הצעת חוק: להתנתק משירות כמו שהתחברת
צרכנים המבקשים להתנתק כיום מעסקה יכולים להודיע על כך בעל פה או באימייל, דואר או פקס, אך עדיין עוברים לעתים מסכת ייסורים. הצעה של ח"כ יואל חסון תאפשר ללקוח להתנתק כפי שהתחבר, ברשת או בשלוחת התנתקות בטלפון. "להתחבר זו חוויה קלילה, ההתנתקות היא חוויה מהגיהינום"
לא הצלחתם להתנתק, חויבתם אחרי שהתנתקתם לא הסכימו לבטל לכם עסקה? כיתבו לנו >>
ההצעה שאושרה קודם לכן בוועדת שרים לחקיקה, קובעת כי לקוח שהתקשר בעסקה - יוכל להתנתק ממנה באותם אמצעים המשמשים להתקשרות. כלומר, תהיה סימטריה בין הקלות שבה אפשר להתחבר לשירות, או לשלם על עסקה, לבין האפשרות להתנתק מהשירות או העסקה. כיום בדרך כלל קשה יותר להתנתק. אם תיקון החוק יתקבל, לבתי עסק תינתן חצי שנה של היערכות עד כניסתו לתוקף.
כך לדוגמא, מי שהתקשר בעסקה באמצעות אתר האינטרנט של בית העסק, יוכל לבטל את העסקה באמצעות אתר האינטרנט; אם ניתוב השיחות של בית העסק מפנה למענה אנושי עבור התחברות, הוא יפנה למענה אנושי גם עבור התנתקות. עסק שלא יעמוד בכך יהיה חשוף להטלת עיצום כספי מהרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן. מדובר בעיצום כספי במדרג הנמוך, כפי שמקובל עבור עוולות צרכניות בדרגת חומרה דומה.
סגן יו"ר הכנסת, ח"כ יואל חסון, אמר: "להתחבר לשירות זאת בדרך כלל חוויה פשוטה וקלילה אבל ההתנתקות היא חוויה מהגיהינום עבור הצרכן. הצעת החוק שלנו תשים סוף לתופעה הזאת, משום שהיא תחייב כל עסק לאפשר ללקוח להתנתק באותן הדרכים שעמדו לרשותו כשהוא התחבר – בין אם מדובר באתר האינטרנט של העסק, בדוא"ל, במענה אנושי או בכל אמצעי אחר. לכשתושלם, הצעת החוק הזאת תביא לשיפור משמעותי במעמדו של הצרכן הישראלי".
המצב כיום: הצרכנים חשופים למניפולציות
כיום, סעיף 13ד(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, מעמיד שתי חלופות בפני צרכן המבקש להתנתק משירותים מתמשכים: מסירת הודעת ביטול עסקה בעל פה (במקום העסק או טלפונית), וכן שליחת הודעת ביטול כתובה לעסק, בדואר רשום, דואר אלקטרוני או פקס, אם קיימים בעסק.
לפי הצעת החוק, סעיף זה בחוק יתוקן כך שתתווסף לו הפסקה: "בכל אמצעי אחר שהעוסק מעמיד לרשות צרכנים לשם התקשרות בעסקה, ובלבד שעוסק המאפשר להתקשר עמו בעסקה מתמשכת באמצעי מסוים, יאפשר מסירת הודעת ביטול באותו אמצעי ובדרך שבה נעשית ההתקשרות".
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי למרות שלצרכנים יש היום אפשרות להתנתק בטלפון, במייל ובפקס ועל חברת תקשורת לבטל את העסקה תוך 3 ימי עסקים וחברות אחרות – תוך פרק הזמן הקבוע בחוק לפי אמצעי התשלום שניתן, בפועל, לעתים קרובות צרכנים מתקשים להתנתק מעסקאות מתמשכות ו"חשופים למניפולציות שונות שמטרתן להביאם לידי ייאוש וויתור על רצונם בביטול העסקה", כך נכתב.
"במצבים אחרים, הקושי לבטל את העסקה מיתרגם לאובדן זכותו של הצרכן לבטל את העסקה בתוך פרק הזמן הקשיח שמוקצה לכך בחוק. כך למשל, לעתים צרכנים מתבקשים לבטל עסקה בטלפון, אך מועברים מנציג לנציג ומכלים זמן יקר בהמתנה למענה. פעמים אחרות הצרכנים מתקשים לאתר את כתובת הדואר האלקטרוני של העסק, ונאלצים לפנות לעסק באמצעים שאינם נוחים וזמינים עבורם, כגון פקס ודואר רשום.
"הצעת החוק נועדה לייצר עקרון פשוט והדדי: עוסק המעמיד אמצעי מסוים לצורך התקשרות בעסקה, יעמיד את אותו אמצעי גם לצורך ביטול העסקה. יישום העיקרון אפקטיבי במיוחד בקשר לעסקאות הנערכות באינטרנט. מדובר בהתקשרויות מאוד נפוצות שנערכות בקלות, במהירות וללא צורך באינטראקציה אנושית. עסקים רבים מקפידים לאפשר לצרכנים להתקשר עמם באמצעות האינטרנט אך נמנעים מלעשות זאת בקשר להודעת ביטול.
"מוצע, אם כן, לחייב עוסקים להקפיד שמנגנוני ביטול העסקה יהיו סימטריים למנגנוני ההתקשרות, על מנת שהנטל המוטל על צרכן שמבקש לבטל עסקה לא יהיה כבד מהנטל המוטל על צרכן המבקש להתקשר באותה העסקה".
בדברי ההסבר מודגש כי "אין בכך כדי לחייב את העוסק להעמיד לרשות הצרכן אפשרות לבטל עסקה באינטרנט או בכל אמצעי אחר שאינו נדרש במפורש בחוק. רק אם העוסק בחר להעמיד לרשות הצרכן אמצעי מסוים להתקשרות עמו, יהיה עליו להעמיד את אותו אמצעי, שבו הוא כבר משתמש ממילא, לצורך ביטול עסקה".