ניירות חסרי ערך
העברתו של גונסאלו היגוואין ב-90 מיליון אירו ליובנטוס אומנם טרפה את הקלפים, אבל הוכיחה שוב את ההבדלים בין הקבוצות הגדולות באמת לבינוניות. מצד שני, ההחתמות של ג'ורג'יניו ויינאלדום בליברפול וג'ובאני לו סלסו בפ.ס.ז', מראות על כיוון חדש ורומנטי. "בפינת השוק" מסכמת עוד שבוע בעונת המלפפונים האירופית
לשבוע החולף בשוק ההעברות תהיה השפעה גדולה על המשך החלון ולא פחות מכך על עונת הכדורגל הקרובה. הפיכתו של גונסאלו היגוואין לשחקן השלישי הכי יקר בהסיטוריה (אם אתם מאמינים שהסכום ששולם על ניימאר לא גבוה ממה שפורסם) הוציאה מהמשוואה של יובנטוס את המושג הצלחה יחסית.
בעונה הקרובה, או שהיא תצליח בגדול עם עסקת היגוואין או ש-90 מיליון אירו ישמשו ל-90 מיליון ביקורות על המועדון והחלוץ.
סחורה חמה - ג'ורג'יניו ויינאלדום - ליברפול - 27.5 מיליון אירו
בגיל 16 בלבד, נפלה בחלקו של ג'ורג'יניו ויינאלדום הזדמנות שהוא פשוט לא היה יכול להחמיץ. הנער ההולנדי מצא את עצמו מרחק נגיעה מגיבור ילדותו - פרננדו טורס. זה היה משחק הכנה ברוטרדם, בלי הרבה חשיבות, בין פיינורד לליברפול (עם בניון בהרכב) ב-5 באוגוסט, 2007.
ויינאלדום ישב על ספסל המחליפים וראה מקרוב את סטיבן ג'רארד משווה ל-1:1 מול קבוצתו הביתית.
הדרמה הגיעה לשיא, רגע לפני תום המפגש בפנדל לזכות המארחת שנעצר על ידי פפה ריינה, אבל אחרי שריקת הסיום, כשרוב השחקנים עוד לא עיכלו מה קרה, ויינאלדום היה חדור מטרה. "ישבתי על הספסל במשך כל המשחק", שחזר ויינאלדום. "אחרי השריקה לסיום היו ויכוחים בין כמה שחקנים על הדשא ואני ראיתי את טורס עומד שם. אהבתי את טורס בגלל סגנון המשחק שלו אז ניגשתי וביקשתי להחליף חולצות. עדיין יש לי את החולצה ההיא כי הייתי מעריץ גדול שלו".
כששואלים אותו על ליברפול של אז, מיד עולה נימה של התלהבות בקשר ההולנדי המחונן. הוא מספר על דירק קאוט שעשה את הדרך כעבור שנה מרוטרדם לאנפילד וכשמזכירים את מייקל אוון וקרייג בלאמי, ויינאלדום חוזר מיד לגיל 16. "לא ידעתי הרבה על ליברפול כילד קטן מכיוון שלא התעניינתי במיוחד בכדורגל", הוא מודה.
אז במה כן התעניין האיש ששיחק וכבש במדי הולנד בגביע העולם ב-2014? הוא נהג לצפות כילד דווקא בהתעמלות במשחקים אולימפיים. ככל שגדל כך למד לאהוב את ענף הכדורגל יותר ויותר עד שהפך לדבר המרכזי בחייו. בליברפול הוא יפגוש רף חדש של תשוקה, זו של יורגן קלופ, שהיה לטענתו גורם מכריע בבחירת הקבוצה.
ויינאלדום נותן לליברפול מימדים נוספים של דינמיות בקישור שלא היו לה בשנים האחרונות, וצפויים רק להשתכלל בכדורגל הקצבי של המאמן הגרמני. היכולת שלו ליד הרחבה (11 שערים בעונה החולפת) תרחיב את מאגר השחקנים שיכולים לסכן את השער מהקו השני ותכריח את היריבות להכין לכך התאמות.
ההיררכיה בליגה האנגלית משתנה כמעט בכל קיץ, ובנוכחי דיוויד בקהאם כבר אמר שבתור אוהד מנצ'סטר יונייטד הוא מודאג מקלופ. בעוד המאמן שהגיע כדי להחזיר את הקבוצה לתפארתה, עבור ויינאלדום, ליברפול תמיד הייתה מועדון גדול. עכשיו הוא בא להזכיר את זה לכולם.
