אלון מאסק, טסלה: "התכנית הראשונית כמעט הושלמה"
היזם המבריק של עולם הרכב מפרט כיצד ימשיך את המהפיכה בשלבים שהחל לפני עשור, בה כל שלב מממן את השלב הבא. היכונו למתקפה חברתית, טכנולוגית ופיננסית
"התכנית הראשונה שפרסמתי לפני עשור נמצאת כעת בשלב הסופי". אלון מאסק, היזם מאחורי מותג הרכב החשמלי טסלה, מפרסם את השלב הבא בתכניתו הגרנדיוזית, להפיכת מותג אמריקאי זעיר ליצרנית רכב מהגדולות ובוודאי החשובות בעולם. בשלב ב' של התכנית: מיזוג בין קולטי השמש של סולר-סיטי לסוללות של טסלה במטרה ליצור יחידה אחת זולה ונוחה לשימוש, פיתוח ושיווק משאיות ואוטובוסים חשמליים החל מ-2017, שיפור היכולות האוטונומיות ברכב והפיכת המכונית של טסלה לרכב שיתופי לפי בחירה.
- טירוף חשמלי - רבע מיליון הזמנות לטסלה עתידית
מאסק שמצליח כבר שנים להפתיע בכל פעם מחדש, על-ידי חשיפת מוצר מוטורי יוצא דופן, פתרון טכנולוגי עתידני, תכנית שיווקית מסעירה או פשוט שכנוע מאות אלפים לשלם מקדמה של 1,000 דולר עבור מוצר שיראו במקרה הטוב שנתיים מאוחר יותר, מתמודד כיום עם לא מעט ביקורת במגוון נושאים. החל בהפסדים מצטברים ועד תאונות קטלניות. יש לכן להניח כי "חשיפת תכנית ההמשך" של החברה נועדה לשכנע את הציבור כי מצבו איתן, גם פיננסית.
היזם השאפתן ניצל את ההזדמנות גם כדי להזכיר כיצד הרחיב את החברה עד עתה, בארבעה שלבים עיקריים שהאחרון שבהם מתנהל כעת. שלב ראשון בתכנית המקורית, הזכיר מאסק, היה לייצר מכונית אקסקלוסיבית שתימכר במספרים נמוכים שכן תהיה יקרה לרכישה (וייצור). ההכנסות ממכירת המכונית הזו אמורים היו לסייע בפיתוח מכונית זולה יותר, שתימכר בהיקף גדול יותר. בשלב שלישי אמורה טסלה לייצר מכונית זולה שתתאים לכל כיס ותשווק במספרים גדולים. והשלב הרביעי - אספקת חשמל זול עבור המכוניות האלה, בעזרת יחידות סולאריות.
התכניות לעתיד אותן הציג היזם אינן כוללות דגמים חדשים שיחברו לטסלה S, X ו-3 בארסנל החברה, אלא משאיות ואוטובסים חשמליים שאמורים להיחשף כבר בשנה הבאה. יש עם זאת לזכור כי כלי הרכב האלה, שאמורים בין היתר להוזיל את עלות השימוש בהם ולהועיל בכך לתזרים המזומנים של הציבור, נמצאים עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים. 2017 נראית מבחינה זו כתאריך יעד מאד שאפתני. פתרון סוציאלי-פיננסי נוסף שקיים בתכנית המאסטר של מאסק, הוצג בדמות יחידת קולטי-שמש-סוללת-אגירה עתידית, שתאפשר לציבור להוזיל את עלות השימוש בחשמל.
הנושא המוטורי-טהור היחיד בו עוסק מאסק בתכניתו, וגם הפחות מקורי שבה, הוא שיפור היכולות האוטונומיות במכוניות באמצעות איסוף נתונים על-ידי צי מכוניות טסלה. מאסק מצהיר למעשה על תכנית בה עוסקות מספר יצרניות רכב, עם או בלי עזרתן של חברות חיצוניות כמו מובילאיי הישראלית למשל, הקשורה בכל מקרה לטכנולוגיה האוטונומית הקיימת בטסלה.
ולסיום, בחזרה לרעיונות סוציאליים-כלכליים: מאסק מעוניין לעשות שימוש ביכולת נהיגה אוטונומית מלאה (ללא נהג ברכב, שלב 5) של מכוניות טסלה עתידיות, אשר תאפשר להן לנוע ברחבי העיר למטרות הסעת נוסעים שאינם בעלי הרכב. במילים פשוטות, כאשר הבעלים של מכונית טסלה לא יהיה זקוק לה, ניתן יהיה להזמין אותה באמצעות אפליקציה ולעשות בה שימוש כמונית מזדמנת.
חשמל זול לכל, הסעת המונים ושינוע מטענים זולה באמצעות כלי רכב חשמליים, שדרוג יכולת הנסיעה העצמית של מכוניות ושימוש בהן תודות לכך - כרכב שיתופי מזדמן. זו תכנית המאסטר השנייה של מאסק. ולמרות שהיא נשמעת מעט גרנדיוזית, קשה להאמין שמישהו בתעשיית הרכב אינו לוקח אותה ברצינות.
לפנייה לכתב/ת 
