היום בו הוכח שאין בלתי אפשרי / טור

למרות העובדה כי שלב הבתים לא קיבל את מכבי חיפה על שטיח אדום, ומנצ'סטריונייטד רשמה 2:5 עליה באולד-טראפורד, בארץ התעסקו הרבה יותר בצמד שהבקיעו יניב קטן ורפי כהן. אז מה אם חיפה ספגה חמישיה. לכל הדעות, חיפה נסעה לבכורה "הביתית" שלה באצטדיון GSP בניקוסיה כאנדרדוג מוחלט. עצם המעמד החדש גרם לכך שעוד ועוד טיסות שכר עלו בנתב"ג, במתכונתו הישנה, לכיוון ניקוסיה. ההערכה הייתה שכ-2000 אוהדים טסו לקפריסין.

מכבי חיפה חוגגת מול אולימפיאקוס בקפריסין(צילום: רויטרס)

ג'ובאני מאולימפיאקוס לא ליקק דבש מול אדורם קייסי(צילום: איי פי)

אני זוכר את הקהל הגאה של אולימפיאקוס, מועדון שהגיע שלוש שנים קודם לכן לרבע גמר ליגת האלופות, נוחת בניקוסיה בהנחה שייראה עוד קונצרט. במפגשים מחוץ לאצטדיון, היוונים

היו מאוד סימפטיים כלפי הישראלים, יחס מהסוג שאותו נותנים לחלשים ובלתי מאיימים. אם חיפה הייתה מהווה איום, לא בטוח שיוונים היו מתנהגים בצורה דומה. בעצם, חכו לסוף הכתבה ותבינו את ההקשר.

חיפה אירחה, אבל היוונים הרגישו בבית. דיברו בשפה שלהם בסניף הקפריסאי של יוון הגדולה. אולימפיאקוס הייתה ונשארה קבוצה עשירה גם במושגים אירופיים. השוער אלפטרפולוס נחשב למניה בטוחה, כריסטיאן קרמבו מנבחרת צרפת שיחק בקישור עם כוכב נבחרת שבדיה פר זטרברג. על הקו נע פרדראג ג'ורג'וביץ' האלגנטי. הבנקים שבהם הפקידו שחקני אולימפיאקוס את כספם עשו עסקה טובה.

יעקובו ובאדיר עשו בית ספר לאולימפיאקוס(צילום: רויטרס)

רק שלמכבי חיפה היה אז הרכב מצוין. הקבוצה נחשבה לאנדרדוג מול היוונים רק בגלל חוסר הניסיון בשלב הזה. המאמן יצחק שום, ווינר שרוצה לנצח בכל משחק, האמין בסנסציה, הורה לשחקניו ללחוץ בפתיחה את היוונים כדי להבהיר להם שלא הגיעו לחופשה בקפריסין. לקראת סוף המחצית קיבלה חיפה פנדל, קצת מפוקפק אבל למי איכפת, ויעקובו איגביני הניח את הראשון שלו ברשת היוונית. מצד שני, דודו אואט, עדיין בחיפה, לקח כדור קשה של זטרברג.

.

הוביל את מכבי חיפה להישג הגדול. יצחק שום(צילום: ראובן שוורץ)

המומנטום שינה את כללי המשחק. ההלם היווני גבר כשיעקובו בן ה-20, כבר אז עוצמתי במידות לא רגילות, שעט לכיוון השער והכניע שנית את אלפטרפולוס. היוונים שלפו מהספסל

את כל הארטיליריה שהצליחה במשחקים אחרים, אבל אז התברר כי ביום ההוא, הנתון, סבלה אולימפיאקוס מעודף חלודה. שני האריקים במרכז ההגנה, אחד ניגרי (אג'יפור) ואחד ישראלי (בנאדו), ניקו לחלוטין את השטח.

