נשארה מאחור: סיפורה של יוליה סטפנובה
מחוץ לרדאר: היא אזרה אומץ וחשפה בפני המצלמות את שערוריית הסמים הרוסית, נאלצה לברוח ממדינתה וזכתה תחילה לחיבוק מהוועד האולימפי שהתחלף בסילוק מאולימפיאדת ריו. הרצה יוליה סטפנובה סיכנה את חייה למען האמת והיא לא מצטערת לרגע
בעולם הנוצרי, "ג'ודאס", או בשמו העברי יהודה איש קריות, הוא אחד מכינויי הגנאי החמורים שאפשר להדביק לאדם אחר. על-פי הברית החדשה, יהודה איש קריות בגד בישו ומסר אותו לידי השלטונות הרומאיים. כשמכנים כיום אדם בשם "ג'ודאס", מאשימים אותו בבגידה חמורה.
לכתבות נוספות במדור "מחוץ לרדאר"
בשיאו של קיץ מטלטל שעבר עליה שמעה הרצה למרחקים בינוניים, יוליה סטפנובה (30), את דוברו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מצמיד לה את הכינוי השמור לבוגדים. במהלך חריג שברוסיה הגדירו כבגידה ובמקומות אחרים הגדירו כאומץ, הפכה את עצמה סטפנובה לאויבת הספורט ברוסיה ולגיבורה מחוצה לה.
יוליה סטפנובה היא רצת 800 מ' טובה ומוכשרת אבל רחוקה מלהיות כוכבת. היא מעולם לא זכתה במדליה באליפות עולם או באולימפיאדה. אלא שבמעשיה מחוץ לאצטדיון האתלטיקה היא תרמה לספורט לא פחות ואולי אף יותר מאתלטים שקבעו תוצאות מדהימות על המסלול.
לפני שלוש שנים, הדרכון הביולוגי של סטפנובה, מאגר נתונים ביומטרי עם פרופיל אישי לכל אתלט, הציג נתונים חריגים, כאלו המעידים על שימוש בחומרים אסורים. סטפנובה הושעתה לשנתיים וריצתה את העונש במלואו.
סטפנובה לא טענה לחפותה, אבל היא ידעה היטב שהיא בסך הכל דג רקק קטן בתוך מערכת מושחתת עד היסוד המונעת בידי רשויות הספורט הרוסיות. במהלך ריצוי העונש, היא החליטה לאזור אומץ ולחשוף לעולם מה מתרחש מאחורי הקלעים של הספורט הרוסי.
סטפנובה, יחד עם בעלה ויטאלי סטפנוב, שעבד במשך שלוש שנים בסוכנות הרוסית למניעת סימום בספורט, פנו לעיתונאי הגרמני, האג'ו ספלט, ומול המצלמות חשפו את שיטת הרמאות הרוסית והסבירו כיצד המדינה פעלה לטייח בדיקות סמים חיוביות. סטפנובה הודתה שהשתמשה בחומרים אסורים אך טענה כי הופעל עליה לחץ עד כדי סחיטה בכדי שתעשה זאת. ההקלטות שהציגה חשפו שהיא ממש לא הספורטאית היחידה שנוצלה בפרשה החמורה הזו.
העדויות של בני הזוג סטפנוב היוו את הבסיס לסרט שהוקרן בערוץ הציבורי הגרמני, ARD, והרעיד את עולם הספורט. אותו הסרט הביא לפרסום דו"חות חמורים
מטעם הסוכנות הבינלאומית למניעת סימום בספורט ובסופו של דבר לסילוקה של נבחרת רוסיה מתחרויות אתלטיקה בינלאומיות.
יותר מכך, בדו"ח האחרון שפורסם בהזמנת הסוכנות הבינלאומית על ידי עורך הדין הקנדי, ריצ'רד מקלארן, נכתב כי לספורטאים הרוסים היו אפשרויות בחירה מאוד מוגבלות, אלו שבחרו ללכת נגד המערכת וסירבו להשתמש בחומרים אסורים, מצאו את עצמם מחוץ לספורט ההישגי במדינה. דו"ח מקלארן חיזק למעשה את טענותיה של סטפנובה.
ברחה עם בן זוגה מרוסיה
לסטפנובה ובן זוגה היה ברור עוד לפני שידורו של הסרט שהסיפור שלהם ברוסיה גמור, לא רק ברמה הספורטיבית, אלא בכלל. מתוך חשש לביטחונם האישי, השניים עזבו יחד עם בנם הקטן את המדינה והעבירו את מרכז חייהם לארה"ב שם הם מתגוררים תחת מעטה חשאיות.
מי שהביע לפחות בהתחלה הערכה רבה על ההתוודות הכנה של סטפנובה היה הוועד האולימפי הבינלאומי. סטפנובה הייתה אחת מהאתלטיות הבודדות שקיבלו אישור מיוחד להתחרות בריו תחת דגל הוועד האולימפי הבינלאומי. בנימוקי הוועד לבחירתה נאמר שהיא "תרמה באופן ייחודי למאבק בסימום בספורט תוך נטילת סיכון אישי".
באופן טבעי התגובות להתוודות של סטפנובה ולאישור שקיבלה להתחרות בריו נעו בין זעם ובוז מהצד הרוסי להערכה ממדינות אחרות בעולם.
