"לא סובלת את ההתעסקות במטבח" - ההורים שלא יודעים לבשל
אלונה לוקחת מאמא שלה קופסאות עם אוכל לכל השבוע, אפרת ואלון מזמינים מבחוץ ודניאל ואריאלה הבינו כבר בתחילת הקשר שהם צריכים לחשוב על פתרונות יצירתיים. מצאנו את ההורים שמסתדרים גם בלי ריחות של תבשילים בבית, וקיבלנו כמה טיפים לאלו שבכל זאת עוד רוצים לנסות ללמוד לבשל
מה האסוציאציה הראשונה שעולה לכם כשאתם חושבים על הבית? הסירים של יום שישי, הריח של העוגה בתנור או אולי דווקא הסלטים הטעימים? מסתבר שיש משפחות שמסתדרות מצוין גם בלי לדעת לבשל, וההורים מוצאים פתרונות יצירתיים במיוחד.
נשמע מוזר? ככה זה עובד: "כל שבועיים אני מגיעה לאמא שלי ויוצאת משם מצויידת בהמון קופסות אוכל", מספרת אלונה אשכנזי, אם יחידנית ליהלי (בת 8). "על כל קופסה רשום במדויק מה יש בפנים ולמי זה מיועד ('דג סול ליהלי', 'קציצות לאלונה', 'להכניס להקפאה'). כמה ימים לפני שאנחנו מגיעות אמא גם מתקשרת לבדוק מה נרצה לאכול הפעם ואנחנו אפילו בררניות: 'לא, אל תכיני פירה, כבר לא בא לנו אחרי הפעם הקודמת' או 'אפשר עוד אורז? היה מאוד טעים'). אמא תמיד זורמת ומכינה בדיוק מה שאנחנו אוהבות".
אבל מה קורה כשנגמר האוכל של אמא? מה אתן אוכלות?
"אני יודעת להכין פרנץ' טוסט ולטגן שניצל. יהלי צליאקית ולכן אני משתמשת בלחם ובציפוי נטול גלוטן, מה שיחסית מייקר את ההוצאה. אגב, פרנץ' טוסט מלחם נטול גלוטן יוצא נהדר ויהלי מאוד אוהבת את זה, מה שנקרא - האוכל של אמא".
- יש לך עוד אחים ואחיות? הם מבשלים?
"אחותי הקטנה מבשלת מצוין, אני, לעומת זאת, פשוט לא סובלת את ההתעסקות במטבח. ובזכות אמא שלי, אני גם לא צריכה. היא אוהבת מאוד לבשל לנו וזה גורם לה באיזשהו מקום להרגיש נחוצה ולהרגיש שהיא עוזרת לנו וחוץ מזה - האוכל שלה כל כך טעים, שאנחנו לא מוכנות לוותר עליו. לכן כל שבועיים אנחנו מתייצבות אצלה עם הקופסאות הריקות".
- איך הפן הכלכלי של העניין? את קונה את המצרכים לאמא? משלמת לה?
"האמת, אף פעם לא הצעתי, אבל אני יודעת שהיא גם לא תסכים לעולם שאני אשלם לה או אקנה לה את המצרכים. כאמור, היא מאוד נהנית לעשות את זה והכי כיף לה כשאנחנו אוכלות ואז מתקשרות אליה לספר כמה טעים לנו. זה גורם לה אושר אמיתי, שומעים את זה בקול שלה".
"האוכל תמיד נהרס לי"
"אני דווקא מאוד אוהבת לנסות בישולים חדשים, הבעיה שזה יוצא לי לא אכיל", אומרת אפרת אראל, אמא לנוי (בת 18) וליאן (בת 12). "לרוב אני בוחרת מתכונים מגניבים מהרשת, ההכנה שלהם נראית קלה מאוד ואז כשאני ניגשת למלאכה זה נהרס תמיד. אפילו אם מדובר בשניצל או משהו מאוד פשוט - אני מסוגלת להרוס. לפעמים אני מנסה לאלתר, ואז בכלל אי אפשר לגעת בזה. הבנות שלי טועמות ומסרבות להמשיך. אבל לרוב אני בכלל לא נכנסת למטבח. איכשהו אני תמיד מוצאת לעצמי עיסוקים מעניינים יותר".
