דוהר על גלי השנאה לקלינטון: טראמפ איחד את הרפובליקנים
עם פתיחת הוועידה הרפובליקנית שלשום עוד היו ספקות ותוכניות מגירה להעיף את טראמפ. אבל כעת זה רשמי לאחר ספירת הצירים: הבומבסטיות הוכיחה עצמה כמתכון מנצח. גם אם הרפובליקנים לא משתגעים על המועמד - הם מאוחדים בשנאה יוקדת ליריבה הדמוקרטית
לתקרת אולם הוועידה הרפובליקנית בקליבלנד כבר מחוברים אלפי הבלונים בצבעי כחול-אדום-לבן, שיתעופפו באיטיות מעל ראשו של איל הנדל"ן דונלד טראמפ כאשר יוכרז מחר (ה') עם סיום הוועידה, רשמית וחגיגית, כמועמד המפלגה לנשיאות. גם עם אלפי תוכניות מגירה לזריקתו של המועמד השנוי במחלוקת מחוץ למרוץ, והיעדר בולט של בכירים במפלגה מהוועידה, טראמפ יישא על כתפיו את המרוץ לאחר שהצליח לאחד את הרפובליקנים סביב נושא עיקרי: השנאה להילרי קלינטון.
עוד פרשנויות וכל החדשות החמות - בעמוד המיוחד של ynet לבחירות בארה"ב
כשנפתחה הוועידה שלשום עדיין לא היה ודאי כי האיש שילחץ על המתג לשחרור הבלונים אכן ייקרא לדגל. אלף תרחישים לסיכול המועמדות של טראמפ היו מונחים בחדרי חדרים, אצל מתנגדי טראמפ, אצל אלו שהריצו את הקמפיין "רק לא טראמפ" ואצל מתכנני הקונספירציות שלא רצו לראות מועמד בומבסטי שצועד בבריונות בהיכל השמרני שלהם ומפזר גלים של שנאה, פחד וגזענות.
ביום שלישי בערב, (בלילה שבין שלישי לרביעי, שעון ישראל), כאשר מתוך הרמקולים בקע בקולי קולות השיר "ניו יורק, ניו יורק" והצירים המפלגתיים פיזזו על הרחבה וקראו בקצב "טראמפ, טראמפ", נגמר הסיפור והוסר הספק. טראמפ הפך להיות מועמד המפלגה באופן רשמי. בהליך פרוצדורלי הציגו נציגי המדינות את מספר הצירים שהוענקו לטראמפ: הוא היה זקוק ל-1,237 ואת המספר הנכסף קיבל כאשר מדינת ניו יורק, באמצעות ילדיו של טראמפ, דיווחה על ציריה.
"ברכות, אבא!" קרא בנו הבכור דון, כשלצדו טיפאני ואריק, "אנחנו אוהבים אותך". המשפחה כולה בירכה את האב, ולאחר כמה שעות הפציע גם טראמפ בעצמו על המסך באמצעות לוויין. "אני כל כך גאה להיות המועמד שלכם, אעבוד קשה ולעולם לא אאכזב אתכם".
המשפחה שם, אבל איפה בכירי המפלגה?
על רגע השמחה הזה, של הקמפיין המוזר ביותר שהתנהל לנשיאות בעת המודרנית, לא העיב היעדרם של בכירי המפלגה שהחרימו את האירוע, לרבות שני הנשיאים בוש ושני מתמודדי העבר ג'ון מקיין ומיט רומני. אפילו פול ראיין, שניהל את ההצבעה והיה אחראי לספירה ובעבר החרים את טראמפ, נראה בקליבלנד כמי שבלע את הצפרדע והשלים עם העובדה.
טראמפ השלים את המלאכה. המפלגה, שהתייחסה אליו בתחילת הדרך כאל מוקיון וצפתה במרוץ שלו כאילו היה מהתלה או חלום בלהות, הלכה בסופו של דבר שבי אחר קסמו האפל. המפלגה השמרנית שרצתה להעמיד בראשה פרצוף מכובד, שידבר לקהלים הנדרשים לניצחון, כמו מיעוטים ונשים, נכנעה בלית ברירה למועמד שדווקא מרחיק אותם – דבר שיכול לפגוע בסיכויי הרפובליקנים לחזור לבית הלבן.
הרפובליקנים נכנעו למועמד שהכניס ללקסיקון הפוליטי של אמריקה שמות גנאי ליריביו, תגרנות, שנאת נשים, עלבונות לנכים שחורים ויהודים; האיש שניהל קמפיין שכתב בעצמו ספר חוקים בדמותו לניהול קמפיין לנשיאות, האיש שהשפריץ נאצות וקללות ונישא על גלי אהדה של גברים לבנים בעלי השכלה חלקית, ניצב בראש הפירמידה של הרפובליקנית. בלילה ההוא, כאשר קיבל את מלוא הצירים הנדרשים, נחתה ההבנה גם בממסד השמרני כי אין מה לעשות יותר: הוא המנצח. הוא קיבל יותר קולות מכל מועמד אחר לפניו בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית.
"לכלוא אותה!": בומבסטיות ובריונות הוא הרכב מנצח
כשהאולם סוער ונרגש, יצאה בת הקול החדשה. טראמפ לא הצליח לאחד את המפלגה אלא סביב נושא אחד: השנאה להילרי קלינטון. כשהילדים שלו סיימו לברך אותו, החלו קריאות "תכלאו אותה, תכלאו אותה". חודשים שטראמפ נובח מעל כל במה שקלינטון צריכה ללכת לכלא, לא פחות ולא יותר, לא רק על פרשת האימיילים, אלא בעיקר על כך שהיא אחראית לרצח הדיפלומטים האמריקנים בבנגזי, והמסר שלו הופנם.
כריס כריסטי, שיש לו פה לא פחות גדול משל טראמפ, הפך להיות כלב התקיפה שלו, ובלילה בקליבלנד הוא עמד על הבמה ודיבר כמו תובע ממשלתי המגיש כתב אישום נגד הילרי קלינטון על כל פשעיה. הוא דיבר לא רק כמו תובע אלא, ובעיקר, כמו שופט שכבר הכין את עמוד התלייה. הרפובליקנים אהבו את זה כי גם אם הם לא מרוצים מהמועמד שלהם – הם מאוחדים בשנאה עזה ויוקדת כלפי הילרי קלינטון.
במערכת הבחירות של 2008 התמודד ג'ון מקיין מול ברק אובמה. באחת מאסיפות הבחירות שלו ניגשה אליו אישה ואמרה במיקרופון שאובמה הוא מוסלמי ולא ראוי להיות נשיא. ג'ון מקיין השתיק אותה ומנה את מעלותיו של אובמה. הוא הבין בחושיו שמסע של שנאה זה דבר מסוכן והוא יכול לחזור כבומרנג. אך לטראמפ אין מעצורים כאלה. הוא לא ישתיק את קולות השנאה – הוא יעצים אותם, ובוועידה הרפובליקנית בקליבלנד, לאחר שהפך למנצח, הוא התיר את דמה של קלינטון.
לא רק שהוא הצמיד לה את הכינוי "נוכלת", הוא נתן לכלבי התקיפה שלו לצייר אותה כבוגדת שמקומה הוא מאחורי הסורגים - והקהל הריע. והוא לא יהיה נשיאותי יותר בקרב עכשיו מול הילרי קלינטון, אחד על אחת, כי הוא הבין ששילוב של בומבסטיות ובריונות הוא הרכב מנצח.