילדים. הם חווים הכל. הם יודעים הכל. הם מרגישים הכל. אל תשתמשו בהם ככלי משחק כדי לייצר לעצמכם מראית עין של "ניצחון". אם אחד מכם "מנצח", הילדים שלכם מפסידים.
תעשו חשבון נפש
תביטו קדימה. 5 שנים מהיום. 20 שנה. האם הילדים שלכם יסלחו לכם? האם תצליחו לקיים איתם מערכת יחסים בריאה ותומכת? האם תשמרו עימם על דו שיח פורה וכן? או שהם יתרחקו מכם עמוק אל תוך חייהם ויותירו אתכם לבד, בודדים וגלמודים מתמיד.
שמתם לב כמה אנרגיה שלילית יוצאת מכם בניסיונות פתטיים להכאיב לבני הזוג לשעבר? כמה מאמצים אתם משקיעים במריבות קטנוניות על כסף? כמה אומללות אתם מייצרים? כמה עצבות אתם מביאים? מה, לעזאזל, יוצא לכם מזה? אולי הגיע הזמן שתפקחו עיניים ותחלצו את עצמכם מתוך העיוורון הנורא שאוחז בכם.
עכשיו, אחרי שהכל נגמר, יש לכם זמן לערוך חשבון נפש אמיתי עם עצמכם. איפה טעיתם? מה לא הייתם צריכים לעשות? ואיך אפשר לנהוג אחרת כדי שהמשפחה שלכם תצליח להשתקם ולחוות שוב רגעי אושר. זה תלוי רק בכם. תגדלו. תצמחו. תושיטו יד. בשבילם. ובשבילכם.
הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת
צפו בקטע מהופעתו של לואי סי קיי על הגירושין:
לפנייה לכתב/ת 
