כשאבא ואבא מתגרשים
מה קורה כשזוג הומואים או לסביות שהביא לעולם ילדים נפרד? מי משלם מזונות ואיך נקבעים הסדרי הראייה? "ידיעות אחרונות" עם הצצה לתוך התיקים הקשים שבתי המשפט עדיין לא יודעים איך לעכל
יעלה תבעה מבית המשפט להכיר בה כאמה של שירן למרות שהיא אינה בתה הביולוגית, ולהכיר בשתי הבנות כאחיות. בפסיקה תקדימית דחתה באחרונה השופטת תמר סנונית־פורר את בקשותיה של יעלה, וקבעה שאין אפשרות להכיר בה כאמה של שירן למרות שגידלה אותה כאם עד גיל שנתיים, וכמו כן אין אפשרות להכיר בילדות כאחיות. השופטת אישרה לשתי הבנות להיפגש אחת לשבוע - כל פעם בבית אחת האמהות, בנוכחות האם הביולוגית.
בתקופה האחרונה נאלצים בתי המשפט להתמודד עם תיקים שלא הורגלו אליהם כמעט עד כה. מספר הזוגות החד־מיניים שמביאים ביחד ילדים לעולם גדל בישראל במהירות מסחררת. עם העלייה בסוגי ההורות האחרת, מגיעים גם הפרידות והגירושים המכוערים. והחוק לא תמיד יודע איך להתמודד עם פירוק המשפחות האלה.
"במדינת ישראל הורות נרכשת על ידי קשר ביולוגי או אימוץ בלבד ולא על ידי קיום מערכת זוגית, הרמונית ככל שתהיה", אומרת עו"ד רחלי גרינברג, מומחית לדיני משפחה וירושה, שייצגה בבית המשפט את סיוון. "הצלחנו לשכנע את בית המשפט שאין בתרומת זרע אנונימית אחת עבור שתי נשים הידועות בציבור ומנהלות חיים משותפים, כדי לבסס סטטוס הורות חוקית של אישה אחת על הילד של האחרת". באחרונה הגישה עו"ד גרינברג ערעור על החלטת בית המשפט כדי לבטל את הסדרי הראייה של האחיות.
"גירושים בין בני זוג עלולים להידרדר למאבקים מכוערים וממושכים", אומרת עו"ד עינבר לב. "מאבקים אלה הופכים לסבוכים ביותר כשההורים הם חד־מיניים, בייחוד כאלה שלא טרחו להסדיר משפטית את מעמדם של ילדיהם. המאבק הזה תמיד יזיק לילד, ועלול להימשך שנים. כשאין שני הורים, אלא שלושה או ארבעה - התסבוכות הנוצרות הן עצומות".
אולי יעניין אותך גם:
- "ילדים, היום נלמד על אמא ואמא"
- פעמיים אבא: איך זוג חד-מיני מתכונן להורות?
- מחקר ענק: האם ילדים של הומואים ולסביות פחות מפותחים?
מכתב מעורכת דין
המאבקים המרים בבית המשפט מאפיינים גם זוגות הומואים שהביאו יחד ילדים לעולם ונפרדו. באחד המקרים שנידונו לאחרונה היה מעורב זוג גברים שגידל תאומים מתרומת ביצית בעזרת אם פונדקאית. "במשפחה שלהם נוצר מצב שבו האב הביולוגי היה המפרנס והאב השני נמצא יותר בבית עם הילדים", מספרת עו"ד לב. "כשנפרדו, התייחס בית המשפט לאב הביולוגי כאב יחיד. בתי המשפט ייטו בדרך כלל לטובת האב הביולוגי. בגלל זה אני ממליצה לעשות הסכמים של חיים משותפים, ולהסדיר את נושא גידול הילדים באופן מפורט, שלא יהיה מקום לפרשנות".
ולפעמים המקרים שמתמודדים איתם זוגות הומואים מסובכים אפילו יותר. זה הסיפור של אורן, שנענה לבקשת חברת הילדות שלו לעשות איתה ילד משותף. אורן חי עם בן זוג כבר 25 שנים, והמחשבה על ילד משותף הייתה חלום רחוק עבורו עד שחברתו פנתה אליו. "היא הייתה כמו בת משפחה", הוא מספר. "לצערי הרב, מרגע שהיא נכנסה להיריון היא החליטה שהיא לא מוכנה לעמוד בתנאים שסגרנו בעל פה. בחודש השישי היא כבר התחילה לדבר על דמי מזונות. שבעה חודשים אחרי שאביתר נולד הגיע אלינו מכתב מעורכת הדין של האם שאמר שאנחנו לא יכולים יותר לראות את הילד".
