רגל פה, רגל שם: סיכום תקופת קרויף במכבי
מאבקי הכוחות מול גולדהאר, החזית מול בעלי הקבוצות וההתאחדות, בחירת השחקנים, ההשפעה של עזיבת זהבי וההתנהלות הקפדנית בקריית שלום. אחרי 4 שנים, 5 מאמנים ו-3 אליפויות, עידן ההולנדי במכבי ת"א מתקרב לסיומו. בין אם מדובר בדו"ח ביניים או בסיכום תקופה - הפריחה המחודשת של הצהובים רשומה בעיקר על שמו. בחמישי (20:00, ערוץ 20), הצהובים יפגשו את פאנדורי במוקדמות הליגה האירופית
אפריל 2012. עידן ג'ורדי קרויף במכבי ת"א יוצא לדרך ואיש לא יכול לשער עד כמה מוצלח הוא עתיד להיות, אפילו לא הבעלים מיץ' גולדהאר שהחתים את המנג'ר החדש וקיבל ממנו בארבע שנים שלוש אליפויות, גביע והשתתפות בשלב הבתים של ליגת האלופות והליגה האירופית.
יולי 2016. סימן שאלה גדול מרחף מעל עתידו של קרויף בקריית שלום, אבל נדמה שסימן השאלה האמיתי מתייחס בעיקר לדרייב המקצועי של ההולנדי, שכבר תקופה ארוכה מאותת לגבי רצונו לסיים את הפרק הישראלי בחייו ולהמשיך הלאה. ההצלחות של מכבי מיתגו את קרויף כמנהל בעל ידי זהב. קונצנזוס מוחלט. אלא שהשנה האחרונה עירערה את מעמדו. אפס תארים, אפס נקודות בשלב הבתים של ליגת האלופות, ובפעם הראשונה, הפסד בנוק־אאוט לטוענת לכתר הפועל באר־שבע.
קרויף ניסה להכחיש את החשיפה ב"ידיעות אחרונות" אודות רצונו לעזוב את המועדון, אבל אז נחשף כי הוא כבר פנה בנושא לבעלים גולדהאר - שמעריך את יכולותיו וביקש לדחות את העזיבה במצב כה רגיש - ההתמודדות עם אובדן האליפות, עזיבת ערן זהבי והמנכ"ל מרטין ביין (שטרם נמצא לו מחליף) והצורך בבניית קבוצה חדשה. קרויף נעתר לבקשה. הוא רוצה להשאיר מאחוריו קבוצה עם דם טרי, לצרף שבעה־שמונה שחקנים חדשים ורק אז לעזוב. בחמישי (20:00, ערוץ 20), מצפה לקרויף ולצהובים מבחן נוסף במוקדמות הליגה האירופית, מול פאנדורי הרומנית.
כרגע כלל לא ברור שהוא יחפש עבודה בקבוצה אחרת, למרות מספר הצעות ממועדונים באנגליה ובספרד, וייתכן שאחרי מותו של אביו, אגדת הכדורגל יוהאן קרויף, הוא יקדיש את זמנו לטיפוח ותחזוק מפעל החיים האדיר שהותיר אחריו אביו. בכל מקרה, כרגע מסתמן כי קרויף יעזוב את מכבי ת"א בשבועות הקרובים, ואם לא, מיד בסיום העונה. לקראת סוף עידן קרויף בצהוב, ניסינו לעשות סדר במערכת היחסים שלו עם הבעלים, להבין כיצד השפיעה עליו עזיבת ערן זהבי ומה הם יחסי הכוחות בינו ובין דמויות מפתח בכדורגל הישראלי.
מי הבוס? הזוגיות עם גולדהאר
"קרויף אמר לי לא אחת שהיחסים בינו לבין גולדהאר מתוחים", חשף לאחרונה אחד מהאנשים הקרובים ביותר לקרויף בארץ. "הוא אמר לי שבלעדיו מכבי לא הייתה זוכה באליפות עוד הרבה זמן ויש הבדל בין ניהול כדורגל לניהול עסקי". מדובר בהמשך ישיר לפגישת הפשרת היחסים בין השניים, שנערכה לאחר חלון ההעברות האחרון בינואר ובמקביל לפרסומים בהולנד על מתיחות בין הבעלים למנג'ר.
