"אם לא נירגע עם הסמארטפון, ילכו לנו החיים"
"תמיד היו הפרעות לזוגיות אבל פה יש משהו שנמצא איתנו כל הזמן וכל החיים שלנו עוברים דרכו, כך שגם ההפרעה זמינה לאורך כל היום". נועה בנוש שוחחה עם פרופסור יאיר עמיחי המבורגר, שמחקרו החדש מאיר על הצדדים האפלים של הסמארטפון והשפעתו הרעה על האינטימיות הזוגית
נדיר למצוא טענות שאין עליהן ויכוח - וטוב שכך, אחרת בני האדם עדיין היו מתנהלים בעולם מתוך ההנחה שהוא שטוח. בזכות הספקנות הטבועה באנושות אנו מגיעים מידי שנה לפריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות. חלקן מצילות חיים וחלקן מאפשרות לנו לקנות דגם חדש של אייפון, ואני לא בטוחה באיזה מן השניים החיים שלנו תלויים יותר.
אחת הטענות עליהן אין עוררין היא שכניסת הסמארטפונים לחיינו שינתה ללא היכר את דפוסי התקשורת הבינאישית, החל מהאופן שבו אנחנו פוגשים ומכירים אנשים, דרך סוג האינטראקציות והקשרים שאנחנו מקיימים איתם וכלה באופני הבעת הרגש (המועדף עלי הוא אימוג'י של חתול עם לבבות בעיניים. והנה מחשבה מעט מבהילה: אם חווית רגש שאינך יכול להביע באמצעות שילוב של אמוטיקונים, האם חווית אותו בכלל?).
השינויים האלה הולכים ומחלחלים גם למערכות היחסים הרומנטיות שלנו, כמובן. הסמארטפונים מאפשרים לנו לפגוש בני זוג דרך אפליקציות הכרות מבוססות מיקום, לפלרטט עם אנשים זרים באינסטגרם, לחפש את פרופיל הפייסבוק של אנשים שמצאו חן בעינינו וליצור איתם שיחה, לתקשר עם בני הזוג שלנו בכל זמן ובכל מקום ולתקשר את מערכת היחסים שלנו לעולם החיצון (ברור שזה קשר רציני, אנחנו "אין א-ריליישינשיפ").
אבל לשינויים האלה יש גם צדדים שליליים, כמובן, ויש מי שמתריע מפני פגיעת הטלפונים החכמים בקשרים החברתיים שלנו בכלל, ובקשרים הזוגיים שלנו בפרט. מחקר ישראלי חדש, שנערך במרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בביה"ס לתקשורת בבינתחומי, מאיר על הצדדים האפלים של הסמארטפון והשפעתו המזיקה על האינטימיות הזוגית.
הגיהנום הוא הזולת
המחקר, שבוצע ע"י פרופ' יאיר עמיחי המבורגר וד"ר שיר אתגר, בדק כיצד אנשים תופשים את השימוש שלהם ושל בני הזוג שלהם בסמארטפון בזמן שהם נמצאים ביחד, והאם הם חווים אותו כפגיעה באינטימיות הזוגית. התגלה שלא רק השימוש משפיע לרעה על האינטימיות, אלא שאנחנו נוטים להטיל את כל האשמה על בן הזוג שלנו מבלי למצמץ.
במחקר השתתפו 128 נחקרים המצויים בזוגיות, אשר התבקשו למלא שלושה שאלונים: האחד נוגע למידת האינטימיות הנחווית במערכת היחסים, והשניים הנותרים מודדים את רמות השימוש בסמארטפון – פעם אחת של הנחקר עצמו ובפעם השנייה של בן/ת הזוג שלו. נמצא קשר שלילי בין רמת השימוש של בן הזוג בסמארטפון לבין האינטימיות הזוגית הנחווית, אך לא נמצא קשר דומה עבור השימוש של הנחקר עצמו.