סחורה פגומה - גונסאלו היגוואין - יובנטוס - 90 מיליון אירו
90 מיליון אירו? על היגוואין? 90 מיליון אירו על היגוואין? כנראה שיש רק אדם אחד בעולם שחושב שהחלוץ הארגנטיני שווה את הסכום המטורף הזה וזה מספיק כדי לגרום לו להגיע לטורינו - מנכ"ל יובנטוס, בפה מארוטה. אפילו בנאפולי ספק אם האמינו שערכו של היגוואין גבוה כל כך וקבעו את תג המחיר רק כדי להרתיע קבוצות אחרות.
המעבר של היגוואין מוכיח פעם נוספת שעבור הקבוצות הגדולות ביותר, החתימה חשובה יותר מהמספר שרשום על הצ'ק. יש מספר מצומצם של מועדונים, שהתקציב שלהם על סף הבלתי מוגבל כך שההבדל עבורם בין 50 מיליון ל-80 מיליון הוא שולי. הנייר נשאר אותו נייר. השגת השחקן בו הם חושקים (והצורך בתחליף למוראטה במקרה הזה) הוא הדבר המרכזי, והמצב הכלכלי כבר יתאזן מעצמו.
אבל יש גם צד לעניין שהסכום כן משמעותי עבורו וזה היגוואין עצמו. תג מחיר גבוה (אנדרסטייטמנט) מביא עימו גם ציפיות רבות (ראו מקרה פרננדו טורס) ולחץ עצום על פיפיטה. וציפיות, נאמר זאת בעדינות, לא הולכות טוב במיוחד עם היגוואין.
בשש השנים שלו בריאל מדריד, כבש החלוץ הארגנטיני רק שני שערים בשלבי הנוקאאוט בליגת האלופות, מאזן זהה לזה של עמנואל אדבאיור, לדוגמה, בחצי עונה בלבד בסנטיאגו ברנבאו. עוד יותר מהגולים, זכורה ההחמצה של היגוואין מול שער ריק נגד ליון ב-2010 שהסתיימה בהדחה בשמינית הגמר. בנאפולי, המאזן של היגוואין באירופה כלל הדחה אחת בשלב הבתים ואחת כבר במוקדמות.
קשה לראות איך ישחזר את הרקורד של אלברו מוראטה שמצא את הרשת בשני חצאי הגמר, ובגמר ב-2014, ובישל בשני המשחקים נגד באיירן בשנה שעברה. השדרוג לעומת הספרדי יהיה בעיקר בליגה, במסגרתה כבש היגוואין בעונה שעברה 36 שערים והשווה את השיא באיטליה. אלא שגם ליובנטוס ברור שהמעבר ההיסטורי לא נועד כדי להשיג אליפות נוספת.
המאמן החדש של טורינו, סינישה מיכאילוביץ' הקדים להזהיר שהיריבה העירונית שלו עשויה להיות אלופה כבר בדצמבר אבל גם כאן, לא כל הנוצץ זהב. בשנים האחרונות באיירן מינכן ופריז סן ז'רמן הבטיחו את התואר המקומי בשלב מוקדם יחסית וחוו ירידת מתח דווקא ברגעי ההכרעה באירופה.
ייתכן ובטורינו חושבים שהיגוואין השתנה בעונה האחרונה והתפקיד המרכזי בנאפולי גרם לו לקחת על עצמו יותר. בפועל, להיגוואין יש בשמונה העונות האחרונות רק שני תארים - אליפות וגביע עם ריאל מדריד. על כל שער ברבע גמר המונדיאל יש לו החמצה גדולה בגמר. ואחת בגמר הקופה אמריקה. ועוד אחת בגמר הקופה אמריקה.
סימן שאלה - ג'ובאני לו סלסו - פריז סן ז'רמן - 10 מיליון אירו
אוהדי פריז סן ז'רמן חווים קיץ שונה מכל מה שהכירו בתקופת הבעלות הקטארית. בעוד החילוף על הקווים - אונאי אמרי במקום לורן בלאן - כרוך בסיכון אך מתבקש. הפרידה מזלאטן איברהימוביץ' הותירה חלל גדול לעומת העומס של השנים הקודמות, לא רק מבחינת האגו בקבוצה אלא גם מבחינת היכולת.
