חלק מפסל של פקיד מצרי התגלה בתל חצור

חלק של פסל מצרי, שגודלו כ-40 על 45 סנטימטרים, התגלה במהלכה של עונת החפירות הנוכחית בתל חצור, סמוך לעמק החולה. גודל הפסל כולו, כך משערים החופקים מהאוניברסיטה העברית, הוא מונומנטלי וגודלו כגודל אדם.

החוקרים אמרו כי בפסל, העשוי אבן גיר, נראות רגליה של דמות גבר כורעת כשרגליה משוכלות, יושבת על בסיס ועליו מספר שורות הכתובות בכתב התמונות המצרי (הכתב ההירוגליפי). פענוחה של הכתובת נמצא בשלב ראשוני בלבד, אך כבר עתה ניתן להבין כי מדובר בפקיד - שמו ותפקידו נשתמרו חלקית בלבד ועדיין לא פוענחו. הפסל ניצב במקורו או בקברו של הפקיד או במקדש - ככל הנראה של האל המצרי פתח, והכתובות על הבסיס כוללות דברי שבח לבעל הפסל שיתכן ופעל באזור ממפיס - מוקד הפולחן של האל פתח - ואת נוסחת הקבורה המצרית המסורתית שיועדה להבטיח לבעל הפסל הספקה נצחית של מנחות.

המתנדבים בחפירה שמצאו את הפסל המצרי, מימין - אלנה סוואט מדרום אפריקה, בריאן קובאץ’ מארצות הברית (צילום: שלומית בכר)

זהו הפסל המצרי הפרטי הגדול ביותר שהתגלה בלבנט מתקופת האלף השני לפני הספירה. לפני שלוש שנים התגלה בחצור שבר ספינקס של המלך המצרי מיקרינוס (אשר שלט במצרים סביב 2,500 לפני הספירה), שהוא הפסל המלכותי המצרי הגדול ביותר שהתגלה עד כה בלבנט. הימצאות שני פסלים אלו במבנה הנחפר כעת בחצור מעידים לא רק על חשיבות המבנה, אלא על חשיבות האתר כולו.

לדברי פרופ' אמנון בן-תור, מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, החופר בחצור כבר כ-27 שנה, חצור היא האתר החשוב ביותר מהתקופה המקראית. שלומית בכר, דוקטורנטית במכון לארכיאולוגיה, מנהלת שותפה בחפירות חצור וחופרת שם כבר כ-10 שנים ומנהלת את שטח החפירות הראשי.

פסל מצרי מונומנטאלי של פקיד בכיר מימי השושלת התיכונה במצרים, אשר התגלה בארמון האדמיניסטרטיבי בחצור(צילום: שלומית בכר)

במהלכן של קרוב ל-30 שנות החפירה נתגלו בחצור שבריהם של 18 פסלים מצריים שונים, בהם מתוארים מלכים או פקידים, וכן שני ספינקסים. רובם ככולם של הפסלים נתגלו בשכבות בנות תקופת הברונזה המאוחרת (המאות ה 13- 15 לפני הספירה), המקבילה לתקופת ה"ממלכה החדשה" במצרים. זהו המספר הגדול ביותר של פסלים מצריים שנתגלו עד כה באתר כל שהוא בארץ, מה גם שלא ידוע על נוכחות מצרית כל שהיא בחצור בתקופת הברונזה המאוחרת. זאת ועוד - תאריכם של מרבית הפסלים, כמו גם זה של הפסל שנתגלה העונה, הוא מתקופת ה"ממלכה התיכונה" (המאות ה 18-19 לפני הספירה) פרק זמן בו חצור עדיין לא הייתה קיימת.

החופרים משערים שהפסלים נשלחו על ידי מלך מצרים כמתנות למלך חצור, שהיה המלך החשוב ביותר בדרום כנען בעת ההיא, או שהוקדשו למקדש מקומי בעיר. מעמדה המיוחד של חצור עולה הן מן הטקסט המקראי, שבו מכונה חצור – "ראש כל הממלכות האלה", והן מנוסח המכתבים שנשלחו למלך מצרים הן על ידי מלך חצור והן על ידי מלכי ערים אחרות באזור, הידועים כ"מכתבי עמרנה" על שם האתר במצרים בו נתגלו. כל הפסלים נתגלו כשהם מנופצים לרסיסים, כשברובם נראית בבירור השחתה מכוונת, דבר שאירע ככל הנראה בעת כיבושה של העיר במאה ה 13 לפני הספירה.