התעלומה: דראגן בנדר מתרגל ל-NBA
מוביל התקפות מתפרצות כמו גארד, אבל עדיין ממשיך להפציץ משלוש. לוקח אחריות למרות הגודל, אבל מרבה לאבד כדורים. יותר מחודש אחרי שנבחר בדראפט, הפרוספקט הקרואטי החדש של פיניקס עדיין מרתק את הליגה הטובה בעולם, בעיקר כי אף אחד בה לא מצליח להבין מה יהיה כשיגדל
רחוק מהגערות של ז'אן טבק והיד המכוונת של שחקן העבר האגדי הוא מנסה להתרגל לסטטוס החדש שהודבק לו מעצם היותו הבחירה הרביעית בדראפט 2016: שחקן שאמור להיות כוכב בעוד כמה שנים, וכרגע צריך להראות ניצוצות של אחד כזה ולהראות שהוא שייך לרמה הזאת.
הסיטואציה הזו היא בבחינת טבילת אש לוהטת במיוחד עבור שחקן בן 18 שבשנה שעברה קלע 5.4 נקודות ב-13.5 דקות בממוצע בליגה הישראלית ולקח רק 2.7 ריבאונדים, כמות נמוכה מאוד ביחס למגדל שמתנשא לגובה של 2.13 מטרים. אז נכון, גם כאן בנדר היה נתון לחיזורים של ג'נרל-מנג'רים סקרנים ולמעקבים של אין-ספור עיניים בוחנות, אבל בימים ההם, מול יריבות באיכות נמוכה כמו קריית גת ועירוני נהריה, מרחב הטעויות שלו היה גדול יותר. עכשיו, כשהדבר האמיתי מחכה מעבר לפינה, הוא מצטמצם בהדרגה.
עד תחילת העונה יש עוד כשלושה חודשים, אבל בנדר הוא כבר נושא שיחה חם מאוד ברחבי הליגה. אם חשבתם שהוא היה עוף מוזר בישראל, מעין תעלומה שאמורה לבוא על פתרונה רק בעוד כמה שנים, באמריקה הוא הרבה יותר מזה. מאז הבחירה של פיניקס ביהלום של מחזיקת הגביע הישראלית מנסים בכוח כל חובבי, אוהדי ועיתונאי ה-NBA להבין במי בדיוק מדובר ולא תמיד מצליחים. האניגמטיות שאופפת את בנדר מוציאה רבים מהם משלוותם והופכת את הפרוספקט הקרואטי למטרה לניתוחים מקיפים, לא בהכרח מחמיאים.
הראיונות וכתבות ההיכרות (כולל אחד משעשע במיוחד שבו הותקל בשאלות על "חברים") מלווים בימים האחרונים בדוחות סקאוטינג שמפרטים במדויק על הכשלים והליקויים שלו לצד נקודות אור, ויש בשפע משני הסוגים. בנדר נבחר על-ידי הסאנס בגלל שהוא מביא איתו מאגר עצום של פוטנציאל, אבל זה רק אחד מהדברים שמגדירים אותו נכון להיום. בגלל גילו הצעיר בנדר בראייה אמריקאית יכול להיות מדהים בעוד כמה שנים, שחקן שיכול לאייש את עמדות 3-5, בעל ניידות מפתיעה לגובהו ויכולת קליעה, ולמרות הכל מהווה סימן שאלה לא קטן.
והחשדות כלפיו רק הוחרפו בליגת הקיץ. בנדר היה השחקן הצעיר ביותר ששיחק בה והציג ממוצעים לא מרשימים של 8.6 נקודות ו-5.6 ריבאונדים בחמישה משחקים. בכולם קיבל סביב ה-30 דקות, בכל אחד מהם הציג שילוב של התלהבות יתר לצד חוסר אחריות. קשה לצפות ממנו לדברים אחרים כרגע, אבל זה לא אומר שכל מי שצופה בו - ומצפה לקבל ממנו תפוקה מידית ותואמת לטייטל איתו הגיע לליגה הטובה בעולם - מצליח להבין את זה. לא פשוט לעשות בזמן אמת את ההפרדה בין גיל ליכולת, הפרדה שאי אפשר שלא לעשות כשצופים בבנדר מחטיא שלשות בצרורות, מאבד כדורים ומשחק כדורסל מלהיב או שקול רק פה ושם.
