ביהמ"ש הגביל את כהונת שוורץ ל-3 חודשים
בג"ץ הוציא למדינה צו על תנאי, בו הגביל את כהונת ראשת מינהל התכנון לנוכח עתירת אדם טבע ודין להפסיק את הכהונה בשל טענה לניגוד עניינים
כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן
בנוסף קבע בית המשפט כי על המדינה להגיב תוך 20 יום לדרישת העמותה לקבל את חומרי החקירה בעניינה של שוורץ. כן נקבע כי על המדינה לנמק מדוע אינה קובעת כי שוורץ אינה יכולה לכהן בתפקידה לאור הטענות שהועלו נגדה.
במקביל נודע כי מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, החליט לרשום לשוורץ התראה בעקבות הבירור בנושא ניגוד העניינים, וזאת בעקבות בירור שנערך לה.
חשש לניגוד עניינים בנוגע לעסקיו של בן הזוג
חמש שנותיה של שוורץ בתפקיד מסתיימות ביום ראשון הקרוב, אך לפני כמה חודשים ביקש ממנה כחלון להישאר בתפקיד שנה נוספת. על החלטה זו עתרה אדם טבע ודין.
באדם טבע ודין טענו כי ניגוד העניינים של שוורץ נובע מכך שבן זוגה, דודי רוסו, הוא בעל חברה גדולה לקידום פרויקטי נדל"ן במרחב הכפרי. עם כניסתה לתפקיד חתמה שוורץ על הסכם ניגוד עניינים עם פרקליטות המדינה, הסכם שחודש ועודכן מספר פעמים במהלך כהונתה. ההסכם כלל רשימה ארוכה של גופים שמייצג רוסו, ושעל שוורץ נאסר מלהשתתף בדיונים בעניינם.
הפרשה החלה במאי 2015 כאשר בעקבות העתירה של אדם טבע ודין לבג"ץ בטענה לניגוד עניינים בפעילותה של שוורץ, פתחה המשטרה בחקירה. ביולי 2015 הועברו הממצאים לפרקליטות אשר החליטה על הליך משמעתי ולא פלילי. בעקבות זאת, הועבר התיק לטיפול נציבות שירות המדינה.
בנובמבר סיימה נציבות שירות המדינה את חקירתה וקבעה כי אין מקום לנקוט בהליך משמעתי כנגד שוורץ. בנימוקים להחלטה כתבה הנציבות כי מעשיה של שוורץ נעשו בגלוי, על השולחן והיו נתונים לבחינה ולביקורת.
באפריל 2016 הורה פרקליט המדינה, שי ניצן, לנציבות לפתוח בחקירה נוספת בחשד כי השתתפה בדיונים בנושאים הקשורים לשלושה לקוחות של רוסו. ב-18 ביולי הגישה הנציבות את ממצאיה למנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. מסקנתה הייתה כי בשלושת האירועים שוורץ לא הקפידה די הצורך על תנאי הסדר ניגוד העניינים. עם זאת, נכתב כי היא "לא פעלה מתוך רצון לקדם את ענייניו" של בן זוגה כן נכתב כי, "לא הוכח יסוד של שחיתות" ולפיכך הוחלט כי הטיפול המשמעתי יעבור למנכ"ל משרד האוצר שבסמכותו על פי החוק לנקוט בהתראה או בנזיפה כלפי עובד.
היום שלח באב"ד לשוורץ את החלטתו לרשום לה התראה בעקבות השימוע שערך לה. בהחלטתו ציין באב"ד כי החליט להסתפק בהליך זה כיון שמדובר בשלושה אירועים נקודתיים, מתוך מכלול רב של אירועים בהם טיפלה בחמש שנות כהונתה. ומשום שהתרשם כי פעולות אלה לא היו מתוך רצון לקדם את ענייניו של בן זוגה.
המכתב ששלחה נציבות שירות המדינה לבאב"ד מתוארים שלושת המקרים שלגביהם נטען כי שוורץ פעלה בניגוד עניינים. במקרה אחד היה זה דיון ביותר מ-100 התנגדויות שהוגשו למועצה הארצית לתכנון ובנייה בנושא תמ"א 37/ח – תוכנית מתאר למתקני טיפול בגז טבעי מתגליות. על פי הנציבות, שתי התנגדויות הוגשו על ידי ישובים שהיו לקוחות של רוסו. במסמך ניגוד העניינים של שוורץ היה סעיף שאוסר עליה לעסוק בהתנגדויות שמוגשות על ידי לקוחות של רוסו. סעיף אחר במסמך אפשר לשוורץ להשתתף בדיונים על תוכניות מתאר ארציות, גם אם הן עוסקות בלקוחות של רוסו. על פי המכתב, שוורץ הבינה כי הסעיף השני שמותיר לה להשתתף בדיון, גובר על הסעיף הראשון. הנציבות סברה כי שוורץ הייתה צריכה להיוועץ קודם לכן אם היועץ המשפטי של משרד הפנים, ולכן פעלה "שלא באופן שהיה מצופה ממנה".
מקרה נוסף היה כאשר השתתפה בשני דיונים של הוולנת"ע (ועדת משנה לנושאים תכנוניים עקרוניים) על תוכנית "מצפה אמירי גן" שקידם קיבוץ "מעיין צבי", לקוח נוסף של רוסו. על פי הנציבות, התוכנית לשינוי יעוד הקרקע ממלון למגורים כבר אושרה בוועדה המחוזית חיפה, והגיע לוולנת"ע במסגרת הליכי התכנון. הנציבות סברה כי שוורץ התרשלה בכך שלא עיינה במסמכי ניגוד העניינים שכן אחרת הייתה יודעת כי השתתפותה בדיון אסורה.
המקרה השלישי היה דיון בתוכנית של מושב שדה משה לקידום תוכנית לבניית מרכז מסחרי. גם במקרה זה קבעה הנציבות כי שוורץ לא הקפידה די הצורך לקיים את הסדר ניגוד העניינים.