"קרויף התקשה מאוד לעבוד בצורה כזו", אומר ל"ידיעות אחרונות" סוכן שחקנים בכיר. "גולדהאר רוצה להיות מעורב בכל פיפס, זה אומר שצריך אישור לכל דבר, זה אומר שצריך לחכות להתכתבויות במיילים מולו בכל יום נתון. בעולם דינמי של כדורגל, צריך לקבל החלטות מהירות יותר, ופה הייתה סחבת".
רק בחודשים האחרונים היו בין השניים לפחות שלושה מקרי מחלוקת משמעותיים: 1. קרויף רצה להחתים את טאלב טואטחה כבר בינואר, אבל גולדהאר עיכב את המהלך ונתן אור ירוק לביצועו רק רגע לפני סגירת חלון ההעברות. זה היה מאוחר מדי. 2. קרויף רצה להביא בינואר את ארון שוינפלד, אבל הסחבת בהתנהלות המסורבלת מול הבעלים לצד הלחץ הכבד שהפעילה הפועל ת"א הנחיתו את החלוץ בחודורוב. 3. עסקת זהבי, אליה נחזור בהמשך.
בחירת שחקנים: ללכת על בטוח
"האנרגיות שאיפיינו את ג'ורדי בשנים האחרונות, ממש כבר לא פה", סיפר לנו אחד מהאנשים שמלווים אותו בארץ. בשטח התחושה כי המעורבות של שוטה ארבלדזה גבוהה הרבה יותר בהשוואה למאמנים שעבדו במועדון בשנים האחרונות. הוא זה זה שסימן את הארגנטינאי ששיחק תחתיו בטורקיה, סקריונה, הוא זה שפנה לחלוץ נבחרת אוקראינה, רומן זוזוליה, ובזווית הישראלית הוא ניהל את המגעים עם יוסי בניון וגם עם אייל גולסה. המעורבות של ארבלדזה מלמדת לא רק על הדרייב שלו, אלא גם על "עייפות החומר" מצד קרויף, שלמעשה אחראי על שוק השחקנים הישראלי. קרויף היה זה שפנה לתומר חמד והציע לו 900 אלף יורו (המגעים נמשכים) והיה גם זה שבדק את אופציית רועי קהת.
ניסיון לפצח את סוד ההצלחה של קרויף מצביע על דפוס קבוע - של הליכה על שחקנים עם קבלות - שמקבל גיבוי בדמות פנקס הצ'קים של גולדהאר. כך היה בהחתמת וינסנט אניימה, הבאת ערן זהבי מפאלרמו ב־400 אלף יורו, או שימוש בסעיף בחוזהו של החלוץ טל בן־חיים שאיפשר להעביר אותו ישירות מהפועל ת"א. היתרון היחסי של קרויף אמור היה להגיע בגזרת הזרים. נכון, היו גם הצלחות דוגמת קרלוס גארסיה, השוער חואן פאבלו, ניקולה מיטרוביץ', ראדה פריצה והשוער הצעיר פרדראג ראיקוביץ'. מנגד, יש גם רשימה ארוכה של כישלונות, שצרובים היטב בזיכרונו של הבעלים גולדהאר. רשימה חלקית: גונסאלו גארסיה, רמי מראבל, דיאן ראדוניץ', איגנסיו פידלף, מאנה, ואם נרצה להיות אקטואליים אפשר להוסיף את אורלנדו סה שהגיע בינואר האחרון תמורת 600 אלף יורו וכבר נמצא בדרך החוצה.
תקרת שכר: הישראלים הרוויחו בגדול
אחת ההחלטות האסטרטגיות של קרויף בשנותיו בארץ הייתה טיפוח הסגל הישראלי. בדיעבד השחקנים כחול־לבן היו המרוויחים הגדולים ביותר מתקציבי הענק של גולדהאר. זהבי קיבל שדרוג בשלושה מקרים שונים ועזב את ישראל אחרי שקיבל שכר של מיליון יורו לעונה, טל בן־חיים החלוץ שידרג את חוזהו לאזור החצי מיליון יורו, ובאופן כללי שכר השחקנים הפך לחסר פרופורציות בקנה המידה של הכדורגל הישראלי.