פיניקס אמנם ניצחה בארבעה מתוך חמישה משחקים בשבוע המדובר, אולם לבנדר היה רק חלק קטן בהצלחה המסוימת הזו. מול פורטלנד למשל קלע 12 נקודות ב-1 מ-7 לשלוש, מול בוסטון נעצר על 3 ב-1 מ-4 מאותו הטווח, נגד מיאמי השתפר ל-3 מ-5 ובשני המשחקים הבאים, מול ההיט ודנבר בהתאמה, קלע רק ארבע פעמים מבחוץ בלא פחות מ-18 ניסיונות. ב-81:82 הדרמטי על דנבר הראה קשיחות הגנתית עם ארבע חסימות - רק שבארבעת המשחקים האחרים כמות הבלוקים שלו הסתכמה ב...אחד.
בנדר אמנם רואה משחק ברמה גבוהה, אבל בקמפיין הקצר של הסאנס בוגאס מסר רק אסיסט בממוצע למשחק. הוא איבד 3.8 כדורים לערב ודייק סך הכל ב-27.5 אחוזים מחרידים מהשדה.
השוואות לדוראנט לצד תחזיות פסימיות
הטעימה המפוקפקת הזו השאירה אצל רבים מהעיתונאים באמריקה תחושות מעורבות לגביו. היו כאלה שבחרו להישיר מבט אל העתיד ולצפות לשיתוף הפעולה שלו עם הבחירה השמינית מרקיז כריס (בנדר עצמו אמר עליו כי "אנחנו יכולים להחליף אחד את השני על הקשת, להישאר לפני גארדים, לרווח את המשחק"), לצד אלה שהשחיזו את הסכינים והתחילו לנעוץ אותן.
"ראיתי כמעט כל וידאו אפשרי שלו באינטרנט, ועדיין אין לי מושג אם הוא יכול לשחק כדורסל NBA ברמה גבוהה", כתב מקס רפפורט המבולבל מה- complex.com. ההשוואות הלעוסות לקריסטאפס פורזינגיס נעלמו עוד לפני המשחקים האחרונים (ב"ניו יורק דיילי ניוז" מיהרו לקבוע עוד לפני הדראפט ש"בנדר הוא לא פורזינגיס הבא"), וההתלהבות הראשונית התחלפה בשאלה כמו "האם בנדר טוב?", בכותרת כמו "העליות והירידות של דראגן בנדר" ובטיזר המבאס "הציפיות הריאליות מבנדר בעונת 2016/2017".
אבל זה רק אחד צד של המטבע. הצד השני אומר משהו אחר לגמרי. בנדר אמנם מושווה באופן תדיר ללהיט הלטבי של הניקס, אבל מאז שנלקח על-ידי הסאנס בדראפט זוכה להשוואות אפילו מחייבות יותר - לקווין דוראנט. אף אחד לא חושב שבנדר יתקרב יום אחד לגלקסיה של KD, אבל בפיניקס כן בודקים את ההתאמה שלו לעמדה 3 בהרכבים מסוימים ודי מסוקרנים לגבי ההתאמה שלו אליה. "הם בערך באותו גובה, לשניהם יש קליעה", אמר המאמן ארל ווטסון, "אולי אשתמש בבנדר כסמול פורוורד, ככה הוא יוכל לקלוע מכל כל שחקן".
איך זה יכול להיראות בפועל? החמישייה של ווטסון לעונה הקרובה אמורה לכלול את פי.ג'יי טאקר המנוסה בעמדה הזו, את ג'ארד דאדלי (שהציע לבנדר עשרת אלפים דולר בתמורה לגופיה מספר 3) ב-4 וטייסון צ'נדלר ואלכס לן ב-5, בהנחה ששניהם יגבו האחד את השני בצבע ויחלקו את הדקות בעמדת הסנטר. בנדר יעלה בכל מקרה מהספסל, השאלה למען איזו מטרה.
בהרכבים נמוכים הוא יכול לנצל את הניידות והיד הרכה כדי לעזור לטי.ג'יי וורן לגבות את טאקר, או לשחק בעמדה הטבעית שלו, סוג של סטרץ' פור, ויחד עם כריס לתת אוויר לדאדאלי - שלאורך רוב הקריירה שלו דווקא לא פתח בחמישייה וכאן יידרש לעמוד בפרונט ולקחת פיקוד. בפוסט ווטסון עשוי להעדיף בכל מקרה את לן וצ'נדלר, בין היתר מאחר ובנדר לא מרגיש נוח בצבע, לא מגלה עדיין את הפיזיות הדרושה להתמודדויות עם ענקי ה-NBA שיחכו לו מתחת לסלים ובעיקר משחרר המון שלשות. קצת כמו במכבי.