"קודם כל רוב הזמן הוא לא נמצא בבית כי הוא עובד עד שעות מאוחרות, אז מצד אחד אין לו פשוט מתי, וגם כשהוא בבית, למשל בסופי שבוע, אפשר בהחלט לראות שאייל שני הוא לא".
- אז מה אתם אוכלים?
"בדרך כלל רק הבנות ואני נמצאות בבית ובעלי נמצא בעבודה רוב שעות היום. הבנות אוכלות כל פעם מה שמתחשק להן, לפעמים אני שולחת אותן לקנות לעצמן אוכל בחוץ, לפעמים אנחנו מזמינות טייק אווי (הן מציעות את מה שהן רוצות ואני מצטרפת) ולפעמים הן אוכלות מנה חמה, ולא קרה להן כלום עד היום. כולנו מאוד שבעים ואף מדושנים. אין כאן רעב, במשפט אחד".
- מישהו פעם אמר לך משהו על כך שאת לא מבשלת? העירו לך שאת אמא פחות טובה?
"למען האמת, דווקא ההיפך. אני יודעת שהחברות של הבנות שלי היו מאוד רוצות שתהיה להן אמא כמוני - מגניבה וקולית. ואני באמת כזאת וכך גם הבנות שלי תופסות אותי".
- למה לדעתך את כל כך לא סובלת את המטבח?
"אמא שלי הייתה בשלנית בחסד. היא בישלה סירים של ממש ואני פשוט לא רואה בזה צורך".
מה את עושה כשמבקשים בבית הספר להביא כיבוד למסיבה?
"אני מעדיפה תמיד להביא כוסות ושתיה, ואם המשבצת הזאת כבר תפוסה על ידי הורה אחר, אני פשוט קונה משהו במאפייה או במקום אחר".
"כבר לא שורפת פתיתים"
"כשרק עברתי לגור עם דניאל, בן זוגי, הבנו שיש לנו ברירה - או להתקיים ממספר מתכונים מצומצם מאוד שלמדתי מאמא שלי (כי דניאל לא מבשל בכלל) או להזמין אוכל מבחוץ", מספרת אריאלה גארבר, אמא לתאומים בני שנה וחצי. "כך הסתדרנו עד שהתאומים התחילו לאכול אוכל מוצק. הבנו שאין מצב שניתן להם רול סושי או פיצה ונאלצתי ללמוד איכשהו לבשל אוכל של תינוקות. היום אני יכולה להגיד בגאווה שאני כבר לא שורפת פתיתים והילדים עדיין לא מביעים חוסר שביעות רצון מהבישולים שלי. הם עוד קטנים, ואני מניחה שזה עוד יקרה, אם כי עקב אכילס האמיתי שלי זו דווקא האפייה".
- כלומר פחות מפריע לך שאת לא יודעת לבשל, אלא שאת לא יודעת לאפות?
"בדיוק. מאז שהצטרפתי לקבוצות שונות של אמהות, אני מוצפת בתמונות של יצירות אומנות מזולפות מבצק סוכר. זה יוצר את הרושם שכל אמא ברשת היא אחת מאותן 'אמהות מושלמות' שכל כך מאיימות עליי. זה הלחיץ אותי עד כדי כך שהתחלתי להתכונן ליום ההולדת הראשון שלהם מאז שהם היו בני חצי שנה. במשך חודשים ערכתי חיפוש בגוגל כדי ללמוד איך מזלפים קצפת וזה נראה בערך ככה: 'איך מכינים עוגה ללא מיקסר', 'איך מזליפים קצפת צבעונית', 'איך מכינים קצפת' ולבסוף החיפוש האחרון היה 'מבצעים ברולדין'".
- אז מה עשית בנדון? ניסית ללכת לקורס קונדיטורים?
"זה עוד לא הגיע לקורסים, אבל הסתובבתי בחנויות אפייה וחיפשתי את תבניות הקאפקייקס הכי פשוטות, צפיתי בסרטוני הדרכה ביוטיוב, קניתי כוס מדידה ולבסוף נשמתי עמוק והדלקתי את התנור. לקח בערך שמונה או תשעה נסיונות עד שהבנתי שאין לי את זה. כל בלילות הקאפקייקס נשפכו, נפלו, נשרפו או סתם נראו כמו משהו שאפשר להכניס למערבל בטון. עד היום אני עדיין לא מבינה מה זה 'כוס קמח', הרי יש לי בערך עשרים סוגי כוסות במטבח.