לקרויף היו גם בחירות מוצלחות של שחקנים ישראלים, אלי דסה הוא ללא ספק אחת מהן. גם איתן טיבי ומהראן ראדי הפכו לשחקנים משמעותיים. אבל גם בגזרה המקומית היו לא מעט פלופים: על עדן בן־בסט וגילי ורמוט שילמו הצהובים 750 אלף יורו, כשהאחרון עבר בינואר האחרון לחיפה, אחרי שנה אחת בלבד, ללא תמורה. גם הבלם טל בן־חיים לא מצדיק את שכרו ואת מעמדו, כפי שניתן היה לראות גם במשחק הראשון בקייראט. אבי ריקן לא מספק את הסחורה, ושלומי אזולאי נרכש ב־900 אלף יורו מבית"ר ירושלים ופשוט נעלם בקריית שלום.
וחשוב לומר גם את זה: בעידן הישגי ורווי בכספים, שחקנים צעירים מוכשרים התקשו למצוא את מקומם תחת קרויף. דור מיכה עשה התקדמות וגם דור פרץ קיבל קרדיט, אבל באופן כללי התחושה היא שנושא קידום הצעירים במועדון הוזנח תחת מכבש הלחצים שביקש עוד ועוד ניצחונות.
רכבת המאמנים: הצלחה עם טעם חמוץ
אחת ההצלחות המשמעותיות ביותר של קרויף הייתה בגזרת המאמנים. הוא הצליח להביא הנה מאמנים זרים, רגע לפני הפריצה הגדולה, והפך את מכבי ת"א למקפצה עבורם. קרויף אמנם ספג גם לא מעט ביקורות על כך שלא הצליח להשאיר אותם במועדון, אבל בשורה התחתונה, ההצעות מפיורנטינה (פאולו סוזה), איאקס (פיטר בוס), ולנסיה (פאקו אייסטראן), פולהאם (סלבישה יוקאנוביץ') וברייטון (אוסקר גארסיה), שהגיעו אחרי התקופה במכבי ת"א, מהוות תעודת כבוד למועדון.
אפקט זהבי: עכשיו אני כי ההוא עזב
קרויף היה זה שנלחם יותר מכל אחד במערכת על הניסיון להשאיר את זהבי. "בבקשה אל תעלה על הטיסה לסין", הפציר בו המנג'ר, והוסיף "הם יראו לך את הבניינים בגוואנגז'ו, יוסיפו לך כסף, ואתה הרי כבר לא תחזור". אמר וצדק. עזיבתו של זהבי היא ללא ספק אחד הזרזים המשמעותיים ביותר לרצונו של קרויף לעזוב. הוא הבין שהפגיעה המקצועית שתספוג מכבי ת"א בהיעדרו של מלך השערים שלה בשלוש השנים האחרונות תהיה אנושה.
קרויף תפס את הצד של זהבי בעימות מול גולדהאר, שלטענת השחקן עצמו בראיון ל־7 ימים אמר: "התאכזבתי מההתניות שגולדהאר הציב לי. אם למשל הייתי לפני מכבי והייתי מקבל כזה חוזה, כשאף אחד לא יודע מה היכולות שלי, ואתה רוצה ביטחון לכסף שלך, מילא. אבל רבאק, שלוש שנים וחצי נתתי את כולי ולא הפסקתי לספק קבלות. אני מבין את גולדהאר שפחד מעסקה כזו, זה להתחייב על הרבה כסף. זה הכסף שלו והוא יכול להשקיע איפה שהוא רוצה. מצד אחד הציעו לי הרבה כסף, מצד שני הפילו את זה על סעיפים שאולי שווים 100 אלף דולר. קרויף הבין את זה".
איך מעצבנים את בכירי הכדורגל הישראלי
בארבע השנים שלו בארץ הספיק קרויף לצבור לא מעט יריבים ואויבים בקרב גורמים בכירים בכדורגל הישראלי. אתמול נערכה שיחת ועידה בין מספר בעלי קבוצות בליגת העל, שלטענתם נכוו לאחרונה מההתנהלות של מכבי והם שוקלים לפנות לפיפ"א, למינהלת ולהתאחדות בדרישה לבחון אם נעשו פניות ישירות מצידה של מכבי לשחקנים שלהם תחת חוזים. "יכול להיות שקרויף מבין שזה הסוף שלו פה והוא מרשה לעצמו לעשות הכל, אבל הוא כנראה לא מבין שזו לא מלטה. לא ניתן לו לעשות דברים כאלו", אמר אחד מבעלי הקבוצות הבכירות.
