דו"ח: באיזה יישוב בישראל מתים הכי הרבה?
סקירה חדשה של בנק ישראל קובעת כי ביישובים חלשים יותר מבחינה כלכלית - אחוז התמותה גבוה יותר. בישוב שוהם חיים הכי הרבה, בג'סר א-זרקא אחוז התמותה הגבוה ביותר. בנוסף, קובע הדו"ח כי הסיכון לתמותה של בעלי השכלה נמוכה גבוה במידה רבה מזה של בעלי השכלה גבוהה
קשר ישיר בין השכלה והכנסה לבין שיעורי תמותה: ביישובים חלשים מבחינה חברתית-כלכלית שיעורי התמותה גבוהים ב-11% מאשר ביישובים החזקים, והנפטרים בהם מאבדים בממוצע 33 שנות חיים, מתוכן כ-12 שנות חיים בגיל העבודה. כך קובעת סקירה חדשה של בנק ישראל בנושא הקשר בין המצב החברתי-כלכלי למצב הבריאות.
הסקירה גם מראה כי היישוב עם מספר הנפטרים הנמוך ביותר מבין היישובים הגדולים הוא שוהם עם שלושה נפטרים לכל 1,000 תושבים ואילו היישוב עם מספר הנפטרים הגבוה הוא ג'סר א-זרקא, עם 9.2 נפטרים לכל 1,000 תושבים.
קראו עוד
דו"ח: ממה מתו בישראל בעשור האחרון?
גורם המוות השלישי בארה"ב - וההתעלמות ממנו בישראל
נתון מדאיג: 10% מהישראלים שלקו בהתקף לב - מתים תוך שנה
השכלה נמוכה - תחלואה גבוהה
בישראל, כמו במדינות אחרות, האוכלוסייה שמצבה הכלכלי-חברתי נמוך מתאפיינת בתחלואה ובתמותה גבוהות יותר מאשר האוכלוסייה שמצבה הכלכלי-חברתי גבוה, כך נכתב בסקירה.
כפי שעולה ממחקרים לאורך השנים, הכנסה גבוהה, השכלה גבוהה ומעמד חברתי גבוה מתואמים עם תוחלת חיים ארוכה יותר ובריאות טובה יותר.
הסקירה מצביעה על כך שהסיכון לתמותה של בעלי השכלה נמוכה, גבוה במידה רבה מזה של בעלי השכלה גבוהה, ותוחלת חיים של נשים ערביות נמוכה בשלוש שנים מתוחלת החיים של נשים יהודיות, שעומדת על כ-84 שנים.
חלק מהסיבות שיכולות להסביר כיצד השכלה נמוכה והכנסה מועטה עשויות להוביל למצב בריאותי ירוד הן נטייה להתנהגויות שמזיקות לבריאות (עישון, שתיית אלכוהול ותזונה לא מאוזנת) בגלל ידע מועט יותר על נזקיהן, השפעות חברתיות או חינוך מצומצם, עבודה במקצועות מסוכנים יותר כמו בנייה ותעשייה, נגישות פחותה לשירותי בריאות מתקדמים בגלל מגבלות כספיות, מתח נפשי עקב הדרה ומעמד חברתי נמוך, כמו גם מגורים באזורים עתירי סיכונים בריאותיים.
סיבתיות הפוכה, לפיה בריאות ירודה עלולה לגרום לפגיעה בהכנסה בשל הקושי לעבוד, אפשרית גם היא.
בריאות ירודה של האזרחים משמעה פגיעה במשק כולו
בנק ישראל מציע בסקירתו שינוי מדיניות כדי לשנות את המצב. "במידה שהכנסה נמוכה, השכלה מועטה ומעמד נמוך פוגעים בבריאות", נכתב, "מדיניות חברתית המשפרת את הכנסתם, השכלתם ומעמדם של הסובלים ממצב חברתי-כלכלי ירוד תשפר גם את מצב בריאותם".
כמו כן, הבנק מעיר שמצב בריאות ירוד של קבוצות אוכלוסייה רחבות עשוי לגרום עלויות למשק ולשחקנים הפועלים בו, כולל פגיעה ברווחת האזרחים ובני משפחותיהם עקב תמותה מוקדמת וחיים בבריאות ירודה, פגיעה בתוצר ובפריון במשק עקב תמותת עובדים בגיל העבודה, עלויות של טיפול רפואי נוסף עקב התחלואה העודפת ותשלום נוסף של קצבאות נכות עקב התחלואה העודפת.
הורים מרוויחים ומשכילים יגדלו ילדים בריאים יותר
בנק ישראל מצביע על הקשר בין ההכנסה וההשכלה של הורים לבין בריאות ילדיהם. השכלה והכנסה גבוהות של הורים עשויות להגן על ילדיהם מנזקים ארוכי טווח של זעזועי בריאות. נמצא שתוספת של 100 אלף שקל להכנסה השנתית של משק הבית מגדילה את הסיכוי לבריאות טובה של הילדים ב-0.5 נקודות אחוז.
