הסרטונים שהובילו להרשעת זדורוב ברצח תאיר ראדה

רומן זדורוב הורשע שלוש פעמים - אבל יש מי שעדיין סבורים כי הוא לא האיש שרצח את תאיר ראדה. כדי לנסות ולהתמודד עם השאלות הפתוחות, פרסמה פרקליטות המדינה באופן תקדימי סרטונים שבהם נראה זדורוב משחזר את הרצח, וכן את שיחתו עם המדובב. צפו כאן בסרטונים השונים.

"עתה, משהתיק נגד זדורוב הפך תיק חלוט שאין אחריו ערעור, ונוכח הנסיבות החריגות של הסיקור התקשורתי בפרשה והפרסומים הרבים של חומרים חלקיים ומסולפים ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות, אנו מביאים כאן קטעי וידאו חלקיים אשר רלוונטיים להבנת ההרשעה", מסבירים בפרקליטות המדינה את הצעד החריג, ומוסיפים כי סרטי החקירה המלאים הוצגו כראיות במשפט.

זדורוב נעצר. הוא הודה ברצח במהלך החקירה שלו, שלפי פרקליטות המדינה צולמה והוקלטה כולה, לרבות שיחותיו בתא המעצר. למדובב ששהה עמו בתא סיפר על הסבל וההשפלות שספג מהרשויות מאז עלה ארצה מאוקראינה, ועל הצקות מצד תלמידים בבית הספר. לפי פרקליטות המדינה, הוא העלה אפשרות שכל אלה גרמו לו לאבד שליטה ולרצוח את המנוחה. הוא הודה בפני המדובב בביצוע הרצח, והדגים לו כיצד רצח את המנוחה. בתיעוד השיחה ביניהם, ניתן לשמוע כיצד הוא מספר לו בלחש על ביצוע הרצח, בעוד שבקול רם מקפיד להצהיר שהוא חף מפשע.

בפרקליטות המדינה כתבו כי "בחקירתו ביום למחרת טען זדורוב שאיבד את זכרונו, אך בסופו של דבר סיפר לחוקרים על מהלך הרצח. לדבריו, הוא הבחין במנוחה עולה במדרגות לכיוון שירותי הבנות, ומאחר שקיללה אותו הלך בעקבותיה. בהמשך, תיאר, שלף את הסכין היפנית שהייתה בחגורתו והתנפל עליה כשהיא ליד תא השירותים. לאחר ההודאה, שחזר זדורוב את הרצח בבית הספר. לפני שיצא לשחזור, ביקש להודיע לסנגורו שהוא הודה בלב שלם". את השחזור - כותבים בפרקליטות המדינה - ניהל חוקר דובר רוסית, שהובא במיוחד מתחנה אחרת ולא הכיר את פרטי הרצח.

בהמשך נכתב כי זדורוב הוביל את החוקר תוך שהוא מגלה פרטים אודות זירת הרצח, שמי שאינו הרוצח לא יכול היה לדעת אותם ("פרטי חקירה מוכמנים"). למשל, ידע לומר באיזה תא מבין ארבעת התאים תאיר ז"ל נרצחה, וכן שלא ניתן לנעול מבחוץ את תא השירותים הספציפי הזה כי מנעולו שבור. כמו כן, למרות השמועות שהמנוחה נדקרה מספר פעמים, זדורוב ידע לומר שגרונה שוסף ושלא נדקרה. הוא ידע את הכיוון בו עמדה בעת שנרצחה, ותיאר כיצד זינק מעל הדלת הסגורה כדי לצאת מתא השירותים עוד לפני שנודע לחוקרים, כתוצאה מגילוי טביעות הנעל על מכנסיה של המנוחה, שהרוצח דרך עליה בעת שנחלץ מהתא.

לאחר מכן ציינו בפרקליטות כי החל זדורוב להכחיש את הרצח: "הוא טען שלא באמת ידע פרטי חקירה מוכמנים, אלא התבסס על ניחושים והשערות, ועל יכולתו לחשוב כמו שרוצח חושב. עם זאת, לא הסביר מדוע מלכתחילה התוודה בפני המדובב והדגים בפניו את אופן ביצוע הרצח. בניגוד לאמור בפרסומים שונים על הפרשה, זדורוב נבדק בפוליגרף ולא נמצא דובר אמת כשהוא טוען לחפותו. בדיקת פוליגרף אינה ראיה קבילה במשפט פלילי, ולכן נושא זה לא נדון בפסקי הדין".

כיווני החקירה שנפסלו

בכתבה שהעלו לצד הסרטונים פירטו בפרקליטות המדינה כי לצד הראיות שהצטברו בעניינו של זדורוב, נשללו כיווני חקירה מקבילים:

1. עדות נהג כי הסיע ביום הרצח שלושה נערים, שאחד מהם מלמל "מה עשיתי". הנערים אותרו במאמץ רב ומסרו אליבי מוצק ששלל את מעורבותם. הטענות שנשמעו כי נמצאה אצלם חולצה עם דם נשללו גם הן.

