פיתוח ישראלי: הוויז של עולם הריסוס
לריסוס החקלאי, לצד היתרונות הרבים שבו, יש גם לא מעט חסרונות, בדמות נזקים כלכליים, תחלואה ופגיעה בסביבה. חברה ישראלית שהוקמה לפני שלוש שנים, פיתחה טכנולוגיה שיכולה לשנות את ענף הריסוס בכל העולם. צפו
אחת מהתופעות איתה מתמודדים החקלאים היא שקיימים הבדלים בכמות ולעיתים גם באיכות התוצרת המופקת בשטחי גידול שונים אצל אותו המגדל. מחקרים שונים שפורסמו בשנים האחרונות מציגים פער של כ-30% בין התוצרת הממוצעת המופקת בפועל עבור כל יחידת שטח, לבין סך התוצרת הפוטנציאלית. מה הסיבה לשונות בין החלקות? מדוע חלקת אבוקדו אחת תניב טון תוצרת לדונם, ואילו החלקה הסמוכה תניב רק 700 ק”ג לדונם? זאת בשל שימוש לקוי בפרקטיקות חקלאיות נהוגות, וכן בשל מחסור במידע רלוונטי לקבלת החלטות ושימוש מצומצם (וממילא בלתי מספק) במידע קיים.
את השילוב בין השניים מנגישה מערכת FieldIn, שפותחה בישראל לפני כשלוש שנים בשיתוף אגרונומים מובילים בארץ, ומטרתה לספק לחקלאי וצוותו תובנות מקצועיות חדשות הנובעות בראש ובראשונה מהצרכים הפרקטיים בעבודת השטח וסגירת מעגל מלא בתהליך הריסוס של חומרי ההדברה: החל משלב ניטור המזיקים והמלצות לסוג הריסוס הנדרש ותזמונו (בהתאם לתחזיות מזג אוויר נקודתיות, למשל), וכלה בבדיקת איכות הביצוע בשטח.
ריסוס מדויק מסייע לייצוא חקלאות
כיום, לא מעט חקלאים בישראל עובדים איתה והחברה אף החלה לייצא את הטכנולוגיה לחו"ל - ובהצלחה רבה, באמצעות ארגוני מגדלים, בקליפורניה, איטליה ועוד. אך מעבר לזה, ישראל מייצאת לא מעט מהתוצרת החקלאית שלה, אולם גם למדינות בהם יש לישראל הסכמים פיטו-סניטרים ליצוא תוצרת חקלאית, על הסחורה לעמוד בדרישות מחמירות של רגולציה, בהם גם כמות הריסוס.
"Fieldin הוקמה במטרה לתת פיתרון בכל תחום ההדברה בחוות גדולות. בתחום ההדברה בחוות גדולות יש פערים גדולים בין תכנון לבין הביצוע וכאן אנחנו נכנסים כדי לעזור", אומר בועז בכר - מייסד ומנכ"ל Fieldin. "המטרה היא לצמצם דרסטית את כמות הריסוסים ולהעלים את הטעויות לחלוטין".
חברת מהדרין אחת מחברות יצוא התוצרת החקלאית הגדולות בישראל והיא גם אחת הלקוחות הראשונים של החברה. עודד גרוסר – מנהל אזור צפון בחברה מספר כי הוא מנהל עשרים אלף דונם של מטעים ופרדסים מהרצלייה עד מקרית שמונה. "חלק מהבעיה הניהולית שיש לי קשורה בחומרי הדברה. יש איתם בעיה, אנחנו צריכים לדעת בדיוק מתי ואיפה רוסס. בזכת הטכנולוגיה הזו אני חוסך המון כסף בריסוסים מיותרים, בכוח אדם ובנוסף היא גם תורמת לאיכות הסביבה".
איך הצמח מרגיש היום?
"חקלאות מדייקת מבשרת את כניסת IOT והביג דאטא לעולם החקלאות", מוסיף גלעד פלד מנהל מחלקת אגרוטכנולוגיה, מים וקלינטק במכון היצוא. "באמצעות מערכות תוכנה וחומרה חדשניות יוכל החקלאי לדעת איך מרגיש הצמח או בעל החיים ולהגיב בהתאם. רצועות חכמות על צוואר הפרה או סנסורים שמורכבים על הצמח יעזרו לייעל תהליכים, להגדיל תפוקות, להגיב בזמן אמת ולחסוך בעלויות".
פלד מציין, כי חקלאים יוכלו לקבל בטלפון הנייד שלהם און ליין עזרה הנוגעת לגידול, בחירת זנים, השקיה, דישון, הדברה ועוד. מערכות דישון והשקייה יפתחו ויסגרו לבד באמצעות מידע שיגיע אליהן מתחנות מטאורולוגיות, סנסורים הנמצאים על הצמחים, ניתוח תנאי האקלים ופרוטוקולי גידול. לווינים יראו מה מצב החלקות, היכן יש עודף או חוסר במים ויכוונו טרקטורים באופן אוטומאטי לרסס ולקצור היבול בצורה מדויקת. רפתנים ידעו בכל רגע נתון איך מרגישה הפרה והאם חסר לה משהו. הכניסה של חקלאות מדייקת תביא לחסכון אדיר בעלויות הגידול, בכח האדם ותיעל תהליכים באופן מקסימאלי לרווחת החקלאי.
לפנייה לכתב/ת 