השם הנוצץ ביותר שהגיע לבירת צרפת הוא זה של חאתם בן ערפה, שחקן מצוין לליגה הצרפתית, אך בן 29 ועדיין לא מוכח ברמות גבוהות יותר. אמרי הביא איתו גם את גז'גוז' קריכוביאק הפולני המצוין מסביליה למרכז הקישור וצירף את תומא מונייה המגן הימני שהרשים במדי בלגיה ביורו, ובכל זאת הקטארים הרגילו אותנו להרבה יותר בתקופה הזו של השנה.
אחרי חמש עונות בפארק דה פרינס, החודש הראשון של חלון ההעברות מרמז על שינוי גישה. ייתכן שהכל עוד ישתנה והסכומים הגדולים מתעכבים קצת בדרך, אך עד כה אפשר להבחין בשקט תעשייתי. אדינסון קבאני יזכה אחרי שלוש שנים של המתנה בעמדה הטבעית עבורו - חלוץ החוד המוביל. אנחל די מריה יקבל את המפתחות בחלק הקדמי וגם התפוקה של חאבייר פאסטורה ולוקאס מורה צפויה לגדול.
אבל המהלך הנדיר באמת של פריז סן ז'רמן הוא ההשקעה לטווח הארוך. מאז השתלטו הקטארים ב-2011, הצעירים היחידים שביצעו התקדמות משמעותית הם מרקו וראטי ואדריאן ראביו. לעומת זאת, מרקיניוס ולוקאס עדיין לא מימשו את הפוטנציאל שציפו מהם. בדיוק את הרקורד הזה ינסו לשנות בהדרכתו של אמרי שקידם צעירים רבים בספרד, ובהבאתו של ג'ובאני לו סלסו, ילד הפלא הארגנטיני.
הקיצוני השמאלי של רוסריו סנטרל ניחן בזריזות ושליטה נפלאה בכדור ביחס לגובה שלו (1.80 מ') וטאץ' יפה ברגל שמזכיר את אנחל די מריה, השחקן שלפני עשור עשה את הפריצה שלו באותה קבוצה בארגנטינה. הדבר הנדיר עוד יותר מבחינת לו סלסו הוא שעל פי העסקה המסתכמת ב-10 מיליון אירו, הוא יישאר ברוסריו עד חודש ינואר.
ההגעה של לו סלסו שונה מכל הרכישות הקודמות של פ.ס.ז' בעשור הנוכחי, יקרים יותר או פחות, שנועדו להשפיע מיד, גם אם הגיעו בגיל צעיר כמו וראטי ולוקאס. פריז מנסה בפעם הראשונה לטפח כישרון מבית שיעשה את ההתקדמות בקבוצה ויוביל אותה קדימה. השליטה המקומית של האלופה צפויה להקל על ההשתלבות שלו, אך המועדון יעמוד למבחן ביכולת לשלב אותו נכון גם באירופה ולתת לו להתפתח כראוי.
הבסטה הישראלית - חאמזה בארי - שחקן חופשי
לפני כשנה חתם במכבי נתניה הקשר ההתקפי מגמביה. בגיל עשרים הוא הרשים במשחקים הראשונים של העונה ובמועדון היללו את הגניבה ממכבי חיפה שהתעניינה גם היא בשחקן. חצי שנה חלפה ונתניה שצללה לה למקום האחרון בטבלה, הסכימה לוותר על שירותיו של השחקן שעבר להפועל תל אביב.
אחרי מספר מועט של משחקים באדום, גם בקבוצתו החדשה פירגנו לשחקן שיוציא את הפועל תל אביב מקרבות הירידה וחמק פעם נוספת מהיריבה מכבי חיפה. האדומים התגאו בתועלת שהוא מביא למרות שכרו הנמוך (כ-4,000 דולר בחודש) ונשמו לרווחה על כך שהצליחו להכניס לחוזה ההשאלה שלו מאפולון לימסול סעיף שחרור.
אבל שוב חלפה חצי שנה ובארי שוחרר בקול ענות חלושה. האדומים שכמו נתניה, מחזיקים בחובות לא מבוטלים, לא נלחמו על השארת הקשר, וזאת למרות המשכורת המנופחת שקיבל ארון שוינפלד. במכבי חיפה ש"כל כך חשקה" בשחקן, הביטו בחוסר עניין מהצד וגם בקפריסין מחפשים לו קבוצה אחרת. הכישרון בדרך לעוד מעבר ובהולנד כבר מדווחים שויטסה מעוניינת.
לפנייה לכתב/ת 
