המקרה המדהים של אמיר פרישר גוטמן: איך זה קרה?

אמיר פי גוטמן ברגעים הקשים. כך זה נראה:

התעלומה הרפואית שמעסיקה את המדינה: נראה שעוד לא נרגענו מהדרמה שעוררה הידיעה הראשונית על היותו של אמיר פרישר גוטמן חולה בסרטן, כשהתעוררנו היום (ג') אל הידיעה המסעירה שהסיכויים גדולים שהזמר והבמאי כלל אינו חולה במחלה, בניגוד להערכות קודמות ועל אף הטיפולים הקשים אותם קיבל.

מה ההסבר למקרה כזה? אונקולוגים ורופאים בכירים סבורים שזו תופעה נדירה, שמתרחשת בשכיחות נמוכה מאוד. "יש שני סוגים של אבחנות שגויות באבחון של סרטן", אומרת ד"ר נועה אפרת בן ברוך, מנהלת המכון האונקולוגי בבית חולים קפלן, "הראשונה כשעושים ביופסיה, חושבים שאין סרטן ובסופו של דבר יש סרטן והשנייה – כשעושים ביופסיה חושבים שיש סרטן אבל בפועל מתברר שאין". ד"ר בן ברוך מצאה במחקרים בינלאומי בארצות הברית שנעשה על 8,000 חולים ושם מצאו שרק אחוז אחד בודד מהאבחנות של חולי סרטן שנמצאו כלא מדויקות. "רוב האבחנות השגויות היו כאלו שאמרו שאין סרטן אבל בפועל כן היה סרטן", היא מסבירה.

"אולי מישהו טעה ובגדול"

רופאים סבורים שהמקרה של אמיר פרישר גוטמן הוא מקרה נדיר מאוד. "אבחנת סרטן אינה מבוססת רק ביופסיה, יש מכלול של דברים - עורכים בדיקות גופניות, בדיקות הדמיה, רואים סימפטומים ויש הרבה דברים שכולם יחד תומכים באבחנה. הביופסיה היא חלק ממכלול גדול של סימנים", אומרת בן ברוך. גם מנהל בית החולים שערי צדק פרופ' יונתן הלוי סבור שמדובר באירוע שאינו שכיח במיוחד: "זה אירוע נדיר שיש חפיפה בין מחלה דלקתית למחלה סרטנית אבל גם זה יכול לקרות. הדרך האובייקטיבית כדי לדעת אם זו טעות בלתי סבירה בעליל או היא חלק מהסיכון הגלום בעשייה הרפואית זה לקחת את הביופסיה הזו ולשלוח אותה לבדיקה. אם שניים-שלושה יתבלבלו ייתכן והטעות הזו היא באמת טעות שגלומה בסיכונים של העשייה הרפואית, אם כל מומחה יסתכל ויגיד בוודאות שלא מדובר בסרטן - מישהו טעה ובגדול".

האם כל חולה שאובחן כחולה בסרטן צריך לדאוג? לא בטוח. "לקח הרבה זמן לאבחן את אמיר פרישר גוטמן והוא היה מאושפז הרבה זמן ובסוף הוא אובחן כחולה בלימפומה. במרבית הגידולים השכיחים התשובה היא ברורה והרופאים לא מתלבטים לגבי האבחנה. לכן הסיכוי שלחולה אין סרטן אחרי שאמרו לו שיש לו סרטן היא מאוד קטנה", אומרת ד"ר בן ברוך, "יכול להיות שישנם כל מיני זיהומים שיש להם תופעות דומות לסרטן הלימפומה".

לא לרוץ לקבל חוות דעת שנייה

לדברי הרופאים, על אף המקרה של אמיר פרישר גוטמן, הם לא רואים סיבה בגללה חולי סרטן מאובחנים אחרים צריכים ללכת לקבל חוות דעת שנייה. "החולים לא צריכים ללכת לקבל חוות דעת שנייה, הסיכוי שיהיה שינוי באבחנה הוא אפסי בעיקר בגידולים השכיחים - סרטן שד, סרטן מעי הגס, סרטן ריאות וסרטן ערמונית", אומרת ד"ר בן ברוך, "אם חולה רואה שהרופאים מתלבטים באבחנה או לא יודעים בדיוק מה לעשות - אפשר במקרים כאלו לשקול חוות דעת נוספת". פרופ' הלוי מסכים שאין צורך למהר לקבל חוות דעת נוספת במקרה של אבחנה של סרטן, "זה אירוע מאוד מאוד נדיר. הדברים האלו הם מאוד ברורים – מופיע גוש באיזשהו מקום בגוף, עושים ביופסיה והממצאים חד משמעיים. הייתי שמח לבשר לחולי הסרטן שילכו ויבדקו שוב אבל הסיכוי הוא נמוך לצערי", אומר פרופ' הלוי.

