טוב לילדים? משחקים בפוקימון גו
כל הזמן אתם אומרים לילדים לצאת קצת מהבית וללכת לשחק עם חברים, והנה זה קורה. האם צריך לחשוש מהמשחק החדש או דווקא לשמוח? ומה הדבר הכי חשוב שהילדים לומדים באמצעות הפוקימון יותר מכל דרך אחרת?
המילה הנשמעת ביותר בתקופה האחרונה היא "פוקימון גו". המשחק החדש שמשגע את העולם אינו עוד להיט קיץ תורן שייכנס במהרה לנוסטלגיה, כמו רבים וטובים לפניו, כגון משחק הגומיות גומי לום, קנדי קראש וקלפי חבורת הזבל. מדובר כאן על תופעה חדשה, המשלבת את המציאות הוירטואלית עם זו האמיתית שמחוץ למסכים.
גם אם פוקימון גו יעבור לעולם שכולו טוב, החדשנות בעולם המשחקים שהוא מביא תישאר. כהורים, אנחנו לא יכולים לעצור את הטכנולוגיה, אבל חובתנו להכיר את המשחק ולהיות מודעים גם ליתרונותיו, ולא פחות מזה לחסרונותיו ולסכנות העלולות להיגרם מהשימוש בו על ידי ילדינו.
מוצאים את המטמון בגרסה מחודשת
אז רגע הקדמה קצרה, פוקימון הוא דמות מסדרת טלוויזיה לילדים ששודרה בשנות ה90. כעת, הושק משחק של מציאות רבודה (וירטואלית) על בסיס הסדרה המיתולוגית. המשחק הסלולרי מתבסס על שירותי מיקום ומצלמה, ולמעשה שותל דמויות של פוקימונים, אותן על המשתמש במשחק ליירט בכדור מיוחד שזכה לשם "פוכדור".
החדשנות הגדולה היא שמדובר על משחק המחייב יציאה מהבית והתרוצצות ברדיוס לא מבוטל לטובת "ציד הפוקימונים". בשפה המוכרת למבוגרים, זאת גרסה מתקדמת של המשחק "מוצאים את המטמון". רק שגם הרמזים וגם המטמון עצמו נמצאים בתוך הטלפון.
תחשבו עלינו, דור ההורים, כמה שינויים חווינו במרוצת השנים. כילדים, העברנו את מרבית הזמן הפנוי מחוץ לבית. כהורים, אנו רואים את ילדנו מעדיפים לבלות את הזמן הפנוי שלהם בתוך הבית עם אחד משלל המסכים העומדים לרשותם, כשמסכי הסלולר הם המועדפים.
והיום? אנו עדים לתופעה חדשה: הילדים שלנו יוצאים עם המסכים לשחק בחוץ! יש כאן בשורה של ממש: המציאות הווירטואלית והמציאות הממשית מתערבבות למציאות חדשה עבור הילדים שלנו (וגם עבור כל אותם המבוגרים שכבר התמכרו).
סוף סוף יוצאים החוצה לשחק
מעבר לחידוש של משחק מוכר של שנות ה90, יש כאן הרבה יותר. הילדים שלנו שהיו בזירה אחת - בתוך המסך או כלל ללא מסך, פתאום משחקים בו זמנית גם בתוך המסך וגם מחוצה לו. יש כאן התעצמות של סף הריגוש, העניין והאדרנלין שהמשחק החדש מספק. זה קצת כמו ההבדל בין לצפות בסרט לבין להשתתף בו כשחקן.לפוקימון גו יש לא מעט יתרונות. כמה אנחנו חופרים לילד שלנו "למה שלא תצא קצת החוצה", "למה אתה כל היום לא קם מהספה?". והנה, בלי שבכלל נצטרך להתאמץ, הילד שלנו גומא מרחקים שלא יביישו אף ספורטאי מקצועי. לא רק זאת, אם בבית הילד נמצא לבדו מול המסך, הרי שהמשחק החדש מאפשר גם מפגש חברתי בעולם האמיתי - פנים אל פנים. המשחק מהנה לבד אך גם ביחד. הוא מייצר עולם חדש של שיחה בקרב הילדים. לפי פרסומים לא רשמיים, נוכל בעתיד גם להחליף דמויות בין השחקנים ולנהל קרבות וירטואליים אחד נגד השני, מה שיגביר את האינטראקציה החברתית של המשחק.
אל תפספסו:
- לעזור לילדים לעשות שינוי בחייהם
- "אבל כל הילדים מהכיתה נוסעים לחו"ל"
- הילד לא מתנהג יפה? קחו לו את הטלפון!
