רק 5 עובדים אתיופים מתוך 800 במשרד רה"מ

המדינה אינה עומדת בקביעת החוקים שלה עצמה. הוועדת העלייה והקליטה של הכנסת דנה היום (ג') בדו"חות משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה, אשר עוסקים בייצוגם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי, והגיעו לידי ynet.

כתבות נוספות בערוץ הקריירה

נזכיר כי בשנת 2011 חוקקה הכנסת חוק "להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי". החוק הוסיף תיקון לחוק החברות הממשלתיות מ-1975 לפקודת העיריות ולפקודת המועצות המקומיות.

בתיקון נכללה הטלת חובת ייצוג הולם "של מי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה" בחברות ממשלתיות, תאגידים שהוקמו בחוק ובקרב עובדי עיריות ומועצות מקומיות. תיקון החקיקה התווסף על חובת הייצוג ההולם בקרב העובדים בשירות המדינה בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ויחידת סמך.

המציאות, עם זאת, מציגה נתונים מטרידים. על פי הדו"ח, במדפיס הממשלתי, המועצה לביטחון לאומי, הרבנות הראשית, הרשות הגנת הצרכן, מנהל התכנון, לשכת הפרסום הממשלתית, משרדי התפוצות, התקשורת והתיירות ובעוד שורה של גופים ממשלתיים לא מועסקים כלל עובדים ממוצא אתיופי.

כמו כן, במשרד הפנים מועסק עובד אחד בלבד. במשרד ראש הממשלה מועסקים 5 עובדים בלבד ממוצא אתיופי מתוך מעל 800 עובדים. בנציבות שירות המדינה עצמה מועסקים 2 עובדים בלבד ממוצא אתיופי. מיותר לציין שכל הגופים המוזכרים מפירים את הוראות החוק.

מנגד, בנציבות שירות המדינה מציינים כי בשנת 2015 נקלטו 124 יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, וכי שיעורם בקרב עובדי המדינה גדל במהלך השנים האחרונות ועומד על 1.63% נכון לשנת 2015.

"הדרג הפקידותי מצפצף על החוק"

מדו"ח החברות הממשלתיות עולה כי המדינה אינה עומדת בחובת הייצוג ההולם. במהלך שנת 2015, השיעור הממוצע של יוצאי אתיופיה בכלל העובדים בחברות הממשלתיות עמד על 1.13%. זאת לעומת סוף שנת 2014 שאותו נתון נאמד ב-1.66%.

בנוסף, שיעור האקדמאים בקרב יוצאי אתיופיה העובדים בחברות ממשלתיות הוא 15% - פחות ממחצית שיעור האקדמאים בקרב כלל העובדים בחברות הממשלתיות, העומד על 38%. 

מנכ"לית משרד הפנים, המחוייב על פי חוק לדווח על נתוני התעסוקה של יוצאי אתיופיה ברשויות המקומיות, לא הגיעה לדיון. נציג משרד הפנים הסביר שבעקבות מעבר למערכת ממוחשבת אין ברשותו את הנתונים. יו"ר הוועדה ח"כ נגוסה מתח על כך ביקורת ולדברי היועצת המשפטית של הועדה יש בכך משום הפרה של החוק.

נציג משרד המשפטים אסף נועם הציג את נתוני הדו"ח. לדבריו, נרשמה ירידה בייצוג של יוצאי אתיופיה מ-1.5% ל-1.4%. "לא ראינו שיפור במשרות הניהוליות. ברשות לניירות ערך, יד יצחק בן צבי, רשות השנייה ועוד יש ייצוג אפסי. בנוסף, גופים עם עובדים רבים מחזיקים באחוז נמוך מאוד של יוצאי אתיופיה, כמו מגן דוד אדום, בנק ישראל ועוד".

יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ח"כ ד"ר אברהם נגוסה (הליכוד) הגיב ואמר, "מצער כל פעם מחדש לגלות כי גם חקיקה והחלטות ממשלה לא מונעות את אפלייתם של יוצאי אתיופיה. הדרג הפקידותי מצפצף על החוק והחלטות הממשלה, ומונע את השתלבותם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.

ח"כ אברהם נגוסה (צילום: דנה קופל )

"הוועדה תמשיך לפקח על יישומו של חוק הייצוג ההולם, הן בנציבות שירות המדינה והן בשירות הציבורי, בתאגידים הסטטורים ובחברות הממשלתיות. עלינו לגלות אפס סובלנות להדרה ולאפליה של יוצאי אתיופיה בישראל. אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות לתקן באמצעות ועדת השרים בנושא בראשות רה"מ ובאמצעות הכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותנו".

זיוה מקונן דגו, יו"ר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה אמרה ל-ynet כי "עצוב שבמדינת ישראל ב-2016 עדיין יש משרדים שאין בהם אף עובד יוצא אתיופיה.". לדבריה, החוק לייצוג הולם במגזר הציבורי עבר ב-2007 ועל החברות הממשלתיות, התאגידים והרשויות מקומיות חל מ-2012.

"למרות זאת ישנם עדיין חברות תאגידים שלא מעסיקים כלל יוצאי אתיופיה. בנוסף לכך רוב עובדי המדינה ממוצא אתיופי המועסקים בבתי החולים משמשים ככוח עזר. כשיורדים לדרג של עובדי המדינה, נראה שיוצאי אתיופיה הם בדרכים נמוכים. כל זאת כאשר מרבית יוצאי אתיופיה חיים במדינה זו מעל 30 שנה.", אמרה מקונן דגו.

"מינויים פוליטיים חוסמים את בני הקהילה"

בתוך כך, בחודשיים האחרונים פנה שוב ושוב דובר ומקדם תחום ייצוג הולם של ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה לנציבות המדינה בכדי שתממש את החלטת הממשלה שקבעה כי תוקם וועדת מעקב ציבורית ובה ינכחו גם נציגי ציבור יוצאי אתיופיה, בכדי לפקח ולקדם ייצוג הולם, והסרת חסמים העומדים בפני יישום החוק.

לטענת דובר הארגון, ירון יחיאס, "יש גרירת רגליים ושיתוף מועט בעניין הקמת הוועדה ואיוש למעלה מ-300 משרות אקדמיים שסוכמו מול ח"כ לשעבר תמנו שטה והובטחו על ידי וועדת שרים וראש הממשלה, בארבע השנים הקרובות".

בתוך כך יחיאס מסביר ש"אחת הבעיות באכיפה אמתית ופתיחת שערים נוגעת לחברות ממשלתיות ולרשויות מקומיות. שם אין רצון אמיתי לפתוח דלת ליוצאי אתיופיה. רק חברת חשמל היתה היחידה שהעבירה החלטת דירקטוריון יישומית. כל השאר מפברקים נתונים שמצביעים או על עובדי מנהלה או על עובדים סטודנטים עד הוק, וברשויות המצב מחריף בשל מינויים פוליטיים שחוסמים את בני הקהילה.