חשבון עובר ושב
מצד אחד פול פוגבה בדרך החוצה. מצד שני גונסאלו היגוואין צפוי להצטרף תמורת 94 מיליון יורו. ביובנטוס הבינו שלקחת אליפות בסרייה A זה נחמד, אבל כדי ללכת עד הסוף בליגת האלופות הם חייבים לפתוח את פנקס הצ'קים
מי שרוצה להיות הגדול באמת, צריך להוציא כסף גדול באמת. הקיץ הזה מסמל עידן חדש בכדורגל, של עלייה נוספת ומוגזמת במחירי השחקנים, וכבר אין ברירה למועדונים שרוצים לעמוד בקצב: צריך לשלוף את פנקס הצ'קים ולהתחיל לרשום מספרים שגורמים ליד לרעוד.
ברצלונה, ריאל מדריד ומנצ'סטר סיטי שלטו בזירה הזו בשנים האחרונות, אבל ענקית אחרת החליטה שהגיע הזמן שלה. יובנטוס הסכימה לשלם לנאפולי את סכום השחרור העצום של גונסאלו היגוואין, 94 מיליון יורו (בשני תשלומים) – שווה לכריסטיאנו רונאלדו וללואיס סוארס במקום השני בכל הזמנים.
החלוץ הארגנטינאי עבר את הבדיקות הרפואיות (הקבוצה עצמה נמצאת במסע משחקים באוסטרליה ובאסיה), ויחתום בימים הקרובים על חוזה לארבע עונות, שבכל אחת מהן ירוויח 7.5 מיליון אירו.
השיא הקודם של יובה, שהתברר כהוצאה מוצלחת במיוחד, היה 53 מיליון אירו (במונחים של היום) ששילמה לפארמה עבור שוער צעיר ומוכשר בשם ג'יג'י בופון לפני 15 שנה. הסכום הזה נראה כמעט שולי לעומת השיא החדש, שלא לדבר על 40 המיליון שנאפולי שילמה עבור היגוואין לריאל מדריד.
חשוב לזכור שלא מדובר בילד. הוא כבר בן 28 וחצי, ולא מדובר בהשקעה לטווח הארוך. אבל כן מדובר בחלוץ בשיא כושרו (38 שערים בנאפולי בשנה שעברה, מתוכם שיא איטלקי של 36 בליגה) שיהפוך את יובה לטובה יותר באופן מיידי, וזה מה שהיא מחפשת.
וחשוב לציין דבר שאינו מובן מאליו – יובה לא סתם שופכת סכומים כאלה. משמעות הדבר, ככל הנראה, היא שבקרוב תכניס לקופה שלה שיא עולמי, 120 מיליון אירו שמנצ'סטר יונייטד אמורה לשלם עבור פול פוגבה.
יהיו עוד אפקטים להעברה הזו. ארסנל, שחיזרה זמן רב אחרי היגוואין, צפויה להפנות כעת את תשומת הלב שלה לריאד מחרז מלסטר, עליו היא מוכנה לשלם 50 מיליון אירו. נאפולי תשתמש בכסף כדי להביא חלוץ חדש, מאורו איקרדי מאינטר או קרלוס באקה ממילאן. אבל הסיפור המרכזי נותר יובה, הקבוצה שתקועה בין שני עולמות.
העונה שעברה הייתה פשוט יוצאת דופן. יובה דורגה במקום ה-12 אחרי עשרה מחזורים, וכל היריבות שלה הרימו ראש והתחילו לפנטז על אליפות, אבל אז היא לקחה 73 מ-75 הנקודות הבאות, ולא רק שזכתה בכבוד המקומי בפעם החמישית ברציפות, היא גם עשתה את זה בקלות.
אם מוסיפים לכך את העובדה שהיא הראשונה בהיסטוריה שלקחה שני דאבלים בזה אחר זה, ושלא נראה שמישהי מקבוצות הצמרת האחרות התחזקה בצורה משמעותית, אפשר לומר שנראה שהדומיננטיות שלה תישמר.
