טלוויזיה לפני השינה - כך היא פוגעת בילדים
מחקרים מוכיחים שצפייה של ילדים בטלוויזיה בשעות הערב גורמת לבעיות באיכות וכמות השינה, במיוחד כשמדובר בילדים קטנים. אז איך נגרום להם להתנתק מהמסכים ולמצוא דרכים טובות יותר להירדם?
בשיתוף שירותי בריאות כללית
בשנים האחרונות, חלה עליה מתמדת בחשיפה של ילדים למדיה אלקטרונית, הכוללת טלוויזיה, מחשב, משחקי וידאו, טלפונים סלולריים וטבלטים. מחקרים שבוצעו במדינות שונות ברחבי העולם (כולל ישראל) מעידים על שעות צפייה ממוצעות בילדים הנעות בין 1.5-7 שעות ביממה.
בסקר שבוצע בארה"ב בשנת 2006 על מדגם של 1,050 הורים, 90% מההורים לתינוקות מתחת לגיל שנתיים דווחו כי ילדיהם צופים בצורה כלשהי במדיה אלקטרונית בן שעה לשעתיים ביום בממוצע. בילדים בגילאי גן נצפה שימוש ממוצע של שעתיים ביום מול מסכים, בעוד שבגילאי בית הספר נמצא כי ילדים בגילאי 8 עד 18 נמצאים כ-7 שעות ביום מול מסכים (כ-4.5 שעות צפייה בטלוויזיה, כ-1.5 שעות מול מחשב ומעל לשעה במשחקי וידאו).
ישנם הורים המתייחסים לטלוויזיה כ'שמרטף' השומר על השקט והשלווה בבית וכפעילות בטוחה לילדיהם בזמן שהם מבצעים את המטלות הביתיות. לאור תכנים המוגדרים כחינוכיים, יש אף שרואים בטלוויזיה כלי חשוב להתפתחות תקינה של ילדיהם. על כן, הטלוויזיה נשארת דלוקה בבית מרבית הזמן או כולו, גם כשהילדים אינם צופים בה.
נרדמים עם הטלוויזיה
בשני סקרים טלפוניים שבוצעו בשנת 2005 ו-2007 בארה"ב נמצא כי עבור ילדים רבים הפכה הטלוויזיה לחלק מהרגלי ההירדמות והשינה. לכשליש מהפעוטות יש טלוויזיה בחדרם וההורים מדווחים כי צפייה בטלוויזיה מאפשרת ומסייעת לילדם להירדם.
התנהלות זו נמצאה גם במחקר שבוצע בקרב מתבגרים בצפון הארץ בשנת 2010 (שת"פ של אוניברסיטת חיפה ומכללת עמק יזרעאל). טרם פורסמו מחקרים בהקשר זה על פעוטות בישראל, אך יש להניח שהם תואמים למה שנמצא במחקרי בחו"ל.
97% מהמתבגרים בארה"ב מדווחים על נוכחות של לפחות מכשיר מדיה אלקטרונית אחד בחדר השינה, ושימוש של לפחות אחד מהם במהלך השעה טרם ההירדמות.
פגיעה בשינה
חשיפה מרובה למדיה אלקטרונית נמצאה קשורה לתחלואה מוגברת (פגיעה במערכת ההורמונלית, מערכת החיסון, פגיעה במערכת הלב וכלי הדם, פגיעה בראייה ועליה בסיכון לסרטן), השמנה, הפרעות התנהגותיות, עלייה בדיכאון, ביצועים אקדמיים נמוכים יותר והפרעות שינה.
לאורך העשור האחרון, במקביל לשימוש המתגבר במדיה אלקטרונית, ישנה גם מגמה ברורה של פגיעה איכותית וכמותית בשינה בילדים. בסקר שבוצע בארה"ב ב-2011 נמצא כי מעל ל-40% מהמתבגרים מדווחים על קשיי הירדמות, 60% על קשיי יקיצה ותחושת חוסר רעננות בבוקר ו-60% על שינה של פחות מ-8 שעות בלילה (לעומת 45% בסקר דומה שנערך ב-2006).
