נחשפה זהות האישה שקיבלה מוואן גוך את אוזנו

רצה לעזור לבת החוואי הצרפתי לממן את הטיפולים הרפואיים. ואן גוך

אחרי יותר מ-130 שנות מסתורין: נחשפה זהות האישה שקיבלה מהצייר ההולנדי המפורסם וינסנט ואן גוך את אוזנו, אחרי שכרת אותה ברגע של התמוטטות נפשית. כך דיווחה אתמול (יום ד') רשת החדשות הבריטית BBC.

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

פתק מהרופא של ואן גוך: זו האוזן החתוכה

במשך שנים נטען כי ואן גוך העניק את אוזנו לפרוצה בבית בושת ששמה "ראשל", אך העיתון The Art Newspaper הצליח לגלות כי האישה שקיבלה את אוזנו של הצייר ההולנדי הייתה גבריאל ברלטייה, בתו של חוואי שעבדה בניקיון בבית בושת בעיר ארל שבדרום צרפת כדי לממן את הוצאותיה הרפואיות אחרי שחלתה בכלבת.  

בתחילת החודש נחשף בתערוכה חדשה במוזיאון ואן גוך פתק של רופא צרפתי מקומי שהתגלה באחרונה בספרייה בארצות הברית, ושממנו אפשר ללמוד כמה בדיוק מאוזנו של ואן גוך נחתכה בדצמבר 1888: כמעט כולה, אם להסתמך על הציור של ד"ר פליקס ריי, שטיפל בוואן גוך.

ואן גוך הציע לצעירה: קחי האוזן למימון טיפולייך הרפואיים

שרטוטי האוזן של הצייר ההולנדי התגלו על ידי הסופרת ברנדט מרפי בארכיון של הסופר אירווינג סטון בספריית בנקרופט שבאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. היא גילתה אותם כשערכה מחקר עבור ספרה "האוזן של ואן גוך: הסיפור האמיתי".

מרפי גם גילתה במהלך מחקרה את זהות האישה שקיבלה מוואן גוך את אוזנו, אך הבטיחה לצאצאיה שלא תחשוף אותה. אלא שבעיתון The Art Newspaper הלכו בעקבות מחקרה של מרפי ועברו על כל המסמכים והארכיונים שבהם השתמשה והגיעו לשמה של ברלטייה. מרפי סיפרה כי היא מאמינה שוואן גוך הציע לברלטייה הצעה ביזארית - לקחת את אוזנו כדי שתוכל למכור אותה ולרפא את עצמה ממחלת הכלבת בכסף שתקבל.

זה מה שנשאר. האוזן של ואן גוך לפי שרטוטי הרופא(צילום: AP)

"הייתה לה צלקת מאוד מכוערת בזרוע שלה בעקבות הנשיכה", סיפרה מרפי לעיתון הבריטי "דיילי מייל". 

הרישומים שהתגלו במכון פסטר הצרפתי חשפו שברלטייה בת ה-18 התגוררה בכפר קטן במרחק עשרה קילומטרים מהעיר ראל. ב-8 בינואר 1888 היא ננשכה בזרועה השמאלית על ידי כלב בחווה. הכלב נורה ולאחר מכן התברר שהוא היה נגוע בכלבת. מרפי כתבה בספרה שהצעירה הצרפתייה נלקחה במהירות לפריז וקיבלה טיפול בחיסון חדש נגד כלבת שהציל את חייה.

שמה הפרטי נחשף לראשונה כ"גבי" בשנת 1936 במאמר שציטט את אלפונס רובר, השוטר שנקרא לבית הבושת שבו כרת ואן גוך את אוזנו ב-23 בדצמבר 1888 בשעה 23:30 (שעון מקומי).

מרפי כתבה בספרה שגבריאל הייתה צעירה מדי בשביל לעבוד בזנות, אז הסתפקה בעבודה כמנקה בבית הבושת בעיר ארל. משפחתה נקלעה לחובות כספיים גדולים בשל טיפוליה הרפואיים.