מי שהייתה תקיפה במיוחד נגד סטפנובה היא שיאנית העולם בקפיצה במוט והאתלטית המפורסמת ביותר ברוסיה, ילנה איסינבייבה. "היו צריכים להשעות אותה לצמיתות, אני לא מבינה למה יש כל כך הרבה עניין סביב מישהי שהשתמשה בחומרים אסורים ונענשה על כך", אמרה איסינבייבה, "להפוך אותה לגיבורה זו יריקה בפנים של כולנו".
מנגד טראוויס טיגארט, מנכ"ל הוועד האמריקאי למניעת סימום בספורט, כינה את בני הזוג סטפנוב "גיבורים אולימפיים".
סטפנובה עצמה הבהירה כי המהלך שביצעה לא נועד לפגוע בספורטאים הרוסים, אלא להילחם במערכת המושחתת: "אני תומכת בספורטאים הרוסים בכל ליבי. אני מצטערת שבילם שהם צריכים להיות חלק מהמערכת הזו ולא יכולים לברוח ממנה".
הוועד האולימפי כבר לא מחבק
בתחילת השבוע חלה תפנית בסיפורה של סטפנובה. באותו היום עולם הספורט כולו חיכה להחלטה הוועד האולימפי הבינלאומי לגבי שאלת הרחקתה של רוסיה כולה מהמשחקים האולימפיים. הוועד, כזכור, החליט בסופו של דבר שלא להרחיק את רוסיה באופן גורף והותיר את ההחלטה על הרחקת ספורטאים מענפים ספציפיים בידי ההתאחדויות הבינלאומיות של הענפים. כך למשל, התאחדות האתלטיקה החליטה על הרחקה קולקטיבית של רוסיה, בעוד ענפים אחרים התירו השתתפות של ספורטאים רוסים.
אלא שבאותו היום הוועד האולימפי הבינלאומי קיבל החלטה נוספת. רוסיה אמנם לא הורחקה קולקטיבית מהאולימפיאדה, אבל נאסר על כל ספורטאי רוסי שהורשע בעבר בעבירת סימום להשתתף באולימפיאדת ריו. סטפנובה, שכאמור ריצתה בעבר הרחקה של שנתיים על שימוש בחומרים אסורים, נופלת בקטגוריה הזו. יו"ר הוועד, תומאס באך, אף התייחס ספציפית לעניינה של סטפנובה ואמר כי איננו יכול לאפשר לה להשתתף במשחקים האולימפיים אך הזמין אותה ואת בעלה כאורחים לאולימפיאדה.
כמעט מיותר לציין שבני הזוג סטפנוב דחו את הזמנת האורחים של הוועד האולימפי ואף ציינו כי הם נפגעו ממנה. "נחמד לראות שהם מוכנים להוציא הרבה כסף עלינו ולדאוג לנו לכרטיסים ולמלונות, אבל לדעתי זה בזבוז כסף. אפשר היה להשתמש בכסף הזה כדי להגן על טוהר הספורט", אמר סטפנוב.
סטפנובה עצמה מרגישה פגועה ונבגדת. רק לאחרונה היא זכתה למחמאות מהוועד האולימפי ולהוקרת תודה מיוחדת בדמות הזכות להשתתף במשחקים האולימפיים. לפתע התהפכו היוצרות וסטפנובה מצאה את עצמה, כמו יתר הספורטאים ממדינתה, מחוץ לאולימפיאדת ריו.
"ההחלטה הזו לא נוגעת רק ליוליה, אלא לאופן שבו התאחדויות ספורט מתייחסות לספורטאים שמדווחים על רמאות", אמר סטפנוב, "זו החלטה לא הוגנת. אם יוליה לא הייתה חושפת את הסיפור, סביר להניח שהיא הייתה כעת חלק מהנבחרת הרוסית לאולימפיאדה. המסר פה הוא שעדיף להישאר מושחת ולהמשיך לשקר".
ספורטאים יפחדו להלשין?
בינתיים בעולם חוששים כי ההחלטה של הוועד האולימפי תפגע במוטיבציה של ספורטאים בעתיד להלשין ולחשוף רמאויות. "למנוע מיוליה להתחרות זו פשוט התעלמות מהמציאות של מערכות מושחתות ומהחשיבות של אלו שמוכנים לעמוד נגדן", אמר טיגארט שתמך כאמור בבני הזוג סטפנוב לאורך כל הדרך.
"המסר הוא נגד ספורטאים שמעזים לחשוף את האמת. במקום לראות בהם ככאלו העוזרים ליצור שינוי, מתייחסים אליהם כאל בעיה", אמר סטיב מאגנס, מאמן אתלטיקה שבעצמו חשף בעבר שימוש בחומרים אסורים בקבוצת אתלטיקה אמריקאית, "המסר פה הוא מאוד מסוכן. בעצם אומרים לנו שלא שווה לאזור אומץ ולחשוף מידע כי רשויות הספורט לא יתמכו בך. אתה תישאר לבד".
למרות שאת ריו היא תחמיץ, סטפנובה לא מתכוונת לפרוש מאתלטיקה. אחרי כל מה שעברה היא נחושה יותר מתמיד לחזור לספורט. מה שבטוח הוא שלמרות כל התלאות והאכזבות היא ובעלה לא מצטערים לרגע על הבחירה לחשוף את האמת. "כל עוד אתה נלחם בשביל המטרות הנכונות, זה לגמרי בסדר להפסיד בקרב", סיכם סטפנוב.
לפנייה לכתב/ת 