2. עדות חברות של המנוחה כי היא הוטרדה טלפונית על ידי אלמוני נשללה בבדיקת נתוני תקשורת. בנוסף, שמועות בדבר פעילות של כת השטן בבית הספר נבדקו והופרכו.

3. לא נמצאו כל ראיות שמעלות חשד כלפי חברותיה של המנוחה. אין שום ראיה שהחברות של המנוחה, שנחשבה לילדה פופולרית ואהודה, היו מסוכסכות איתה. בהקשר זה נטען גם כי בידה של המנוחה מצאו שערות של ילדה אחרת. השערות שנמצאו לא היו בתוך כף היד, אלא נדבקו עליה אחרי שנחתכו בזמן הרצח, ובדיקות מעבדה הראו שיש ודאות רבה שמדובר בשערותיה של תאיר.

4. נטען כי בזירה נמצאו ממצאים שקושרים חשודים אחרים לביצוע המעשה. אולם, מאחר שמדובר בשירותים שהיו בשימוש יום יומי של תלמידים, מובן שהיו ממצאים של אנשים אחרים בזירה, כולל טביעות נעליים. לא היה ניתן לשייכן באופן מובהק, אך בית המשפט נטה לראותן כשייכות למי מהמחלצים הרבים שהסתובבו בזירה. כמו כן, ובניגוד לשמועות בנושא זה, הן לא תאמו בגודלן לטביעות רגליים של ילדים. מאידך, על העובדה כי בשירותים לא נמצא כל ממצא פורנזי (מדעי) כמו טביעות אצבע או DNA שקשור לזדורוב, קבע גם שופט המיעוט בבית המשפט העליון שהיא מסתדרת עם אמירתו של זדורוב למדובב שניקה את הראיות בזירה (בין היתר גם נפטר ממכנסיו ומלהב הסכין). בחיים - שלא כמו בטלוויזיה - לא כל מגע משאיר DNA.   

עדות א"ח

הפרקליטות מתארת גם את עדותו של א"ח, "עדות שניתנה שש שנים לאחר הרצח, בה סיפר כי בת זוגו לשעבר, א"ק, סיפרה לו במועד הרצח כי היא שביצעה אותו. מדובר בעדות שנחקרה על ידי משטרת ישראל כבר בשנת 2012, ונמצא כי אין בה כדי לשנות מתמונת הראיות המעלה בבירור כי זדורוב הוא הרוצח. לא רק שהחקירה לא העלתה ממצאים התומכים במעורבותה של א"ק ברצח, אלא שחלק מפרטי הגרסה שמסר א"ח, לכאורה מפיה של חברתו לשעבר, אף נסתר בממצאים אובייקטיביים ולא תאם את פרטי הזירה והראיות שנאספו בזמן אמת".     

לפי פרקליטות המדינה, "הפרטים שהתגלו לגבי מערכת היחסים בין בני הזוג העידו כי מדובר בתלונה שהוגשה על רקע מערכת יחסים מעורערת ואף פתולוגית, כאשר אף אחד מבני הזוג אינו יציב בנפשו. התברר כי כחודשיים קודם לכן יזמה א"ק את פרידתם לאחר כעשר שנות זוגיות. בחקירתה, הכחישה לחלוטין את גרסתו וטענה כי היה לו מניע ברור להפליל אותה משום שנפרדה ממנו.

לטענתה, נכתב, "מאז נפרדו א"ח איים להרוס את חייה, כנקמה, שלח לה מסרונים בעלי אופי מאיים והעלה לפייסבוק תמונות עירום שלה. מבדיקת המחשב והטלפון הנייד של א"ח נמצא כי מאז הפרידה יחסו כלפיה היה אובססיבי. התברר כי בגין האירועים הללו, ועוד טרם א"ח מסר את עדותו בדבר הרצח, הגישה א"ק תלונה במשטרה שם טענה כי במהלך השנים בהן הייתה בת זוגו, א"ח נהג בה באלימות קשה, ואף אנס אותה וביצע בה מעשה סדום. בהמשך, ביטלה א"ק את התלונה לאחר שסברה כי א"ח השלים עם הפרידה".

לסיום כתבו בפרקליטות בנושא זה כי "התברר שא"ח תכנן מבעוד מועד את הגשת התלונה בגין מעורבותה כביכול של א' ברצח המנוחה. במחשבו נמצא קובץ word המהווה מעין 'ניסוי כלים' או 'טיוטה' של הגרסה שמסר בחקירתו. הטיוטה כללה פרטים אשר פורסמו באמצעי התקשורת אודות הרצח, ונמצאו מספר סתירות בין תוכנה לבין הגרסה הסופית שמסר בחקירה".