אתמול נחשפנו לביקורת מבאר־שבע על מפגש בין קרויף לג'ון אוגו, כשברקע גם היריבות מול מכבי חיפה של יעקב שחר הולכת ומחריפה. שחר משוכנע כי קרויף פנה לשחקנים שלו תחת חוזים, וציין את שמותיהם של יניב קטן, אייל משומר ואביחי ידין. לכך מתווסף מעברו של יוסי בניון למכבי ת"א, מעבר שסוכם כבר כמה ימים לפני גמר הגביע בין הקבוצות, ובהמשך לכך הגיעה גם פרשת אלירן עטר, שבחיפה משוכנעים כי גורמים מקריית שלום ניסו ללחוץ עליו לשוב ללבוש צהוב.
חזית נוספת שהלכה והחריפה היא בין מכבי ת"א והפועל ת"א. אהבה מעולם לא הייתה שם, אבל בעידן כבירי־קרויף מדובר כבר על נתק מוחלט, במיוחד אחרי פרשת בן רייכרט. החשדנות באה לידי ביטוי עתה גם בנוגע לארון שוינפלד, ולמרות שלא נעשתה פנייה רשמית לאדומים בעניינו של החלוץ, בהפועל משוכנעים שקרויף עמד מאחורי ניסיונות להגיע לשוינפלד. גם מול ההתאחדות לכדורגל ניהל קרויף מערכת יחסים מורכבת. מה שהחל בתקופת אבי לוזון הגיע לשיא לאחרונה מול היו"ר עופר עיני, שזעם על המכתב בו "דרשה" מכבי לשחרר את שחקניה ממשחק הבכורה של אלישע לוי בנבחרת בגלל עייפות. המכתב נכתב אמנם בידי המנכ"ל לשעבר מרטין ביין, אבל בהתאחדות הפנו את עיקר האש לכיוונו של קרויף.
קריית שלום: סדקים ראשונים בחומה
קרויף היה זה שבנה את המערכת הניהולית במכבי ת"א. למעשה אפשר לומר שהוא ממש יצק תוכן חדש של נהלי עבודה, נהלי משמעת, דרך בחירת מאמנים ובעיקר מידור מוחלט של התקשורת
. השקט היחסי בחדר ההלבשה, אחרי שנים של הדלפות ולכלוכים בלתי פוסקים על המערכת ומתוכה, היה אחת ההצלחות הבולטות של קרויף. החשיבות של קרויף בתוך כל המארג הזה הייתה ועודנה משמעותית. בלעדיו מכבי עשויה לספוג מכה כואבת.
ואכן, לקראת סוף העונה האחרונה, בשל מחלתו של אביו ומותו ממחלה קשה מאוחר יותר, קרויף נעדר יותר ויותר מקריית שלום. המחיר היה כבד, כבד עד אובדן האליפות, כפי שסיפר לאחר מכן ערן זהבי: "הרגשתי התרופפות בתקופה שג'ורדי לא היה בארץ. כשהוא במתחם אנשים במתח. למשל, אסור להכניס מכשיר סלולרי למתחם. כשהוא לא שם זה יכול להיכנס, לא היה לשחקנים פחד שייקנסו באלפיים שקל. אם קרויף היה בארץ, הסיכויים שלנו לזכות באליפות היו גבוהים בהרבה".
קשה לחזות את העתיד, בטח כשזה מגיע לכדורגל, אבל כמו שזה נראה כעת, עידן קרויף במכבי ת"א לקראת סיום. אפשר להתווכח, אבל על דבר אחד יהיה קשה לחלוק: ג'ורדי קרויף החזיר את הצהובים לפסגה. אחרי המעידה בסוף העונה הקודמת, לחזור לם תהיה משימה קשה במיוחד, וככל הנראה, ג'ורדי כבר לא יהיה שם כדי לבצע אותה.
לפנייה לכתב/ת 
