תעשיינים: בגלל פקק בנמלים המזון יתייקר

יוקר המחיה בישראל מתחיל בפקק בנמלים ובממגורות התבואה "דגון" ו"מי שמשלם ועוד ישלם את המחיר אלה הצרכנים", כך טענו הבוקר (ד') יצרני מזון ויבואני חיטה ושעורה, שמנים, בשר, ביצים, גלוקוז, גרעינים ותבואות המיועדות להאכלת בהמות ושאר רכיבים החיוניים לתעשיית המזון בישראל, בכנס חירום של יצרני מזון מכוני תערובת ובעלי טחנות הקמח שנערך בבית התעשייה בת"א.

מעט רציפים בתקופה של עומס אוניות

הגרעינים מגיעים לארץ באוניות ואמורים לעגון לפריקה ברציפים של דגון בנמלי חיפה ואשדוד, שמופעלים על-ידי חברת דגון. דגון היא החברה שמפעילה את הממגורות בחיפה ובאשדוד ועובדי דגון הם אלה שפורקים את הגרעינים. בנמל חיפה למשל, יש רציף אחד בלבד לדגון. לעומת זאת, תוצרי הגרעינים - תבואות ו"מטען כללי", מגיעים לנמלים ולא לדגון.

הייבואנים אגב, מעדיפים בכלל לפרוק מוצרי גרעינים ברציפי "מספנות ישראל", חברה פרטית, שנותנת להם מחירים נמוכים בזכות שכר עובדים נמוך, אך גם ברציפים אלה יש תורים ופקקים, בטח ביולי אוגוסט - שיא עונת התבואות. יחד עם זאת, יש פחות מוצרי גרעינים שנכנסים לארץ מאשר גרעינים: שלושת רבעי טון מוצרי גרעינים לעומת 4-3.5 טון גרעינים. בכל הנמלים ניתנת עדיפות למכולות של מוצרי צריכה - בהחלטת מדינה.

יפנו לממשלה

התעשיינים החליטו למחות על הפסדיהם, בחסימה פיזית של הנמל, או בהגשת שורת תביעות נגד הנמלים ודגון. כמו כן, הם מאשימים במצב בעיקר את המדינה ומתכוונים לפנות לממשלה בדרישות לשנות את נהלי פריקת הסחורות בנמל, כך שהמזון יקבל עדיפות על פני מכולות מוצרי צריכה, ולשפר את תשתית מסופי הגרעינים בנמל והממגורות.

הם קראו לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר האוצר משה כחלון, לשר התחבורה ישראל כץ, ולשאר מקבלי ההחלטות, לכנס מיד ועדה בין-משרדית, ש"תגבש תכנית חירום להקמת תשתיות מתאימות לפריקת תבואות ולשינוי מיידי של התנהלות הנמלים". בנמלים ובדגון מסרו שישמחו להוספת רציפי גרעינים ותבואות, למרות שבתקופות שאינן תקופות שיא, אין פקקים, כך נטען.

מכוניות בנמל: המתנה של 4-8 שעות. תירס בנמל: 100-80 שעות

התעשיינים קובלים נגד המתנות ממושכות בסדרי גודל של 4-3 ימים בממוצע, ולעיתים אפילו מעל שבועיים, לפריקה בנמל - המתנות שמייקרות מזון ולעיתים גורמות לקילקולו. זאת לעומת מכולות טקסטיל ומכוניות שממתינות 4 שעות בחיפה ו-8 שעות באשדוד. לשם השוואה, אוניות גרעינים (תירס, שעורה וכו') ממתינות בטווח של 100-80 שעות בממוצע בנמלים, כשבתקופות לחץ הן ממתינות יותר מפי 2 מזה. "על פריקת מכולות הנמלים מקבלים הרבה מאוד כסף. על פריקת חיטה - מקבלים פחות", הם טוענים.