נכון שאם אנחנו משאירים נעליים בסלון זה בגלל שמיהרנו או היינו עייפים, ומבחינתנו זה כמובן הכי לגיטימי, אבל כשבן הזוג עושה את זה סימן שהוא לא מתחשב בנו וברצונות שלנו וזו עילה למריבה? אז אותו ההיגיון עובד גם בגרסה הסלולרית: כשאנחנו עונים להודעה או גולשים בפייסבוק בזמן שאנחנו נמצאים עם בן הזוג, זה לגמרי סבבה מבחינתנו ואין לנו עם זה שום בעיה, אבל כשבן הזוג עושה את זה, נוצרת תחושה של הפרעה משמעותית לאינטימיות.
מעניין לגלות שהתופעה הזו מאפיינת נשים וגברים כאחד, ללא הבדלים ביניהם. מעניין אף יותר הוא הממצא שגם נחקרים שמשתמשים בסמארטפון יותר מבני הזוג שלהם, תלו את הירידה באינטימיות בהתנהגות בני הזוג (אך לא בשלהם, חלילה). החוקרים מסבירים את התופעה דרך הטיה מוכרת בשם "הטית הצופה שחקן", שגורמת לנו לתפוש את התנהגותנו כמורכבת וכתלויה בגורמים חיצוניים (זה לא אני, הפוסט ההוא פשוט דרש עכשיו לייק), ואילו את התנהגות הזולת כנובעת מגורמים אישיותיים בלבד ("כנראה שלא אכפת לו ממני בכלל").
כדי להבין קצת יותר את התופעה, ובעיקר מה ניתן לעשות כדי למזער את ההשפעה השלילית של הסמארטפון על מערכות היחסים שלנו, שוחחתי עם פרופ' יאיר עמיחי המבורגר, מנהל המרכז העומד בראש המחקר.
למה השימוש בסמארטפון בעצם פוגע בתחושת האינטימיות הזוגית?
"אדם מציץ היום בסמארטפון יותר ממאה פעמים ביום. תמיד היו הפרעות לזוגיות כמו טלפון או טלוויזיה, אבל פה יש משהו שנמצא איתנו כל הזמן וכל החיים שלנו עוברים דרכו, כך שגם ההפרעה זמינה לאורך כל היום. כשאנחנו עונים בזמן שאנחנו נמצאים עם בן הזוג, יש פה אמירה שמשהו קורה בחוץ והוא חשוב יותר מבן הזוג שלנו, וגם כשלא עונים - כל אותם צפצופים לא מאפשרים לנו להיות בהווה".
"באינטימיות זוגית יש 'אי של אהבה' - אנו אמורים לסגור את עצמנו ולהיות רק עם האדם היקר לנו מכל במרחב המוגן. אבל כשהוא עונה להודעה, הוא מכניס את כל החיים לאותם רגעים שאמורים להיות הכי מוגנים, ואז הורס את האינטימיות. הבעיה למעשה היא כפולה: יש בעיה אובייקטיבית של פגיעה באינטימיות ובנוסף, אף אחד לא חושב שיש בעיה בהתנהגות שלו, אלא רק בזו של בן הזוג. וכאשר אנחנו לא מקבלים אחריות על ההתנהגות שלנו אלא מתרצים אותה, הסבירות שנתקן אותה מאד נמוכה".
"אם יש לי אשראי גבוה בבנק הרגשות, ואני עונה לסמארטפון פעם בכמה זמן כי יש משהו קריטי, אז יש לי עוד אשראי ולא קרה דבר. אבל כשעונים כל הזמן אז מושכים עוד ועוד מבנק הרגשות הזה וחיים באוברדראפט. ואז יש סיכוי גבוה שמנהל הבנק יתקשר ויודיע לי שהוא לא מוכן להמשיך את ההתקשרות בינינו".
התחושה שאתה מתאר, של בני זוג שנמצאים בתוך בועה מוגנת מפני העולם, מאד מאפיינת זוגות בתחילת מערכת היחסים. עד כמה ריאלי לשמר אותה עם כניסת הפרעות חיצוניות כמו ילדים, מחויבויות חברתיות וכלכליות וכדומה?