אורן ובן זוגו לא ויתרו. הם תבעו הסדרי ראייה וזכו למפגשים במרכז הקשר תחת השגחה ופיקוח של עובדת סוציאלית. האם הוסיפה להתנגד שבן הזוג של אורן יתראה עם הילד, ובמרכז הקשר הסכימו איתה ואסרו על אורן להביא למפגשים את בן זוגו. "במשך תשעה חודשים של מאבק, בן הזוג שלי לא ראה את הילד המשותף שלנו", אומר אורן. "רק כשהילד היה בן שנתיים, איפשרו לי לקחת אותו אלינו הביתה, אבל ביקשו ממני לבחור בין הילד לבין בן הזוג".
המאבקים המשפטיים על הסדרי הראייה של האבות עדיין נמשכים. "עד היום שילמתי לעורכי דין רבע מיליון שקל. כבר היינו יכולים להביא ילד לעולם באמצעות פונדקאות", מציין אורן. "הילד כבר בן ארבע. בזבזנו המון זמן ומשאבים, ובעיקר פיספסנו את הילד בשנים הכי חשובות ומעצבות שלו".
"בשונה מהורים סטרייטים, במשפחות החדשות, כשיש זוג הומואים ואישה סטרייטית או לסבית שמביאים ביחד ילד - ההורות חייבת להיות מכוונת הסכם", אומרת עו"ד נטלי ברדוגו, שייצגה את אורן. "במצבים האלה ברור שלא תהיה זוגיות, וחייבים הסכם שצריך לאשר אותו בבית המשפט. אלא שלפני הלידה יש בעיה לאשר את ההסכם, ואחרי הלידה, במקרים בהם נתקלתי, הנשים מושכות את ידיהן מההסכם ויש פיצוץ. כשיש פיצוץ זה תמיד מאוד יצרי ומאוד כואב".
לא רואים את האופק
האבות של אופק חיו כזוג במשך שלוש שנים, במהלכן החליטו להביא ילדים משותפים בהליך פונדקאות. אופק נולד ראשון, וזמן קצר לאחר מכן נולדו לאב השני תאומים. מיד לאחר הלידות פרץ משבר בזוגיות שלהם, ומעט לפני לידת התאומים נפרדו האבות. כיום תובע אביו של אופק מזונות מאבי התאומים.
"בשנים האחרונות מתנהלים הרבה תיקים של משפחות חד מיניות בבתי המשפט", אומר עו"ד מיקי שיפמן, שמייצג את אבי התאומים. "בתחילה השופטים לא ידעו איך להתמודד עם התיקים האלה, אבל ככל שהזמן חלף, יש פתיחות יותר גדולה בציבור והכרה יותר גדולה של בתי המשפט בתא המשפחתי המיוחד. בגלל שיש מיעוט הליכים, אנחנו קוראים כל פסק דין שיוצא בשקיקה, ומנסים להבין מה הלך הרוח של השופט".
תיק נוסף שמתנהל כיום בבית המשפט לענייני משפחה עוסק בזוג נשים שהקימו יחד משפחה, ובחרו יחד את תורם הזרע. כשהילד הגדול נולד, אימצה אותו האם הלא ביולוגית. כשהבן השני נולד לאותה אם ביולוגית - בנות הזוג החלו בהליך אימוץ שטרם הושלם. במהלך התהליך נוצר שבר ביחסי האמהות והן נפרדו.
"בהתחלה הן ניהלו מאבק סביב משמורת משותפת והגיעו להסכמה, אבל רגע לפני יישומו החליטה האם המאמצת שהיא עוזבת ולא רוצה קשר עם הילדים", מספרת עו"ד אריאלה רוזנטל סודרי, מומחית בדיני משפחה. "לאחרונה הגשנו נגדה תביעת מזונות. צריך להבין שהילדים עוברים טלטלה פסיכולוגית קשה מאוד עקב הפרידה, וכעת גם חווים נטישה פתאומית".
"אז מה אם אני לא אמא"
במקרה הפוך לחלוטין, נאבקת אורית, שאינה אם ביולוגית ואינה אם מאמצת, על קשר עם הילדים התאומים שגידלה כאם שבע שנים, וכבר שנתיים וחצי אינה רואה אותם. אורית הייתה בזמנו המטפלת של התאומים. "כשהילדים היו בני עשרה חודשים נוצר קשר זוגי ביני לבין גלית, האמא של התאומים", מספרת אורית.