"ברחבי העולם, הנמל ממתין לאוניה. פה זה הפוך", טענו וציינו שזה בעקבות החלטות הרגולטור. נראה שרשות הספנות והנמלים מעדיפה להקל על כניסת מוצרי צריכה ארצה מאשר על רכיבי מזון לתעשייה.

"הורגים וסוחטים את היבואנים וזה יגיע לצרכן"

שלום חתוקה, בעלי חברת שינטרקו, יבואנית חיטה, אומר: "זה קורה כבר כל כך הרבה שנים ולא נעשה שום דבר. היבואנים חייבים לעצור את המדינה כי היא הולכת לעצור אותם. אם אנחנו לא נעשה צעדים דרסטיים של לסגור את הנמלים. הם שולטים בנו, מחליטים כמה נשלם נזקים. למה שאנחנו לא נגרום להם נזקים? שלהם לא תהיה פרנסה. יש שם הפקרות שלא קיימת בשום מקום בעולם רק בישראל.

"גם במשרד הבריאות באשדוד יושבים תיקים לשחרורים מעל 3 חודשים. הורגים וסוחטים את הייבואנים וזה יגיע לצרכן. כל שנה יודעים שיולי - אוגוסט זו עונת הייבול. כל המכונים, טחנות הקמח - כל אלה צורכים את המוצרים האלה, והמדינה סתומה. אז נשלם עוד 8 דולר לטון".

המדינה מעדיפה צרכנות נהנתנית: טלפון נייד על פני חלב 3%

התשלום על עיכוב בנמל החל מ-3 שקלים לטון ליום. התעשיינים חוכרים את האוניות מספקים בחו"ל, ואלה מצפים לתשלום מפצה על ההמתנות. בנוסף, יש תשלומים להובלה ואיחסון. סך הכל מדובר ב-150-100 מיליון שקל בשנה. "הנזקים הולכים ומאמירים, ובסוף לא יהיה אוכל לאזרחי ישראל", אמרו. "בקפריסין וטורקיה משאית ממתינה יום-יומיים לפריקה. לא נשמע דבר כזה שאוניה צריכה להמתין גם יומיים".

מנכ"ל מילובר, שמביא ארצה חומרי גלם להזנת בעלי חיים, טוען "תשתית פריקת הסחורות לא מטופלת עשרות שנים. זו מדינה שחושבת רק על צרכנות נהנתנית מיידית. לוקח לנו שבועיים להגיע מחיפה לת"א".

תעשיין אחר אמר: "אין תכנון על הנייר לפתרון בעיית הבאת החיטה, תירס, חמניות ולפתית. סדרי העדיפויות של ישראל הם כאלה: עדיף מסך שטוח על פני לחם, וטלפון נייד על פני חלב 3%. נדרש טיפול מיידי לא פופולרי עבור נושא הבאת המספוא לארץ. טיפול שיעלה מיליארדים ואין לו השפעה מיידית. מאות משאיות נוסעות ברחבי ישראל מידי יום במקום פריקה מהירה לדגון, ופוגעות באיכות הסביבה".

600 משאיות בגלל המתנה בנמל מרוחק. סויה שנרקבה אחרי שבועיים המתנה

שעיה בארי, מנכ"ל שטיבל טחנות קמח, שמייצרת שליש מהקמח בישראל, אמר ששתי אוניות שלו ממתינות 13 יום לפריקה בנמל חיפה. הוא בדרך כלל פורק בדרום, אך נאמר לו שזמן הפריקה שם ממושך יותר, לכן הפנה אותן לחיפה.

עקב כך עליו לפרוק את הסחורה ל-600 משאיות שייסעו לממגורות דגון באשדוד. מה שמייצר פקקים, זיהום אוויר ובעיקר עלויות אדירות שמייקרות לצרכנים את הקמח והלחם, שמחירו מפוקח והוא מחושב על ידי נוסחה שלוקחת בחשבון עלויות תובלה.

