"ההצעה של איילת שקד מחלישה את האזרח הקטן"
שרת המשפטים הודיעה אתמול על צעד שנוי במחלוקת לפיו מי שירצה להגיש תביעה ייצוגית ייאלץ להיפרד מלמעלה מ-50 אלף שקל. "אמנם מעט תביעות מסוג זה מצליחות, אבל הן נועדו לסייע לאוכלוסיות שמתקשות להגיע לבית המשפט כיחידים במטרה לתבוע את חברות הענק שמפרות את החוק. המהלך הזה לא הגיוני", אומר מומחה לתביעות ייצוגיות. צפו
האם שרת המשפטים איילת שקד רוצה לסכל תביעות ייצוגיות? אתמול (ג') הודיעה שקד כי בקרוב תתקין תקנות לקביעת תשלום אגרה להליכי תביעות כאלה, שצפויה לעמוד על יותר מ-50,000 שקלים. אירחנו באולפן את עו"ד גל גורודיסקי, מומחה לתובענות ייצוגיות, בניסיון להבין את המהלך של שקד. צפו
צילום: אבי חי
כתבות בנושא תביעות ייצוגיות
:
המדינה לא שילמה לאלפי מאבטחים ותפצה אותם
בשל גבייה כפולה: הביטוח הלאומי ישיב 200 מיליון שקל
"בעשר שנות חוק תובענות ייצוגיות מ-2006 עד היום הוגשו כ-5300 תובענות ייצוגיות, כלומר יש בערך 500 תובענות ייצוגיות לשנה, כאשר מעט תובענות מצליחות", מספר עו"ד גורודיסקי. "חלק משמעותי נדחות וחלק נוסף מסתיימות בפשרה. האגרה שיוזמת שקד להערכתי תביא לכך שלא יוגשו תובענות ייצוגיות ומשהו לא הגיוני במהלך הזה. המטרה הראשונה שכתובה בחוק תובענות ייצוגיות היא לאפשר נגישות לבתי המשפט לאוכלוסיות שמתקשות להגיע לבית המשפט כיחידים. אז לקחת את האוכלוסיות האלה שהחוק נועד למענן ולהטיל עליהן מגבלה של אגרה בסכומים כאלה יגרום לכך שתביעות ייצוגיות לא יוגשו".
הוא הוסיף: "מי שיש לו עניין למנוע תובענות ייצוגיות זה אותם גופים, גורמים מסחריים וחברות גדולות שמעוניינים להמשיך ולהפר את החוק באופן כזה שהוא מאפיין תביעות יצוגיות, דהיינו הפרות קטנות כלפי קבוצות גדולות של אנשים ולמנוע את האפשרות של אותם תובעים כדי להגיע לבית המשפט ולתבוע את התביעות האלה. ההצעה הזו של שקד מחלישה את האזרח הקטן".
לפנייה לכתב/ת 
איילת שקד
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
