הכרעת חמאס או שוב אלתורים? הקרב הבא בעזה
בשני הצדדים השלימו עם העובדה שההתלקחות היא עניין של זמן. עם ירידת מסך אבק המלחמה חידש ארגון הטרור השולט ברצועה את כוחו, ועד למתן הפקודה יצטרכו נתניהו, ליברמן ואיזנקוט לקבל החלטה על מהות הלחימה. שנתיים למבצע "צוק איתן" - ההיערכות וכל התרחישים
שנתיים ל"צוק איתן " - ובצה"ל מקווים שהפעם המוכנות תהיה למלחמה הבאה מול חמאס , ולא לקודמתה: בצה"ל כבר השלימו ליישם את מרבית הלקחים מהמבצע שארך כמעט חודשיים בקיץ 2014, וכמו בחמאס, גם במערכת הביטחון השלימו עם העובדה שהסיבוב הבא ברצועת עזה הוא עניין של זמן.
פחות רקטות, יותר מנהרות: חמאס מתכונן לצוק איתן 2
מעבר ללקחים הטקטיים שכוללים פתרונות לזיהוי מנהור, שיפור המודיעין, ומניעת חדירות מהים, השאלה המרחפת מעל המטה הכללי היא תכלית המלחמה הבאה מול ארגון הטרור ששולט זה קרוב לעשור על רצועת השטח הצפופה בעולם.
שלושת המבצעים נגד חמאס מאז הפך לריבון ברצועה ("עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן"), החזירו את ישראל לאותה נקודת פתיחה, עם ירידת מסך אבק המלחמה: חמאס מחומש מחדש, יצירתי יותר בהתנהלותו המבצעית ונחוש לא פחות לירות את הרקטה האחרונה.
באף אחד מהמבצעים האלה, הראשון תחת אהוד אולמרט ואהוד ברק, והאחרים תחת בנימין נתניהו (באחד עם ברק ובשני עם משה (בוגי) יעלון) – התכלית הייתה להכאיב כמה שיותר לחמאס, להותירו חלש ומורתע - אך קיים ונושם. אצל אביגדור ליברמן כשר ביטחון התפישה הזו יכולה להשתנות אם תפרוץ שוב מלחמה בדרום במהלך כהונת הממשלה הנוכחית. אצל שר הביטחון נשמר קו רציף עוד מימיו כחבר בקבינט על תכלית אחרת במערכה מול חמאס – הכרעת הארגון, ולא החלשתו.
"מילת המפתח היא הכרעה. כל עימות חייב להסתיים בהכרעה. זו הדירקטיבה שלי", הבהיר באחרונה ליברמן בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת - עמדה שעלולה להתנגש עם גישתו הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט ושל ראש הממשלה נתניהו, לפיה התבוססות מחודשת וארוכה של צה"ל ברצועה לצד חלופות כאוטיות בדמותם של ארגונים קיצוניים יותר, גרועה מאשר מהלומות מרתיעות שיקנו שקט יחסי לכמה שנים. כך או כך, תחקירי "צוק איתן" כבר תורגמו בצה"ל ללקחים מעשיים בשטח, ותמונת המצב מעודדת אך לא בהכרח תתאים למציאות בסבב הבא.
מודיעין
אחד מעקבי האכילס במבצע האחרון ברצועה. בשב"כ ובאגף המודיעין התקשו לאורך המבצע, ולפניו, בעיקר בשני רבדים, האחד טקטי אך משמעותי והשני אסטרטגי – איתור מיקום משגרי הרקטות של חמאס ומקום מסתורם של בכירי הארגון לצד חוסר הבנה מערכתית כוללת בחודשים שלפני המבצע לאן פנינו מועדות.
חמאס והג'יהאד האיסלאמי הצליחו לשגר יותר ממחצית מארסנל הרקטות שלהם מבלי שצה"ל ידע היכן מוקדי השיגור. רק בשלהי המבצע ספגה צמרת הארגון מהלומה בניסיון התנקשות שהצליח חלקית וגבה את חייהם של בכירים בחמאס ופצע קשה את ראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף.
הפער השני, האסטרטגי, תורגם למושג "הידיעה אל מול חוסר המודעות". יחד עם זאת, הכוחות שתמרנו נהנו ממודיעין "שטח" חי וזמין באופן שלא זכור באיכותו בעבר. המידור המוצלח והקפדני של חמאס לצד הניצול היעיל מבחינתו של אוכלוסייה כמגן אנושי הביא לו הצלחות יחסיות, ואת קהילת המודיעין שלח לעשות בדק בית, שאת תוצאותיו אמורים לראות בסבב הבא.
איום המנהרות
צה"ל הפיק לקחים בנושא המנהור של חמאס, כטראומה שגבתה את חייהם של לוחמים משני צדי הגבול בקיץ 2014, אך באחרונה גם חשפה אמת אחרת ביחס לטענה של ישראל כי השמידה את המנהרות החודרות במהלך המבצע – המנהרה שהתגלתה לפני כמה שבועות בדרום העוטף נחפרה לפני "צוק איתן" אך תוחזקה לאחריו.