"מהרגע הראשון היה ברור שאני לא במעמד של אמא עבור הילדים. היה לי חשוב להציב להם גבולות. גם כשהם היו קוראים לי 'אמא', הייתי מתקנת אותם ואומרת, "אני לא אמא, אני אורית", כדי לתת מקום וכבוד לאמהות שלהם. כשהילדים היו בני שנה וחצי, גלית והילדים עברו לגור אצלי. הם שהו מחצית מהזמן איתנו ומחצית מהזמן עם בת הזוג לשעבר של גלית. אפילו שהקפדתי לא לפלוש למקומן של האמהות, המחויבות שלי לילדים הייתה ברורה וידועה. הוספתי אותם לביטוח החיים שלי ולפנסיה שלי, והתחלתי לשלם גם על ההוצאות. קמתי בלילה כשהם בכו, החלפתי טיטולים, קילחתי אותם, עשיתי הכל כהורה, חוץ מלקבל החלטות גדולות כי אני לא אמא שלהם".
לכתבות נוספות - הכנסו לפייסבוק הורים ynet
כשהילדים היו בני שבע וחצי בנות הזוג נפרדו, אך היה ברור שהילדים ימשיכו לפגוש את אורית. "בכל יום רביעי הייתי אוספת אותם אחרי בית הספר, והם היו מבלים אצלי שעתיים עד שגלית הייתה באה לאסוף אותם", מספרת אורית. "זה החזיק מעמד ארבעה חודשים".
מאז מסרבת גלית, האם הביולוגית, להמשיך ולאפשר לתאומים להתראות עם אורית, תוך ניצול העובדה שעדיין אין לאורית מעמד מוכר על ידי החוק או הפסיקה בישראל. אבל אורית לא מוותרת. היא הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה באמצעות עו"ד שרון כהן, מומחית לתיקי משפחה, בבקשה לאפשר לה הסדרי קשר ושהייה עם הילדים.
"יצאתי למהלך הזה מתוך רצון עז להשמיע את הקול של הילדים", היא אומרת. "הקול שלהם עד היום לא נשמע. אף אחד לא שאל אותם אם הם רוצים או לא רוצים להיות איתי בקשר. יום אחד פשוט הועלמתי מחייהם. מעולם לא נפרדנו כמו שצריך. כרגע אנחנו נמצאים בהליך מקדמי. אם אזכה בו, רק אז תתחיל בדיקת בית המשפט, באמצעות אנשי מקצוע, שיקבעו מהי טובת הילדים - קשר איתי או נתק.
"לא מפסיקה להתגעגע"
"חלפו בינתיים שנתיים וחצי, ואני לא מפסיקה להתגעגע", היא אומרת בדמעות. "השבתות הראשונות בלעדיהם היו קשות מנשוא. אני מרגישה שזה לא מגיע לי ולא לילדים. זה מצב שהמדינה צריכה להתערב בו.
"יש היום הרבה משפחות, ולא רק בקהילה הלסבית, של הורים שמגדלים במסירות ובאהבה גדולה ילדים שהם לא 'שלהם', לא ביולוגיים ולא מאומצים, והם עדיין משמשים כהורים לילדים ומהווים דמויות מאוד משמעותיות בעולמם. אני לא מבקשת להוסיף להם בית שלישי אצלי ולא מחפשת להיות אמא שלהם. אני מוכנה להיות 'דודה אורית', ובלבד שיישמר הקשר איתם".
"אמנם ההכרה בזכויותיו של בן זוג של הורה עדיין אינה מעוגנת בחקיקה ובפסיקה בישראל", אומרת עו"ד כהן, "אבל יש בדברי מלומדים כדי לסמן פתח ודרך ללכת בה - בדמות הסדרי קשר והתראות של התובעת עם הקטינים, מבלי לפגוע חלילה במעמדן ההורי הבלתי ניתן לערעור של הנתבעות כלפי ילדיהן. יש לקוות להתפתחות מודלים משפטיים חדשים שיממשו את טובתם וכבודם של ילדים ומבוגרים, אשר נקשרו רגשית וחשוב להם להישאר יחד, למרות הטלטלה המשפחתית".
עוד בנושא - מלמדים ילדים על הורות גאה דרך חוברות צביעה (יוזמה של ארגון חוש"ן בשיתוף משרד החינוך):
לפנייה לכתב/ת 