"המושג 'אי של אהבה' הוא חשוב מאד בשלב הראשון של מערכת היחסים, אך ממשיך להיות חשוב לכל אורך מערכת היחסים. אנשים זקוקים לפסקי זמן כדי להיות רק עם עצמם גם כאשר יש להם ילדים, ולא צריך חופשה בבורה-בורה בשביל זה. זה יכול להיות ערב זוגי או ארוחה, או כל מרחב מוגן שהם יוצרים בתוך הבית. גם במערכת יחסים ממושכת לא ניתן לוותר על האינטימיות מהסוג הישן והטוב, כי אהבה ואינטימיות הם הדברים הכי חשובים בחיים שלנו, והגורמים המשפיעים ביותר על הרווחה בחיינו. ואילו כשפועלים רק מתוך מה שדחוף עכשיו לעשות, הופכים לקורבנות של החיים".
מה אתה ממליץ לעשות?
"קודם כל, להיות מודעים להטיה שקיימת ולהבין שהרבה פעמים אנו חוטאים בהפרעה הזו בעצמנו. מרגע שמעלים את הנושא למודעות יש להתחיל למדר אותו ולסגור את המכשיר כשאנחנו נמצאים עם בן הזוג. אפשר לסגור אותו יום בשבוע, להניח אותו בארון או ליצור מנגנונים שיאפשרו לאנשים להגיע אלינו רק אם משהו ממש קריטי קרה. יש אמצעים טכנולוגים כמו אפליקציות שמסננות הודעות ושיחות, למשל שרק שיחה מאמא שלך עכשיו תעבור, ומסתבר שמעט מאד אנשים משתמשים בזה, או להוריד את כל הקבוצות מהמכשיר. כך נכיר את עצמנו מחדש ונסתכל בעיניים, נרגיש ביחד ונהיה ביחד".
בימים של שינויים טכנולוגיים מהירים, ולאור השינויים שעוד עתידים להשפיע על חיינו ועל מערכות היחסים שלנו, האם התנגדות לשינוי דרך פתרונות נקודתיים לטיפול בסמארטפון אינה בגדר עצימת עיניים?
"הסמארטפון והמחשב יציעו לנו בעתיד הרבה יותר דברים. חמשת החושים שלנו יהיו פעילים הרבה יותר, רמות הלחץ יעלו, והתפקוד שלנו יהיה מאותגר כל הזמן. לכן זה דווקא הפוך על הפוך – נהיה חייבים אסטרטגיות לניהול מידע ומידור, ולפתח כלים איך לשלוט בסמארטפון במקום שהוא ישלוט בנו. כבר כיום יש חברות שאחרי השעה חמש לא מאפשרות לשלוח מייל ארגוני, או חברות שנותנות כרטיסים צהובים לאנשים ששולחים מידע לא רלוונטי בתפוצת נאט"ו, כדי להשפיע על תפוקת הארגון ולמנוע לחצים על העובדים".
"אנשים מתחילים לפתח קהות חושים לאינפורמציה, ולא רק לה. במחקר שבוצע על אנשים שנכנסו למסעדה ביקשו מחמישים אחוז מהם להפקיד את הסמרטפון שלהם, ולחמישים אחוז הנותרים נתנו להיכנס איתו למסעדה, ושאלו אותם אח"כ שאלות על האוכל. אלו שנכנסו בלי הסמארטפון, חשו וטעמו את האוכל יותר, הם היו רגישים למרקמים, לטעמים ולריחות. לעומת זאת, אלו שנכנסו עם הסמארטפון היו קהי חושים ולא באמת היו שם".
"הסמארטפון משפיע באותה המידה על אינטימיות ועל המשמעות של להיות נוכח. בכל הסיטואציות בין בני זוג יש הפרעות בגלל הסמארטפון, כל אחד לפי רמת הנרקומניות הסלולרית שלו. אין לנו ברירה אמיתית בעידן הנרקומניות אלא להתחבר לסמארטפון ולהשיב, כי זה חלק מהתמכרות נורמטיבית, עד כדי כך שאנחנו לא קולטים עד כמה המצב גרוע. אבל זה נוגע בכל אספקט של החיים שלנו, ואם לא נתחיל למדר ילכו לנו החיים".
לפנייה לכתב/ת 
