רוני לוי הביא את זה על עצמו / טור
מאמן מכבי חיפה היוצא הצליח לייצר מציאות לפיה עזב כדי לשמור על עקרונותיו, אבל בפועל לא עמד על הרגליים האחוריות כשהבין שלא יהיה אחראי על הרכש. ה-6:0 המבזה למכבי ת"א וההדחה מאירופה לא הצליחו לעשות את מה שמשחקי הכבוד כן. שרון דוידוביץ' נפרד
לרוני לוי שיחק קלף. כי אם לשפוט על פי כל הדיווחים כמעט בכל המקומות על הסיבות מאחורי העזיבה שלו ממכבי חיפה, רוני לוי יצא הגיבור. האיש שעומד על העקרונות שלו, שלא מוכן היה לסטות ולא מטר אחד ממה שהוא מאמין לנכון.
רק שאין סטייה גדולה מזו מהאמת.
קרלסן מונה לתפקיד ה-"ספורט דירקטור" כפי שקוראים לו במכבי חיפה (כי סתם "מנהל מקצועי" פשוט לא היה פלצני מספיק, מסתבר) ב-11 במאי. באותו יום היה ידוע שהתפקיד המרכזי שלו יתמקד ברכש, שזו תהיה אחריותו הבלעדית, שלו תהיה המילה האחרונה. רוני לוי ידע על כך – ונשאר.
וכעת, ברגע המהותי הראשון בו המילה של לוי לא הייתה האחרונה – הוא הרים את קולו, עשה מהומה, ערער את מה שאמורה הייתה להיות חלוקת העבודה המרכזית, זרק סיפורים מאחורי הקלעים לתקשורת וסלל את דרכו החוצה.
אבל בסופו של דבר, רוני לוי הביא את זה על עצמו. הוא לא הציב רגליים אחוריות כשהבין שלא יהיה אחראי על הרכש, ומצד שני לא היה מוכן להתיישר על פי דרישות המערכת, שהגיעו בצורה הגיונית למדי לאחר עונה כושלת. אבל הוא בהחלט ידע ליצור בלאגן.
על הדרך הוא אסף "צבא" כתבים ששמרו עליו, גיבו אותו ותקפו באמצעותו כל פעולה שנעשתה מעליו או מתחתיו במערכת. יעקב שחר ראה את זה, הריח את זה והיה מוכן להעביר כובד משקל גדול אף יותר לצד של קרלסן. כי יעקב שחר לא אוהב שחותרים תחתיו, ודאי לא שמסיטים אליו את האש.
הוא הסיט את האש בכל פעם שביקורת הופנתה אליו, והוא ניסה זאת שוב. הפעם זה לא אמור להצליח.
תוצאה רצויה, דרך עקומה
אם לשפוט על פי הרשתות החברתיות או בכל מקום שבו אנשים פורקים בפומבי את הרגשות שלהם – אוהדי מכבי חיפה מאושרים היום. נמאס להם מכדורגל רע, מהתוצאות המביכות, מהאתרוג הבלתי פוסק סביב לוי בתקשורת, ממריחת התשובות הלא עניינית שלו (אחרי ההדחה מאירופה: "ראיתי הרבה דברים חיוביים לעתיד". באמת?!).
הם מאושרים בגלל התוצאה. אבל ודאי עצובים לשמוע על הדרך.
כי רוני לוי לא סיים את דרכו במכבי חיפה בגלל שרשם כנראה את העונה הכי גרועה בליגה בדור האחרון במועדון (נכון, היה גביע. ועדיין). גם לא בגלל חוסר יכולת לשלוט בחדר ההלבשה, או בגלל ה-6:0 המבזה בבלומפילד למכבי ת"א ואפילו לא בגלל ההדחה הכי משפילה באירופה בתולדות הקבוצה לנומה קאליו מאסטוניה.
זה רק בגלל שההוא לא הסכים למה שההוא אמר, למרות שההוא אמר לו שיסכים. בקיצור – בגלל משחקי כבוד, ובגלל חוסר יכולת של הנשיא להציב עובדות של יחסי עבודה בשטח.
וזו בדיוק מכבי חיפה של 2016 – גם כשמשהו טוב קורה (ראו ערך הגביע ובניון), זה קורה הפוך. עקום.