כך גם המגינים אלון חרזי (ובהמשך אבישי ז'אנו) ואדורם קייסי. הקישור היה חזק, טכנית וולא פחות מכך פיזית, עם הטנק הליטאי ריימונדס זוטאוטס , וואליד בדיר והקרואטים הבלתי נשכחים ג'ובאני רוסו וננאד פראלייה. ובחוד יעקובו שעשה סטאז' לליגה האנגלית. הקינוח שלו ניתן מבישול של רוסו לחבר הניגרי יעקובו, שעקף את אלפטרופולוס ונכנס לשער ריק. 0:3!

אבישי ז'אנו מול פר זטרברג(צילום: איי פי)

"כדורגלניו של יצחק שום שברו שיא והוכיחו שהכדורגל הישראלי שייך לאירופה", נכתב ב-ynet ספורט לאחר המשחק. הערה: זה לא בדיוק מה שכותבים עכשיו.

הבטחנו לכם משהו על התנהגות

האוהדים היווניים אחרי המשחק? גם הם שינו את עורם ותקפו את השחקנים שהסתגרו באיזור הדיוטי-פרי בנמל התעופה וגם התעמתו עם אוהדים חיפאיים. זו כבר לא הייתה הסימפטיה כלפי החלשים.

מה שמשחק אחד יכול לשנות: 1. חיפה פתחה בכך את הקמפיין הטוב ביותר של קבוצה ישראלית בשלב הבתים וסיימה אותו במקום השלישי עם 7 נקודות. שום אמר: "אם גי'רמו ישראלביץ' היה מנצל את ההזדמנות בלברקוזן ומשווה ל-2:2, היינו ממשיכים לשלב הבא".

אוהדי אולימפיאקוס עשו פרובוקציות והתנהגו באלימות(צילום: איי פי )

2. אולימפיאקוס התרסקה, סיימה במקום האחרון בבית והתאמצה להשוות באתונה מול חיפה ל-3:3, אחרי פיגור 3:1.

3. בסוף אותה עונה,  מכבי חיפה דווקא איבדה את האליפות למכבי תל אביב לאחר מכירת יעקובו (שכבש בהמשך יותר מ-100 שערים באנגליה).

אוהדי מכבי חיפה חגגו בקפריסין(צילום: איי פי)

4. במסיבת הנשואין לבנו של שלמה שרף, ברמת-הכובש, קיבל שום טלפון מיווון: "מדבר ולימיר זאיץ', המנהל המקצועי הקרואטי של פנאתינאיקוס. אתה רוצה שנבוא אליך, או שתגיע לאתונה?

אנחנו עוקבים אחריך מאז אותו משחק מול אולימפיאקוס ורוצים לההחתים אותך".

אחרי יומיים, שום כבר היה חתום בפנתינאייקוס, היריבה השנואה של אולימפיאקוס. הוא זכה לנצח אותה עוד פעמיים בליגה ופעם בגביע היווני וזכה עם פנא ב-2004 בדאבל האחרון שלה. ראוי לציין שגם מכבי ת"א ניצחה את אולימפיאקוס 0:1 ב-2010 ועלתה שלב במוקדמות הליגה האירופית. יחד עם זאת, אין כמו שמחה של ניצחון (מוחץ) ראשון בליגת האלופות.

אתמול שאלתי את שום אם יש סיכוי שסיפור כזה עם טלפון מפתיע מויוון, יקרה גם לברק בכר אחרי המשחקים מול אולימפיאקוס. שום חייך ואמר שברור שהוא מאחל לו, אבל אחר-כך הרצין: "אולימפיאקוס בוודאי יותר טובה מבאר-שבע והיא מוכיחה את זה כבר שנים. רק יום גדול נתון, במיוחד בבית עם הקהל המצוין של באר-שבע, יוכל לתת לה סיכוי. תמיד אמרתי שאין 'אי אפשר' בכדורגל, כמו שדיברנו במכבי חיפה לפני המשחק ההוא".