כמו כן, הסיכוי של ילדים שבמשפחתם המצב הכלכלי הידרדר להיות במצב בריאות טוב מאוד היה נמוך ב-3.4 נקודות אחוז מזה של ילדים שמשפחתם לא חוותה הידרדרות כזאת.
לילדים להורים שחוו עוני בעבר, לפני חמש שנים ויותר, יש סיכוי נמוך משמעותית, בכ-5 נקודות אחוז, להיות במצב בריאות טוב מאוד. עוד נמצא שיש קשר חיובי בין השכלת האב לבריאות הילדים – שנת לימוד נוספת של האב מגדילה את הסיכוי לבריאות טובה של הילדים ב-2.6 נקודות אחוז.
באופן דומה, הכנסה גבוהה יותר של בוגרים מגיל 18 ומעלה מביאה לסיכוי טוב יותר לבריאות טובה. כך, תוספת של 10,000 שקלים להכנסה השנתית של משק הבית מביאה לסיכוי נמוך יותר ב-0.2 נקודות אחוז להרעה בבריאות.
לבעלי השכלה גבוהה (תיכונית ומעלה) יש סיכוי גבוה ב-72% לדווח שבמצב בריאותם הוא "טוב מאוד" מאשר לבעלי השכלה נמוכה (תיכונית ומטה), וסיכוי נמוך ב-30% להידרדרות במצב בריאותם על פני שנתיים-שלוש.
אצל בעלי השכלה נמוכה הסיכוי להיעדר מהעבודה בגלל מחלה גבוה ב-15%, ומשך היעדרותם גבוה בכ-25% מאשר עובדים בעלי השכלה גבוהה (4.9 ימים לעומת 3.9 ימים).
מדד היישובים: כאן חיים הכי הרבה שנים
עוד מצביעה סקירת בנק ישראל על כך שביישובים חלשים, בחציון הנמוך של המדד החברתי-כלכלי, שיעורי התמותה גבוהים בכ-11% מאשר ביישובים חזקים. הקשר בין ירידה במדד החברתי-כלכלי לבין עלייה בשיעורי התמותה מתקיים כל אורכם של ערכי המדד, הן ביישובים הערביים והן ביישובים היהודיים.
השוואה בין שיעורי התמותה המתוקננים לגיל ב-119 היישובים הגדולים בישראל מלמדת ששיעורי התמותה בכל שנה ביישובים חלשים גבוהים יותר מאשר ביישובים חזקים.
לפי חלוקה זו, ועל פי מדד חברתי-כלכלי בין מינוס 2 ל-2, מספר הנפטרים הנמוך ביותר לכל 1,000 תושבים כל שנה בין 2005 ל-2009 הוא שוהם, עם 3 נפטרים לכל 1,000 תושבים.
המדד החברתי-כלכלי ליישוב זה הוא מהגבוהים – 1.55. לעומתו, היישוב עם מספר הנפטרים הגבוה ביותר לכל 1,000 תושבים הוא ג'סר א-זרקא עם 9.2 נפטרים, וכך גם המדד החברתי-כלכלי שלו הוא מהנמוכים – 1.69.
אחרי שוהם במספר הנפטרים הנמוך ממוקמת מודיעין-מכבים-רעות עם 3.7, והמדד שלה 1.30. רמת השרון שלישית עם 4 נפטרים על כל 1,000 תושבים, הבאה רעננה עם 4.2 לכל 1,000, וגבעת שמואל גם היא עם 4.2 ומדד 1.37. מעלה אדומים עם 4.3 נפטרים ל-1,000 ומדד 0.06 וקריית אונו עם 4.4 נפטרים ומדד 1.20.
העיר עם מספר הנפטרים הגבוה ביותר במגזר היהודי היא טירת כרמל עם 7.4, אחריה אור עקיבא עם 7.3 נפטרים והמדד שלה מינוס 0.32.
היישוב עם המדד הגבוה ביותר מבין 119 היישובים הוא תל מונד, עם מדד 1.84, ושם מספר הנפטרים ל-1,000 הוא 5.8. היישוב עם המדד הנמוך ביותר מבין 199 הישובים הוא תל שבע ובה 7.2 נפטרים לכל 1,000 תושבים.
שיעורי האשפוז של תושבי היישובים מהחציון התחתון של המדד החברתי-כלכלי גבוהים ב-10% משיעורי האשפוז של תושבים ביישובי החציון העליון.
ומהי הסכנה למוות ללוקים בהתקף לב?
לפנייה לכתב/ת 