בנוסף, ההערכה כי חמאס חזר לחפור והשקיע בכך את החלק הארי מתקציבו, הביאה את צה"ל לאמן כל לוחם יבשה מול איום המנהור באופן מודולארי שמותאם לייעוד של כל יחידה: מהגדודים המתמרנים, דרך הסיירות ועד ליחידות המובחרות – כל מסגרת ברמה שונה ומותאמת.
מעל כולן, כממסדת התורה נגד המנהרות – יחידת ההנדסה יהל"ם, ששילשה כוחה מאז "צוק איתן". חלק מהאלתורים שנשלפו במבצע לפני שנתיים להשמדת המנהרות, גובשו כבר לידי תורה ואמצעי לחימה מסודרים. כפתרון מונע, בהשקעה של מיליארדים, רשמה כבר המערכת לגילוי מנהרות הצלחה ראשונה בחודשים האחרונים. אלא שבמרוץ החימוש הבלתי-נגמר בין חמאס לצה"ל, גם הצד השני לומד את המערכת החדשה ומנסה לעקוף אותה.
הגנה קדמית
תובנה נוספת מ"צוק איתן" נוגעת לתפישת חמאס להעביר את הלחימה דווקא לשטח האויב, בדומה לדירקטיבה המבצעית הישראלית הוותיקה. בצה"ל לא מתביישים להודות שאגרוף ההגנה במלחמה הבאה יהיה חזק לא פחות מאגרוף ההתקפה, ויתבטא בפריסה מבצעית משופרת וביכולות משודרגות יותר של הגדודים שיתכוננו בצד הישראלי של הגבול לספוג את חדירות לוחמי יחידות ה"נוכבא" של חמאס.
ההגנה הקדמית תתבסס גם על תוכנית פינוי סדורה של יישובים סמוכי גדר, בתרגול ובתיאום מראש של ראשי המועצות האזוריות, גם כדרך לצמצם ככל הניתן הישג שחמאס רשם לזכותו ב"צוק איתן" בדמות נפגעים רבים מירי הפצמ"רים לעוטף.
בנושא זה, הפקת הלקחים מתבטאת גם בשטחי הכינוס שטווחו על ידי חמאס והביאו למותם של חיילים – מרחבים אלו ישונו בסיבוב הבא, וייפרסו בהם מערכות התרעה ייעודיות, מבוססות מכ"ם, לצד מיגוניות שיאפשרו לכוחות לתפוס מחסה אפקטיבי בכל מטח שישוגר לעברם. מערכות אלו יהיו יעילות גם ליישובים בעוטף שבין כביש 232 לגדר, ויפעילו את הצופרים 10-6 שניות לפני הנפילה - יכולת שלא הייתה קיימת ב"צוק איתן".
ברמה הימית, נפרסה מערכת חיישנים בגבול הימי בין ישראל לרצועה, כדי לסכל בשלב מוקדם יותר חצייה של לוחמי הקומנדו הימי של חמאס, כפי שהיה באירוע זיקים ב"צוק איתן". בחיל הים העמיקו את המודיעין על יכולת משתפרת זו של חמאס, וכך גם את אמצעי האיסוף המוקדם, שיתבטאו לא רק בזיהוי התת-ימי.
תמרון
כמו ב"צוק איתן", סביר שיחל במסת אש של חיל האוויר שתימשך כמה ימים, אליה יצטרפו כוחות תותחנים. מבחינת צה"ל, תוך ימים בודדים מתחילת המבצע יהיה ניתן להתחיל בהיערכות לתמרון: הקפצה מהירה בצו 8 של אלפי לוחמים מילואים, לצד הורדת חטיבות החי"ר והשריון הסדירות לבסיסי האימונים בדרום, הכנה ורענון זריזים ללחימה ברצועה ושליחתם לשטחי הכינוס.
הנעלם העיקרי יהיה האור הירוק מהדרג המדיני: שיהוי ארוך מדי, כמו במלחמת לבנון השנייה, ובאופן יחסי כמו ב"צוק איתן", עלול לתת יתרון לחמאס. באימונים החטיבתיים בשנה האחרונה אין מפקד מחלקה שמיועד להילחם בעזה, שלא מוכוון לרחוב או לאיתורי הבתים שאותם יצטרך לכבוש.
בפיקוד הדרום סיימו באחרונה להכין את תוכניות התמרון לרצועת עזה לפי כמה מדרגות, עומקים ויעדים, ובהתאם לתמונת המודיעין המעודכנת ביותר. יחד עם זאת, אף גבה לא תורם אם גם במלחמה הבאה, התכלית שיטיל הדרג המדיני על צה"ל לא תתלבש בהכרח על החליפות שהוכנו בפיקוד הדרום, כך שגם בפעם הבאה ממלכת האי-ודאות עלולה להכתיב את כללי המשחק.
לפנייה לכתב/ת 
