סך כל הפחדים כולם

הוועידה הרפובליקנית בקליבלנד, שנראתה ונשמעה כמו כינוס של המדוכאים האמריקנים עלי אדמות, הסתיימה בהכתרת טייקון נדל"ן, הבעלים של תחרויות יופי ושל טורנירים בהיאבקות חופשית ומנחה תוכנית ריאליטי מצליחה, למועמד המפלגה לנשיאות ארה"ב. לא היה חוקר, מומחה לנשיאות, פרשן, או כתב, שלא מילמל בתמיהה, "לאן הגיעה המפלגה של אברהם לינקולן וטדי רוזוולט?". התשובה פשוטה: היא הגיעה למקום שאליו צעדה בעיוורון אבל בבטחה זה 15 שנה.

עוד בערוץ הדעות:

פתרון שתי מדינות בין שתי ועידות

בחסות לוינשטיין - שירות ללא הפרדה

הדור הצעיר של יהודי ארה"ב הולך ומתרחק מישראל

לצעוד למען כבוד וסובלנות

בחסות משרד החינוך: בתי הספר קרובים לפשיטת רגל

דונלד טראמפ אינו הבעיה, הוא התוצאה. לא הוא יביא ל"התפרקותה" של המפלגה הרפובליקנית, כפי שרבים ממנהיגיה בעבר ובהווה מקוננים, אלא התפרקותה היא שיצרה את מועמדותו המוצלחת. לא הוא תכנן את הנתק בין המפלגה לאמריקה, או ליבה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין בסיס הבוחרים של המפלגה לממסד ולאליטה שלה. הוא רק ניצל, בתבונה ובחושים פוליטיים מחודדים, גם אם לא אסתטיים, את המציאות הזו להבטחת מועמדותו. אם הוועידה הייתה הזדמנות לשנות דימוי ולברוח מ"הקריקטורה של עצמו", כפי שכתב הניו-יורק טיימס, טראמפ בחר במודע שלא לעשות כן.

טראמפ הוא אולי נסיך אופל עם אגו גדול יותר מארה"ב. הוא מלבה פחדים ומנפנף בקרטון מנגל על גחלי שנאה מכוערת לכל מה ששונה ועל חששות מובנים ומוצדקים משינוי. אבל הוא יודע אל מי הוא מדבר. הוא ניצח בפריימריז בזכות תיאור מציאות קודרת של ייאוש, פשע גואה, אלימות, חוסר תקווה, חולשה בזירה הבינלאומית. העובדות, המספרים והנתונים מראים את ההפך הגמור - אבל זה טראמפ.

זה היה נאום, גם אם מתון בסטנדרטים של טראמפ, של אדם לא חושב, חף מידע, עני בעובדות, נעדר רעיונות, ריק מתוכניות, אבל אמן בהבנת פרופיל מצביעיו: גבר לבן, לרוב מבוגר וחסר השכלה אקדמית, שמרגיש שנותר מאחור, שונא מהגרים.

המילון לשפה האנגלית "מריאם-וובסטר" נוהג לפרסם באתר שלו, בדואר אלקטרוני ובטוויטר את המילה הכי שכיחה שאנשים מחפשים מדי כמה ימים או בעקבות ארוע. מיד אחרי נאומו של טראמפ המילה הכי פופולרית בחיפוש הייתה דיסטופיה.

אוטופיה ביוונית היא "שום מקום", או "מקום שאיננו", מאחר ושלמותו אינה בת־השגה. דיסטופיה היא "מקום רע". המקום הרע, לדעתו של טראמפ, היא אמריקה. ועידה שלמה, ונאום של 75 דקות (ארוך יותר מנאומיהם של מיט רומני והנשיא אובמה ב-2012 יחד), נוטפי ארס, רוויי שנאה, שרויים בנרגנות וחמיצות על "אמריקה שלנו" שאיננה.

בתרגום פוליטי, את "נהפוך את אמריקה לגדולה שוב", הסיסמה והמנטרה שמלווה את טראמפ, מפרשים בוחריו כ"נהפוך את אמריקה ללבנה שוב". לכן, 67% מהאמריקנים סבורים שאינו ראוי להיות נשיא, ולכן יתקשה - אם כי הקמפיין עוד לא התחיל ואסור לפסול את סיכוייו - לגייס רוב במדינות השונות. לכן גם, במהלך ללא תקדים, פירסם הוושינגטון פוסט מאמר מערכת שכותרתו: "דונלד טראמפ הוא סכנה ייחודית לדמוקרטיה האמריקנית".