צפו: כך לא תיפלו לעוקץ הנדל"ן הבא
כיצד תוודאו שאתם מתקשרים בעסקה לרכישת דירה באופן בטוח? בעקבות הונאת הנדל"ן בירושלים, במסגרתה נעצרו עסקנים שמכרו דירות במרמה, שוחחנו באולפן ynet עם עו"ד ליאת קיסרי העוסקת בנדל"ן. "חייבים לבדוק את המוכרים ולראות את הדירה לפני שחותמים על העסקה - אל תהיו פזיזים"
מהן הדרכים שיכולות לסייע לכם לא ליפול לעוקץ הנדל"ן הבא ולרכוש דירה באופן בטוח? בעקבות הונאת הענק בירושלים, במסגרתה עצרה משטרת ירושלים שלושה מעאכרים העוסקים בנדל"ן, בחשד שזייפו מסמכים ומכרו דירות שאינן בשימוש בהיקף של 1.5 מיליון שקל, שוחחנו עם עו"ד ליאת קיסרי, שותפה במשרד עוה"ד ברנע ושות', באולפן ynet. צפו בדיון.
כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן של ynet:
לראשונה: מכרז מחיר למשתכן בנתניה
שקד החלה בצעדי חקיקה לגבי קבוצות רכישה
אושר סופית: חובת הוספת דירות קטנות
"בראש ובראשונה צריך לבחון את המסמכים שמגיעים אליכם", מסבירה עו"ד קיסרי, "צריך לבחון את המוכרים גם. עורך דין שמייצג רוכש בעסקת מקרקעין צריך ללכת לדירה ולבדוק אותה, לבדוק את השכונה. חלק מהבדיקות שצריך לבצע זה להגיע לדירה. חלק מהרוכשים בפרשה בירושלים כלל לא ראו את הדירה וזו נורה אדומה. איך אדם קונה דירה, על אחת כמה וכמה דירת מגורים שזו ההחלטה הכי משמעותית בחיינו - מבלי לראות אותה".
לדבריה, "במקרים של בתי מגורים משותפים קל יותר לזהות את המוכרים, משום שאפשר לדבר עם השכנים, נחשפים להווי השכונתי, כולם מכירים את כולם - בכל זאת אנחנו גרים במדינת ישראל. מהבחינה הזאת אפשר לצמצם את הסיכונים. דבר נוסף הוא בעיית הפזיזות - לא חותמים על עסקה לרכישת דירה ביום-יומיים. מחכים, עורכים משא ומתן, נעזרים בשירותי שמאות".
"צריך ללכת צעד-צעד באופן מובנה", ממשיכה עו"ד קיסרי, "כמובן שאם יש הונאה רצינית וכמות גדולה של מסמכים מזויפים עלולים ליפול - אבל אם פונים לגורם המתאים שבודק את המסמכים, הולך לעירייה, נכנס לדירה, בודק אם יש חריגות בנייה - כך אפשר לזהות את הבעיות מראש". נורת אזהרה נוספת שמציגה קיסרי היא בקשת המוכר לתשלום במזומן. "למה לשלם במזומן? למה לא בצ'ק? למה לא לשלם את הסכום לעורך הדין של המוכר שיחזיק את הכסף בנאמנות", היא מסכמת.
1.5 מיליון שקל לכיס והונאת לשכת הטאבו
בחקירה אתמול עלה החשד כי המאעכרים שנתפסו ביצעו עסקאות פיקטיביות למכירת דירות תוך שימוש במסמכים מזויפים. גם עורכי דין בהם הסתייעו הרוכשים לא מנעו מהם לקנות את הדירות. החשודים אף הצליחו לרשום הערות אזהרה בטאבו באמצעות שימוש במסמכים מזויפים, ולמעשה הצליחו להונות גם את לשכת רישום מקרקעין. את הדירות הציעו לרוכשים שפנו אליהם במחירים נמוכים באופן משמעותי.
משהביעו הרוכשים נכונות להשלמת עסקת רכישת הדירות, נתבקשו להעביר סכום ראשוני לטובת החשודים בסך חצי מיליון שקל, חלקו שולם במזומן וחלקו בהעברות בנקאיות לחשבון החשודים. עוד עולה מהחקירה כי החשודים האיצו ברוכשים להשלים את העסקה כמה שיותר מהר, בטענה כי יש רוכשים נוספים המעוניינים באותה הדירה.
המחיר הנמוך והמסמכים שהיו נראים אותנטיים, גרמו לרוכשים להעביר סכומי כסף ראשוניים אף שטרם ראו את הדירות, ולעתים אף הסתייעו בעורכי דין שלא הצליחו להבחין בתרמית. משהועבר הכסף, החשודים ביצעו את רישום הערות האזהרה בטאבו על שמם של הרוכשים, תוך שימוש במסמכים מזויפים (ייפוי כוח, טאבו, הרשעות וכדומה).
כך הצליחו לרשום הערת אזהרה בטאבו עבור דירות, שהבעלים המקוריים שלה לא הציעו אותן כלל למכירה. כשהתגלה הדבר, הגישו הרוכשים תלונה במשטרה. החקירה התנהלה במפלג ההונאה של משטרת ירושלים, במסגרת פרויקט מיוחד בשיתוף רשות מקרקעי ישראל, בו נעשים מאמצים לאתר נכסים שיש חשד שהתבצעו בהם הונאות דומות.