אבל כרגיל, כמו שהמילאנזיות, נאפולי ורומא מביטות עליה, יובה עשויה למצוא את עצמה צופה בקנאה בכוח אירופי אחר זוכה בליגה האלופות. בשתי העונות האחרונות היא באמת העמידה קבוצה נפלאה, אבל נכנעה לברצלונה בגמר לפני שנתיים וסבלה מהקאמבק המדהים של באיירן מינכן בשמינית בעונה שעברה. היא תהיה ההגרלה הקשה, הקבוצה שתוציא לך את המיץ, אבל אם אתה גדול באמת אז תדיח אותה.
מסימיליאנו אלגרי נחוש לשנות את זה השנה. כבר לפני מספר חודשים הוא הבהיר: "המטרה שלנו בעונה הבאה חייבת להיות זכייה בליגת האלופות". הוא הזכיר את הנושא גם הקיץ. זו חייבת להיות ההתפתחות הטבעית של ההצלחה הנוכחית. לא מדובר בקבוצה כמו פ.ס.ז', למשל, שעשתה את הקפיצה באופן מלאכותי.
ליובה, לצד הכסף, יש גם ניסיון עשיר באירופה. הצעד הבא הוא לא היסטוריה עם אליפות שישית ברצף, אלא התמודדות לאורך קמפיין שלם עם בארסה, ריאל מדריד ובאיירן מינכן – וגביע בקצה השביל.
כפי שעושות קבוצות ששולטות בליגה שלהן בצורה כמעט טוטאלית, יובה צירפה שני שחקנים מרכזיים מהיריבות שלה בטופ. היגוואין מצטרף לגאון הבוסני מיראלם פיאניץ', שמגיע מרומא ועלה לקבוצה 32 מיליון אירו. וזה עוד לא הכל. אלגרי חיזק את ההגנה בשני ותיקים, דני אלבס מברצלונה ומהדי בנעטיה מבאיירן מינכן, ועל הדרך הוסיף כישרון קרואטי ענק בדמות מרקו פיאצה. קיץ מוצלח במיוחד.
רק שהיבט אחד משמעותי עדיין עומד על הפרק. אחרי שהנושא עלה וירד מהכותרות בשנים האחרונות, הפעם העזיבה של פוגבה נראית בלתי נמנעת. אלגרי משקף את השינוי בעצמו. בשבוע שעבר הוא עוד התעקש שהצרפתי יישאר ויזכה עם הקבוצה בצ'מפיונס. שלשום הוא שינה את הטון ואמר כי גם בלעדיו, יובה בנתה סגל מעולה. אתמול, אחרי ההפסד בפנדלים למלבורן האוסטרלית בגביע האלופות, הוא סירב להתייחס לקשר.
קשה להפריז בחשיבות של פוגבה. הוא נתן לה את מה שלא הצליח לתת לנבחרת צרפת ביורו, מבחינת אגרסיביות, ניהול משחק, איזון. אין בשוק תחליף מדויק לכל מה שפוגבה נותן. בהנחה שיעזוב, אלגרי עשוי להישען על שני צעירים עם פוטנציאל גדול – קשר גאבון מריו למינה, שהרשים מאוד בהזדמנויות המעטות שקיבל בעונה שעברה, וסטפנו סטורארו, ששיחק עם איטליה ביורו.
יחד עם פיאניץ' וקלאודיו מרקיזיו הנהדר (שיחזור בספטמבר מהפציעה) זו תהיה חוליה איכותית. אבל זה לא יהיה אותו דבר. אולי הפתרון יהיה קשר נבחרת בלגיה, אקסל ויטסל מזניט סנט פטרסבורג, שיובה שמה עליו עין.
אז הגנה ותיקה ובלתי עבירה יש. התקפה ארגנטינאית (חשבתם ששכחנו מהכוכב העולה פאולו דיבאלה?) יש ויש. כסף, מסתבר, יש בשפע. קשה לראות איך זה לא יספיק לאליפות נוספת. ליגת האלופות? אולי שם יורגש לפתע כאב רפאים צורב, במקום בו שיחק פוגבה.
לפנייה לכתב/ת 