אלא שעם כל הכבוד לשחקנים שבנדר שואף להיות כמותם, ההשוואה שרלוונטית לגביו בטווח הקרוב היא זו לכריס. בנדר אמנם התרגש לקראת שיתוף פעולה עתידי איתו, אך כרגע צריך בעיקר לחשוש מכך שייקח לו את המקום. כריס הועבר בטרייד בליל הדראפט (שבו נבחר שמיני) מסקרמנטו לפיניקס, ובניצחון על בוסטון כיכב עם 15 נקודות, 14 ריבאונדים ו-2 חסימות. נכון לעכשיו הוא נראה מוכן ואפוי ממנו, וזה מורגש.
אבל למרות ההפצצות מבחוץ והתרומה המועטה, בחלק מהזמן בנדר כן הצליח למצוא חן בעיני מי שצפה בו. זה קרה בעיקר כשהוא היה אקטיבי, לקח אחריות ולא נותר סטטי על קשת השלוש כדי לקבל כדורים - הפוזיציה שבה בילה את רוב הזמן שלו בהיכל מנורה מבטחים.
בכל פעם שבנדר הוביל התקפת מעבר בליגת הקיץ או הלך עד לסל ולקח את השומר שלו פנימה כדי לשחרר זריקה מחצי מרחק, הוא גרם למומחים להבין מה הוא עושה שם. מנעד היכולות הזה לא מפסיק להלהיב אותם, וככל שהוא יתרחב ככה מקומו בפיניקס יגדל.
בינתיים לאחד ממגלי הכישרונות המוערכים בליגה, ג'ונתן טראקס, בנדר נראה כמו "הרוקי המרשים ביותר שראה בליגת הקיץ". ב-The Ringer דווח כי "מנהלים שושבים בקהל משתגעים ממנו", וכמה מהם "השוו אותו לטוני קוקוץ' ולמייק דאנליבי פלוס 15 סנטימטרים". הג'נרל מנג'ר ריאן מקדונו לא היסס לקבוע: "בשבילי הוא הוכיח שהוא ראוי לשחק בליגה הזאת כבר עכשיו. גם אלכס לן הגיע לליגה ככה. הוא יהיה חתיכת שחקן".
גם אם לא כל יוזמה מקומית שלו נגמרה בנקודות, רק דרך פעולות עצמאיות, כדרור והגנה בנדר יוכל להגשים את הייעוד שלו ב-NBA. באופן הזה יהיה לו יותר קל להיכנס למשבצת "השחקן הגבוה שיכול לעשות הכל" שמייעדים לו ובהתאם גם להתבלט בנישה הספציפית הזו. הנתונים שלו נפלאים ופותחים את התיאבון, ובאותה נשימה שמים עליו הר ענק וגבוה של ציפיות.
העניין הוא שציפיות זה שמו השני של בנדר. הוא למד להתמודד איתן היטב מאז שהיה ילד ולהיבנות דרכן. אם פיניקס תפתח טוב את העונה ותדע להשתמש נכון בכמות הכישרון הגדולה שיש לה בסגל, היא עוד עשויה להביא את עצמה לעמדה קרובה לפלייאוף. במצב כזה בנדר יכול לבלות זמן רב על הספסל כדי לא להפריע, אבל מה יקרה בתרחיש הפוך ומציאותי יותר? אם פיניקס תגמור את העונה שלה מוקדם ותיכנס מהר לשלב הגארבג' טיים, בנדר יכול לנצל אותו כדי להרוויח זמן פרקט חשוב.
כרגע, זה ברור, הוא עוד רחוק שנות אור מהתחנה הסופית שלו. המון שחקנים עושים על אוטומט את הפעולות שהוא מתחיל ללטש בצורה טובה ממנו בהרבה, אבל הם לא בני 18. לדראגן בנדר יש עוד שנתיים-שלוש כדי להתמקצע בתפקידים שמייעדים לו על המגרש, באופן שאולי יראה שההבדל בינו ובין פורזינגיס לא כל-כך גדול כפי שנוהגים לצייר.
לפנייה לכתב/ת 