על מנת להתקדם במשחק, על הילד שלנו לגלות רצינות, להתאמץ ולהפעיל מחשבה איזה סוג פוקימון יוכל למצוא בכל סביבה בה הוא נמצא. אלה בהחלט מיומנויות וכישורים שיסייעו לילד שלנו גם במציאות "האמיתית". המשחק גם מחייב התמדה ודחיית סיפוקים, כך למשל דרושה סבלנות רבה עד לבקיעת פוקימון מהביצה.
המשחק גם מאפשר לילד שלנו להתמודד עם תסכול, לא תמיד הוא יצליח לפגוע בפוקימונים, לעיתים יתרחק מדמויות המטרה במקום להתקרב, ולעיתים פשוט המשחק נתקע או שנגמרת הסוללה. גם התמודדות עם תסכול היא אחד הכישורים הנחוצים ביותר במציאות שלנו.
בנוסף, מבוגרים כמו גם ילדים ונערים נהנים באותה מידה מהמשחק. לנו, כהורים, יש כאן הזדמנות נהדרת לזמן אחד על אחד עם הילד שלנו, ולא סתם ביחד, אלא בפעילות מהנה ומשותפת מחוץ לבית. גם אם אנחנו לא התמכרנו למשחק, סביר שאם נצא עם הילד לשחק, נוכל גם אנחנו להבין ממה הוא כל כך מתלהב.
מה עם הסכנות?
אבל יש גם חסרונות, ההורה העכשווי מוצא את עצמו מבולבל – האם הילד יודע להיזהר מהסכנות ברשת ומהסכנות שמחוץ לבית? ומה עם הסכנות ברשת שמפנות למציאות האמיתית? התפקיד ההורי שלנו מחייב אותנו לתווך את המציאות החדשה, ובמציאות זו בהחלט יש סכנות שעלינו ההורים להיות מודעים להן.
כללי זהירות: בזירה של המציאות האמיתית, על ההורה להזכיר לילד את כללי הזהירות בדרכים, זהירות בשמש ואת הסכנה שלא להתפתות ללכת עם זרים. מאחר והמשחק מסב הסחת דעת, עלינו גם להזהיר את הילדים מהיתקלות בעמודים, מכשולים ואנשים, וזה אגב נכון גם לסיטואציה של ווטסאפ וסמסים.
זמנים: עלינו לתאם עם הילד זמן הגעה הביתה או לחבר. מסתבר כי ילדים רבים הולכים ליעד כלשהו, אך מתעכבים בדרך לתפוס עוד פוקימונים. חשוב להסביר לילד כי בכל עיכוב ליעד עליו לעדכן אותנו, גם אם בסביבה נמצא עכשיו פוקימון אטרקטיבי.
מקומות מסוכנים: עלינו לוודא כי הילד שלנו מבין כי אסור לו באיסור מוחלט להגיע למקומות מבודדים או חשוכים, גם אם מתחבא שם פוקימון נדיר ביותר.
כתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
התמכרות: יש לשים לב שהילד שלנו לא מתמכר למשחק ומוצא זמן גם לפעילויות שאינן כוללות מסכים. כלל זה של בקרה הורית וקביעת זמן מוסכם למסכים נכון כמובן לכל משחקי המחשב ואינו ייעודי רק לפוקימון גו.
עלויות: הילד שלנו יכול לבקש כי נקנה עבורו עזרים שיסייעו לו להתקדם, למשל תוספת כדורים, שיקויים המחזקים את הפוקימונים ועוד. עלינו לסרב לכך, כיוון שגם מבחינה ערכית אין שום צורך לשלם לטובת משחק מחשב. ולא פחות חשוב מכך, עזרים אלה הם "קיצורי דרך" לטובת התקדמות במשחק. ואנו הרי רוצים שהילד שלנו יתאמץ וילמד, ולכן ניתן לו להתנסות בעצמו בכל שלבי המשחק.
בסופו של דבר, עלינו, ההורים, להתייחס למשחק זה כאל עוד חוויה מהנה שהילד שלנו יזכור מהילדות שלו. ההתנסות במשחק תכשיר את הילד שלנו להתנהלות נכונה גם בזירה של מציאות משולבת. מציאות חדשה זו, סביר להניח שרק תלך ותשתכלל, והילד שלנו עוד יפגוש אותה רבות בשנים הבאות.
הכותבת היא מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך להנחיית קבוצות הורים
גם מבוגרים מתמכרים לפוקימון - צפו:
לפנייה לכתב/ת 