"לבסוף החלטתי ללכת על בטוח וקניתי עוגה מקושטת. לאחר יום ההולדת של התאומים, העליתי את התמונות לכמה קבוצות הורים עם הסטטוס 'אני מודה: אני האמא שלא יודעת לאפות!', ונדהמתי לראות את כמות התגובות. אמהות כתבו לי תגובות בסגנון 'כמה טוב שמישהי אומרת את זה' ו'גם אני לא יודעת וזה לא הופך אותי לאמא רעה!' זה ממש הצחיק אותי, הרגשתי כאילו התחלתי איזה מרד סמוי נגד כל ה'מרתה סטוארטיות' ברשת, אבל בתכלס אני טיפה מקנאה בהן. קצת עצוב לי שיש ילדים שמקבלים מאמא שלהם עוגה מצופה בצורת מיניון ואילו אני בקושי יודעת להפעיל מיקסר. אבל אני מפצה בתמונות שציירתי לחדר הילדים, כי בזה אני טובה".
נשמע נהדר, אבל את עדיין מתעקשת להשתלט על האפייה?
"מאחר שעברנו דירה לא מזמן, החלטתי שאנחנו צריכים תנור חדש כי עמוק בפנים אני עדיין מאשימה את התנור בחוסר היכולת שלי לאפות, ומקווה שתנור חדש יעזור לי לחולל את הקסם ולהביא עוגה מעשה ידיי למסיבת הסיום הקרובה בגן של התאומים.
"אני בהחלט מתכוונת להתאמן שוב וללמוד לאפות משהו בשביל המשפחה שלי, במיוחד לאור העובדה שבעלי בכלל לא מבשל, ויש גבול לכמות הפעמים שאני יכולה לגוון את המתכונים הבודדים שלמדתי מאמא שלי. אני מאמינה שעם השנים אשתפר, אבל בכל הנוגע למסיבת הסיום הקרובה בגן - על מי אני עובדת? רוב הסיכויים שאעבור במאפייה באותו היום".
לומדים לבשל
ולאלו שבכל זאת רוצים להתחיל לבשל, רותם ליברזון, בעלת הבלוג "טיפול בבישול", שהוציאה לאחרונה את ספרה הראשון "מטבח אישי", נותנת כמה עצות מרגיעות: "עליכם להיכנס למטבח בלי פחד. חשוב שתדעו שברוב המקרים אפשר לתקן כל מנה. מוסיפים לימון אם מאד מלוח, טיפונת סוכר אם חמוץ, עוד נוזל במידה ויוצא יבש מדי ועוד זמן בתנור או בסיר במידה והתבשיל לא מוכן או הבשר לא התרכך".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
לדבריה, "לפני שמתחילים לבשל כדאי לדאוג שרוב חומרי הגלם של מה שאתם רוצים לבשל יהיו מוכנים על השיש. שימו מוסיקה טובה שאתם אוהבים, מזגו כוס יין להירגע. למטבח נכנסים בשמחה, ככה יוצא יותר טעים. בנוסף, תבחרו מתכונים שלא מפחידים אתכם, שנראים יותר קלים מאחרים. פחות רטבים מסובכים או דברים שצריך להכניס לתנור, שם אתם פחות בשליטה. יותר דברים שמבושלים על הגז, שם תוכלו לראות שאתם בכיוון הנכון".
- ואיך נדע שהאוכל באמת יוצא טעים?
"כדאי להוסיף עשבי תיבול טריים לתפריט שלכם, כמעט תמיד זה עובד ומוסיף ריח וארומה של טריות. בצל ושום מוסיפים טעמים עמוקים של בית ויכולים להיות בסיס טוב כמעט לכל תבשיל. תטעמו את המנה כמה פעמים לאורך הבישול, תוודאו שלא חסר מלח או לימון, סוכר או מעט חריפות. המנה צריכה לצאת מאוזנת בטעמיה והאיזון הזה הוא הבסיס להצלחתה.
"אם המנה טעימה לכם היא תהיה טעימה גם למי שאתם מכינים אותה. עכשיו תדאגו שגם תיראה נחמד. אפשר להגיש אותה בצלחת יפה, מעט שמן זית למעלה, או ירק לקישוט. זכרו שאוכלים גם עם העיניים. ובמידה וכלום לא מצליח לכם תמיד יש מסעדה למטה שתשמח לשלוח לכם טייק אווי".
לפנייה לכתב/ת 