השפעת הטכנולוגיה על המוח של הילדים שלכם
מחקרים רבים מצאו קשר ישיר בין חשיפה למדיה אלקטרונית לעיכוב בזמן ההירדמות, מיעוט שעות שינה וקושי ביקיצה בבוקר. במחקר סקירה גדול שפורסם בשנת 2015 שסקר את כל הספרות העדכנית לגבי הקשר בן חשיפה למסכים להרגלי השינה, עולה כי ב-90% מהמחקרים שבוצעו בנושא נמצא יחס שלילי בין חשיפה למדיה אלקטרונית לפרמטרים של שינה. העיקריים שבהם הינם שימוש במחשב, משחקי וידאו וטלפון סלולרי. גם לצפייה בטלוויזיה נמצא יחס שלילי, אך רק ב-76% מהמחקרים (יתכן עקב אופי הצפייה הפסיבי לעומת צפייה אקטיבית באמצעי המדיה האחרים).
צופים יותר, ישנים פחות
למרות שהורים רבים מאמינים כי צפייה בתוכניות הטלוויזיה לפני השינה מסייעת להרגעות הילדים ומעבר שקט לשינה, הוכח כי מרבית התוכניות מגבירות את מצב הערנות, מעכבות את ההירדמות, גורמות לחרדה מהירדמות ומקצרות את משך השינה. הדבר בולט במיוחד בקרב ילדים מתחת לגיל שלוש שנים.
בניסיון להבין את הקשר השלילי שנצפה בין חשיפה למדיה אלקטרונית לאיכות וכמות שעות השינה עולים מספר מנגנונים:
1. השפעה ישירה על הזמן - זמן צפייה במסכים על חשבון זמן שינה.
2. עלייה בעוררות הרגשית והגופנית, על רקע התכנים המעוררים הנצפים, האינטראקציות החברתיות והחשיפה לאור הבהיר.
3. חשיפה לאור בהיר בשעות הערב גורמת לעיכוב השעון הביולוגי (נמצא כי חשיפה של מעל לשעתיים למסכים מוארים מובילה לדיכוי הפרשת הורמון השינה מלטונין).
4. השפעה שלילית של קרינה אלקטרומגנטית.
5. אי נוחות גופנית (כאבי ראש ושרירים) עקב תנוחת הגוף והראש בזמן צפייה ממושכת.
6. שימוש חוזר ונשנה של מדיה אלקטרונית בחדר השינה (ובמיוחד במיטה) פוגע בהתניה החיובית להירדמות.
כל העדויות המצטברות מוכיחות שלא מדובר כאן בקשר נסיבתי בלבד, וכי לחשיפה מוגברת למדיה אלקטרונית ישנה השפעה שלילית מובהקת על השינה בילדים, המובילה בעיקר לקשיי הירדמות, מיעוט שעות שינה וקושי ביקיצה עם ישנוניות יומית מוגברת.
המלצות להורים
1. להקטין ואף למנוע ככל האפשר חשיפה של ילדים מתחת לגיל שנתיים למדיה אלקטרונית בכל צורה שהיא.
2. מומלץ כי ילדים בגיל הגן יחשפו ללא יותר משעה ביום ובגיל בית הספר עד לשעתיים ביום למדיה בידורית פאסיבית, תוך בחירת תוכן חינוכי ובאיכות גבוהה, ורצוי בפיקוח ההורים ובנוכחותם.
3. להקדיש יותר זמן פנוי לקשר עם הילדים הכולל דיבור, סיפור, שירה, שיחה, משחקים משותפים, פעילות יצירה ודמיון וכן פעילות מחוץ לבית בפעילות גופנית או במפגשים חברתיים.
4. להימנע מהתקנת מערכת טלוויזיה או מחשב בחדר השינה של הילדים.
5. מומלץ להימנע מחשיפה למכשירי מדיה (כולל טלפונים ניידים) בזמני ארוחות, זמן שינה והזמן הקרוב לשינה (כשעה לפני).
6. אין להרדים תינוקות וילדים תוך חשיפה למדיה אלקטרונית ברקע המהווה הסחה להורים ולילדים.
7. יש להגביל את השימוש באפליקציות אינטראקטיביות מבוססות מכשירים אלקטרוניים לעד שעה ביום, תוך שיתוף ההורים במשחק.
הכותבת היא מומחית ברפואת שינה בשירותי בריאות כללית, מחוז חיפה וגליל מערבי ובמחוז הצפון וסגנית מנהל מחלקת ילדים, בבית חולים 'כרמל'
לפנייה לכתב/ת 
