מודל שכשל: קיבוץ כרם שלום בקריסה
שנתיים לצוק איתן: חדר האוכל נסגר, רבים ללא תעסוקה, וכעת צפויים 34 חברי כרם שלום להכריע האם תם עידן השיתוף. חשש: הפרטה תוביל לגל עזיבה
בשבוע הבא יידרשו חברי קיבוץ כרם שלום להתייצב בקלפי ולהצביע בלב כבד על ההחלטה הגורלית - הפרטת הקיבוץ, מהלך שעלול להביא לגל עזיבה גדול ולסגירת הקיבוץ.
למרות השקט הביטחוני היחסי בשנתיים שאחרי מבצע צוק איתן, הקיבוץ הקטן שנמצא על משולש הגבולות (עזה-ישראל-מצרים) נקלע למצוקה כלכלית קשה ולאבטלה ואינו מצליח לקלוט חברים חדשים. ביום חמישי הקרוב, בטרם ההצבעה הגורלית, ייפגשו חברי הקיבוץ עם נציגי רשם האגודות, התנועה הקיבוצית ואנשי המועצה האזורית, ושם תוצג התוכנית החדשה לחיים בקיבוץ מופרט - תוכנית המעוררת חששות כבדים מפני גל עזיבות.
הקיבוץ השיתופי הקטן, שמונה כיום 34 חברים בלבד, הפך מאז הקמתו ב-1965 לאחד מסמלי ההתיישבות בישראל. במשך רוב שנות קיומו התמודדו חבריו עם מכשולים רבים, בעיקר בתחום הביטחוני. כרם שלום הוא היישוב הצמוד ביותר לגבול רצועת עזה וכבר יותר מעשור מאוים מרקטות ומנהרות.
שורה של בעיות כלכליות
בשנתיים האחרונות סבל הקיבוץ, שעיקר הכנסותיו מגידולי שדה, מלולים ומחווה סולרית להפקת אנרגיה, גם משורה של בעיות כלכליות שהביאו אותו כעת להחלטה לצאת להפרטה, שהמרכזיות שבהן הן אי-קליטת חברים חדשים ואבטלה - נכון להיום סובל הקיבוץ השיתופי מ-60 אחוזי אבטלה.
המצב העגום הגיע לידיעת רשם האגודות השיתופיות, והוא קבע כי על הקיבוץ לבצע הפרטה עצמאית, ולא - הרשם ימנה בעצמו מפרק־מפעיל (עו"ד מטעם רשם האגודות שיבצע התייעלות). במילים אחרות, החברים נדרשו להיפרד מחיי הקיבוץ השיתופי.
כבר כיום הולכים ונעלמים סממני השיתופיות: חדר האוכל המשותף נסגר לאחרונה, ובקיבוץ מספרים כי סכסוכים רבים פרצו בין קבוצות חברים. "למרבה הצער, בתקופה האחרונה התפתחו סכסוכים בין החברים שהובילו למצב שאין פעילויות תרבות, אין הווי קיבוצי והאווירה מאוד לא טובה", סיפר תושב.
אלא שבקיבוץ ישנן משפחות שהודיעו כי בצר להן ייאלצו לעזוב את המקום, מאחר שחיי קיבוץ בסגנון מופרט אינם תואמים את השקפת עולמם. בהנהלת הקיבוץ חוששים כי אישור ההפרטה יביא לגל עזיבה גדול שיעמיד בסימן שאלה את המשך קיומו של הקיבוץ.
"הבעיה המרכזית של כרם שלום היא חוסר היכולת לקלוט משפחות", מסביר התושב. "באופן טבעי אחד הגורמים לכך הוא המצב הביטחוני הלא יציב, והשני הוא מחסור במקומות עבודה. לצערי גם הקליטה שנעשתה בשנים האחרונות לא צלחה, והגענו למצב שאנשים פשוט לא עובדים. הקיבוץ סובל מאבטלה כבדה, כך שמדי חודש הוצאנו 200 אלף שקלים רק על התושבים, עם הכנסות מאוד נמוכות".
לדברי התושב, שלוש משפחות ממתינות לתהליך קליטה, אך זה נעצר בגלל חוסר הוודאות להמשך קיומו של הקיבוץ במתכונת שיתופית. "לרוב התושבים בכרם שלום אין עניין בחיים תחת הפרטה. אני מאמין שהרבה מאוד משפחות יעזבו, אבל אין ברירה כי הוחלט שעלינו לצאת להפרטה, בין אם נעשה זאת בעצמנו ובין אם רשם האגודות יעשה זאת באמצעות מפרק מטעמו".
האם הקיבוץ יינצל?
בעוד בקיבוץ מדברים על הפרטה, מונחת על השולחן אפשרות נוספת שהמדינה הציעה למקרה של קריסת הקיבוץ, והיא לאכלס את המקום על ידי גרעין תורני של משפחות דתיות צעירות שכבר הביע רצון להתיישב במקום. במקביל, ישנה דרישה של המושבים החקלאיים באזור לחלק בין חקלאים באזור את 12 אלף דונם האדמות השייכות לקיבוץ, בטענה כי הקיבוץ הקטן מחזיק באדמות שאינן מעובדות.
בתקופה האחרונה מבצעת התנועה הקיבוצית פעולות רבות כדי למצוא מודל שיציל את כרם שלום. "עידן השיתופיות נגמר בכרם שלום", אמר בשיחה עם “ידיעות אחרונות” ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית. "מאז שנכנסתי לתפקידי הונחה סוגיית כרם שלום לפתחי, והשקענו הרבה מאוד מחשבה. יהיה שם יישוב עברי, נקודה. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שדגל ישראל יירד מעל כרם שלום. יהיה שם קיבוץ מתחדש, אולי קיבוץ מעורב עם הקיבוץ הדתי, אבל בשום אופן לא ניתן לכרם שלום ליפול. אני מאוד מקווה שהחברים בקיבוץ יעשו את הצעד המתבקש. רעיון הקיבוץ השיתופי חסם את היכולת של כרם שלום לגדול, ולכן הוחלט על הפרטה. זו המציאות. אנחנו מחויבים לאנשים ולמקום, ואני מאמין שנצליח בסופו של תהליך".
לפנייה לכתב/ת 