נציג חברת צנציפר למספוא אמר שנכון לרגעים אלה ממש, 3 אוניות של החברה עומדות מחוץ לנמל ולא ידוע מתי יפרקו. כל אחת תחכה לפחות שבוע בנמל. כל אוניה כזאת אלה עלויות של עשרות דולרים שעשויות להיות מגולמות במחירי המזון - מה שבתורו יעלה את המחיר לצרכן בחלב ובבשר.

התעשיינים סיפרו שישנה חברת מזון בדרום שהביאה ארצה יותר מ-40 אלף טון סויה. האוניה המתינה למעלה משבועיים בלב ים רק כדי להיכנס לנמל אשדוד עבור פריקה. עקב כך, חלק מהסחורה נרקבה בנזקי עתק שעשויים להתגלגל לצרכנים.

טענה: יכולת  הקליטה של הממגורות מצטמקת

האצבע המאשימה מכוונת, בין היתר, גם לממגורות דגון בחיפה ובאשדוד, שאחראיות לפריקה הגרעינים עצמה. התעשיינים דיברו על סגירת דגון בחיפה והפיכתו לאתר תיירות כעל אסון לתעשיית המזון.

נציג צנציפר אמר: "לפי תוכנית "חזית הים" לא יהיה אוכל בישראל. אם לא יהיה פיתרון חליפי לנמל חיפה - לא יהיה אוכל, קפה או חלב. מדברים עם מנכ"לי משרד התשתיות והתחבורה, וכולם מסתכלים עלינו ואומרים באמת אתם צודקים. נמאס אי אפשר להמשיך כך יותר. סגירת דגון זה אין אוכל. אחד לאחד".

נציג טחנת קמח מן אמר שכבר היום, דגון בחיפה לא בנוי להעביר את כל הסחורות. "חיפה קיצצה לנו 25% מהיכולת למשוך". כמו כן הוטלה אשמה על גורם נוסף: הגבלת שעות הפעילות של דגון בשל רצון להימנע מתנועת משאיות במהלך היום כדי לחסוך זיהום אוויר מהתושבים. לגבי דגון באשדוד - נטען שהוא רחוק מידי מהנמל, מה שגורם ל"עיכובים מטורפים".

תגובות

בנמל חיפה מסרו "אין כל עיכוב, ההיפך הוא הנכון, נמל חיפה רכש בשנה האחרונה 3 מנופים חדשים שכל ייעודם פריקת מוצרי תפזורת (תבואות, מוצרי גרעינים) וכן את מתקן אקו הופר היחיד בנמלי ישראל. רציפנו ממתינים לאוניות וללקוחות רק שיבואו".

מדגון נמסר כי דגון לא אחראית על מוצרי גרעינים שנוטים להיתקע בנמלים אלא רק על גרעינים: "מבדיקה שעשינו לגבי כל אוניות גרעיני תבואה החל מינואר 2016 ועד היום, בממוצע, אוניות המתינו פחות מ-40 שעות וחלק נכבד מזה בגלל התור התפעולי שנותן עדיפות אחרונה ל'מטען כללי'".

מחברת נמלי ישראל האחראית על תשתיות הנמלים נמסר בתגובה כי "תשתיות הרציפים הקיימים בנמלים בחיפה, באשדוד ובמספנות ישראל, נותנות מענה מספק ליבוא מטעני התבואה גם לטווח הארוך ואין צורך בהקמת רציפים נוספים.

"לצד מהלך עתיר השקעה לשדרוג של ממגורות הגרעינים בחיפה, שביצעה החברה בשנים האחרונות, ושכלל בין היתר הרחבת תשתיות ורכש מדלים חדשים, מקדמת החברה בשיתוף עם חברת נמל אשדוד, הקמה של מסוע חדיש, שישנע את מטעני הגרעינים מהאניות העוגנות ברציף בנמל אשדוד אל ממגורות אשדוד הסמוכות, במטרה להגדיל את היקף שינוע הגרעינים בנמל זה. המסוע יוקם במימון משותף של שתי החברות, והתכנון הושלם. עם הפעלתו הוא יאפשר מיצוי של קיבולת הממגורות באשדוד וייתן מענה הולם להתפתחויות בענף יבוא הגרעינים שנים רבות קדימה. נציין כי בטווח הארוך מתוכננת אף הרחבת הממגורות באשדוד בהתאמה לצרכי המשק.

