כך למדנו לשוחח? צפו בקוף שמדבר כמו אדם
רוקי, אורנגאוטן בן 8, חיקה את הצלילים שהשמיעו מדענים. החוקרים סבורים: זה המפתח להבנת התפתחות הדיבור האנושי
המפתח להבנת התפתחות הדיבור התגלה אולי במקום לא צפוי - אצל אורנגאוטן ששמו רוקי. הקוף בן השמונה שיחק משחק חיקויים עם מדענים, והעתיק את הטון ואת גובה הצליל של התנועות (חלקי ההברות) שהם אמרו. צפו ברוקי מחקה את המדענים.
המדענים גילו שאותם הצלילים שהשמיע האורנגאוטן היו שונים מכל קול שהשמיעו קופי אורנגאוטן בטבע, והדבר לדבריהם הראה בפעם הראשונה שחיות יכולות ללמוד קולות חדשים ולחקות קולות של בני אדם.
"לא ברור כיצד התפתחה השפה המדוברת ממערכות התקשורת של קופי האדם הקדמונים", אמר ד"ר למיירה. "ההנחה הייתה שהקולות שעושים קופי האדם מוּנעים מיצרים שאין להם עליהם שליטה. אבל המחקר שלנו מוכיח שלמיני אורנגאוטן יש את הפוטנציאל לשלוט על הקול שלהם".
עד כה הסברה הייתה שקופי האדם, קרובי המשפחה הקרובים ביותר אלינו, לא יכולים ללמוד קולות חדשים. בכלל ששפה היא התנהגות נלמדת, ההערכה הייתה שהשפה לא הגיעה מהם. אבל הממצאים, שפורסמו בכתב העת "Scientific Reports", מוכיחים אחרת.
בגן החיות באינדיאנפוליס, שם חי רוקי, הוא "למד" את השפה באביב 2012. במהלך המחקר מדען היה משמיע קולות רנדומאליים, ומשנה את הטון ואת גובה הקול שלו. רוקי חיקה בעקבות זאת את הצלילים, והצוות השווה זאת לבסיס נתונים של קולות של מיני אורנגאוטן, שנאספו מ-12 אלף שעות של תצפיות אחר יותר מ-120 מיני אורנגאוטן מ-15 אוכלוסיות בטבע ובשבי.
מהמחקר עלה כי הקולות שהשמיע רוקי היו שונים מאלו שבבסיס הנתונים. זה הראה לחוקרים שהוא יכול ללמוד קולות חדשים ולשלוט בקולו באופן "שיחתי". לפי ד"ר למיירה, "זה מצביע שהשליטה על הקול אצל בני אדם עשויה הייתה להגיע מאב קדמון עם יכולות דומות לשליטה על קול כפי שהתגלו אצל האורנגאוטן. זה עשוי לאפשר לנו ללמוד יותר על היכולות הווקאליות של קופי האדם המוקדמים ואולי להבין כיצד התפתחה אותה יכולה ווקאלית אל כישורי שיחה אצל בני האדם".
מחקר זה היה למעשה המשך של מחקר קודם שביצע ד"ר למיירה, בעת שהיה באוניברסיטת אמסטרדם. באותו מחקר, שפורסם בינואר 2015, דווח כי נקבת אורנגאוטן בשם טילדה מגן החיות קלן בגרמניה השמיעה קולות הדומים לעיצורים ותנועות שמשמיעים בני אדם, באותו קצב דיבור אנושי.
לפנייה לכתב/ת 