לאחר שמבוצעים בדיקות ויש אבחנה של סרטן - שני רופאים פתולוגים חותמים על האבחנה. "הרופאים עוברים על כל החומרים ובוחנים שוב ושוב את הנתונים. הסיכוי שיש אבחנה שגויה היא מאוד קטן, הצורך בחוות דעת נוספת הוא של משהו מאוד נדיר או שיש בעיה באבחון. הרופאים ברוב מוחלט של הפעמים לא טועים", אומרת ד"ר בן ברוך.

פרישר גוטמן בזמן טיפולי הכימו בישראל לצד בנו(מהאינסטגרם של אמיר פיי גוטמן)

מה קורה כשמקבלים כימותרפיה שלא לצורך? לכימותרפיה יש שני סוגים של נזקים עיקריים, נזק מיידי - כתוצאה מפגיעה מיידית בתאים בריאים כמו ירידה בספירות דם, זיהומים, שלשולים, פצעים בפה, נשירת שיער, לרוב זה נזק שמתגברים עליו והוא לא משאיר אחריו שרידים, ונזק ארוך טווח - פגיעה בשריר הלב, פגיעה באיכות הזרע או בפוריות האישה ופגיעה בחלק מהעצבים. אלו נזקים שיכולים להישאר לאורך זמן. כימותרפיה לא יודעת להבחין באם הטיפול ניתן לאדם שיש לו סרטן או שאין לו סרטן, ולכן הנזק נגרם גם לרקמות בריאות. "לרוב, מדובר בתופעות שהן הפיכות. נכון שזה גורם לסבל אבל כשזה חולף, אחרי הכימותרפיה הנזקים לטווח ארוך הם מינורים עד לא קיימים", אומרת ד"ר לוי.

הטעויות מתגלות כשעוברים לטיפול בית חולים אחר

עם זאת, אדם שאינו חולה בסרטן ועובר השתלת מח עצם מצבו יכול להיות חמור הרבה יותר. "זה כבר סיפור הרבה יותר מסובך. לעיתים משתילים לאדם מח עצמם ממנו ולעיתים מאדם זר, שם זה יכול להוביל לסיבוכים הרבה יותר משמעותיים ובמקרים קיצוניים אפילו למוות", אומרת ד"ר בן ברוך. "בשביל השתלת מח עצם צריך לדכא את המערכת החיסונית של הגוף והאדם צריך להיות חשוף מאוד לזיהומים ולעיתים זה יכול לגרום למוות אבל זה מאוד נדיר. ברוב מוחלט של המקרים ההשתלות האלו מצליחות", מוסיף פרופ' הלוי.

איך מתגלה טעות כזו? לרוב כשעוברים ממרכז רפואי אחד לאחר. "כשאדם עובר בית חולים עושים הרופאים הסתכלות מחודשת על כל המקרה וייתכן וזה מה שקרה במקרה הנוכחי", אומרת ד"ר בן ברוך, "יכולים לגלות טעויות כאלו אם למשל יש תגובה דרמטית לכימותרפיה שלא מאפיינת את התגובות שאנחנו מכירים ולפעמים זה קורה כשרופא מחליט לחשב מסלול מחדש ולבדוק שוב את הדברים", מסכם פרופ' הלוי.

אמיר פרישר גוטמן, כידוע, נסע לארצות-הברית לשם בדיקות לקראת טיפול אפשרי ובארץ עבר לטיפול מבית החולים איכילוב לשיבא. האם המעבר לטיפול במוסדות רפואיים אחרים היה זה שגרם לטעות באבחנה שלו לצוף? ימים יגידו.