"זה המצב": יש מה לתקן, ולא רק במדינה
לא יהיה הוגן לשפוט את תוכנית הסאטירה החדשה של רשת "זה המצב" על פי אותן אמות מידה של "ארץ נהדרת" הוותיקה. אבל כבר מהפרק הראשון ברור שהיוצרים מתאמצים להצחיק, ולא מצליחים. משהו מרענן על המציאות ההזויה במדינת ישראל? אפשר לוותר על הצפייה, ולקרוא פוסטים בפייסבוק
מה אני אגיד לכם, לרשת אין מזל עם תוכניות סאטירה. אם זאת "שבוע סוף" שהפכה ל"שבוע סוף החדש" וגוועה, או "גלגל החדשות" של יאיר ניצני שלא שרדה, וכמובן "מצב האומה", שעד שרשת הצליחה לטפח אותה, היא גדעה את הענף שעליו ישבה והפסידה אותה לערוץ 10. בזמן שאבולוציית "ארץ נהדרת", עם עונות טובות יותר ופחות, הגיעה לשיא בעונה שנגמרה לא מזמן, ו"גב האומה'" של ליאור שליין דוהרת על שוונג לא נגמר, רשת עדיין מחפשת את התרנגולת שתטיל את ביצי הזהב הסאטיריות שלה.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"ביקור בית": תהפוך לכם את הבטן
"אייל גולן קורא לכם": יחי המלך המחודש
"המשימה: אמזונס": כמו הישרדות, רק בג'ונגל
"זה המצב" שעלתה אמש (ב') בערוץ 2 לא נראית כמו חבל ההצלה של הזכיינית. "תוכנית סאטירה בועטת!" הבטיחו הפרומואים, אבל לפי הפרק הראשון, הסאטירה של "זה המצב" בועטת בעיקר בדלי. אף אחד לא מצפה מתוכנית סאטירה חדשה ומצוות ראשוני של כותבים שינעצו מהרגע הראשון שפה ואג'נדה של תוכנית סאטירה בעונה ה-13 שלה. אבל לאורך 35 דקות נטו "זה המצב" הזיעה והזיעה בניסיון לייצר DNA סאטירי, שיבדל אותה מ"ארץ נהדרת", ויעניק לה אופי משלה.
אלא שסאטירה, למרבה הצער, לא הייתה שם. רק בדיחות שלא היו אמורות לשרוד דראפט שני ואמירות פוליטיות שחוקות עד דק. וכן, זאת רק ההתחלה, אבל גם לנקודת פתיחה יש סף. בעולם טלוויזיוני בו גורי אלפי סגר עונה ראשונה שבמהלכה שייף ודייק את הכוונות שלו, ואסף הראל עדיין מדלג מהליך הפרה אחד לשני, ועוקץ את ההיררכיה השבעה מלמטה עם כמה צייצנים שהוא אסף באינטרנט - אין מקום לתירוצים.
אם הכותבים שלך לא מצליחים לייצר סאטירה חדה, לפחות תוודא שמחלקות האיפור והמשחק מחפות עליהם. אבל ביבי, שטייניץ וליברמן - אלוהים, זה כאב - של "זה המצב" רחוקים מלגלם את הדמויות שהם מחקים ומשאירים אותנו קרחים מכל הכיוונים. לא מצחיק? וואלה, גם לא דומה. לא חיצונית. לפעמים זה דומה מדי - כלומר מערכון שפשוט מדברר את המציאות, שהיא באמת אחד הדברים ההזויים פה. אבל להמחיש לכם שפגיעה ברגשות הדתיים היא סיבה מגוחכת לביטול מצעד הגאווה - בשביל זה יש לכם פיד בפייסבוק. אין צורך לכנס בשביל זה את ירון ברובינסקי ומולי שולמן - שני קומיקאים מצוינים - לחנוט אותם בחליפות, ולגרום להם להודות בסוף ש"עוד יש הרבה מה לתקן". במדינה, כן?
זה כמעט לא כוחות לקטול את "זה המצב", הכל כל כך רעוע שם. כשכבר ניכר ניסיון ליצור דמויות מקוריות - כמו איש שוק ההון או הראפ של אמ.סי נו לחם וצליאק - הן נשענו על שטיקים מוכרים שנועדו לייצר קאצ' פרייז או על עריכה איטית שהטביעה את הרגעים הטובים בים של דאחקות שטחיות וצחוקים מוקלטים. כמו כל סאטירה, היא ראויה לזמן החסד שלה, אבל כרגע "זה המצב" קופצת מעל הפופיק, מה שגורם לה לזנק את הכריש עוד לפני שהיא נכנסה למים.