"נדרשת פעולה משותפת של יבואני הגרעינים וחברות הנמל באשדוד ובחיפה לקידום משיכת מטעני התבואה במשך כל שעות היממה (ולא רק בשעות היום), פעולה כזו לצד השקעה בשיפור רמת השירות למטענים מסוג זה בנמל אשדוד, תגדיל את היקפי השינוע כבר היום ותשפר משמעותית את השירות".

מנמל אשדוד נמסר בתגובה: "חברת נמל אשדוד עושה כל מאמץ כדי לספק ללקוחותיה את השירות הטוב, המהיר והיעיל ביותר. החברה הצליחה לקצר משמעותית את זמני ההמתנה והשינוע בשנת 2015 ומחצית הראשונה של שנת 2016 ומגמה זו תמשך גם בשנים הבאות וזאת במקביל לתפוקות שיא של כל הזמנים מים הקמת הנמל.

"במסגרת הכנת נמל אשדוד לתחרות עם הנמל הפרטי החדש, חברת נמלי ישראל בשיתוף עם חברת נמל אשדוד מקדמות מהלך עתיר השקעה בהיקף של 200 מיליון ש"ח להקמתו של מסוע חדיש להובלת גרעינים מנמל אשדוד לממגורות אשדוד. הקמתו תסייע להגדיל את היקף שינוע הגרעינים בנמל בהיקף של כמיליון טון לשנה. עם הפעלתו של המסוע החדש יתאפשר מיצוי קיבולת ממגורות אשדוד ויינתן מענה הולם להתפתחויות בענף יבוא הגרעינים שנים רבות קדימה. בטווח הארוך מתוכננת הרחבת הממגורות בהתאמה לצורכי המשק.

"בנושא הייחודי של שינוע גרעינים יצוין כי השינוע מתבצע באניות גדולות יותר ולכן משך זמן הפריקה שלהןהתארך באופן משמעותי ביחס לעבר, וזוהי הסיבה העיקרית לעומס בכל נמלי ישראל.

"כמו כן, הנחיות המדינה לתור התפעולי, יוצרות, ובצדק, העדפה לטיפול באניות המכולות לפני טיפול בגרעינים. דבר שגורם לזמן המתנה ארוך יותר לאניות הנושאות גרעינים. למרבה הצער, אניות הגרעינים אינן מגיעות באופן סדיר משיקולים עסקיים של היבואנים. המדובר באניות צ'רטר הנושאות כמות מטען בהיקפים גדולים, שלעיתים עולים על 50,000 טון.

"הנהלת חברת נמל אשדוד פועלת ללא הפסקה לקצר את זמני ההמתנה לכל סוגי המטען בכלל ולמטעני הגרעינים בפרט. בין הצעדים שנעשו בנושא זה ניתן לציין קליטת 170 עובדים חדשים; דו שיח פורה עם יבואני הגרעינים בכדי לתאם ולקבל מידע מוקדם ככל האפשר על הגעת אניות גרעינים.

"נמל אשדוד נמצא בימים אלו בשיאתפוקות מאז הקמתו, עם היקפי מטענים במגמת עלייה מתמדת: מספר פקידות האניות בחצי שנה האחרונה עומד על 1,141, גידול של 18% ביחס לתקופה מקבילה אשתקד. קיימת עליה בהיקף סה"כ המטענים ב- 15% ביחס לתקופה מקבילה אשתקד. עליה בהיקף מכולות של 14.6%, עליה במספר יחידות כלי רכב של 26% ועליה בהיקף יבוא הגרעינים של 28%".