שתף קטע נבחר

 

מחוף אשקלון ועד כנרת: כמה מוציאים על ניקיון החופים?

עשרות מיליוני שקלים בשנה מוציאות הרשויות המקומיות והאזוריות כדי שהחופים שלנו יהיו נקיים - אבל בכל זאת ה"ישראלי המכוער" משאיר מאחוריו את הלכלוך. "יש כאלו שמשאירים את האשפה וחושבים שמישהו אחר יאסוף אחריהם"

כמה משקיעה העירייה שלכם בניקיון החופים? ביקשנו מכמה רשויות ברחבי הארץ לשלוח לנו נתונים על אודות ההשקעה הכספית שלהן בניקיון החופים. חופי ים נקיים בארץ, למרבה הצער, הם לא דבר של מה בכך. הישראלים לא ידועים כעם שנוהג לשמור על הסביבה שלו, במיוחד לא על החופים. 

 

כנרת: 10 מיליון שקלים על ניקיון

ברשות הכינרת מוציאים מידי שנה על ניקיון, אבטחה וכלל הפעילויות מסוג זה כ-35 מיליון שקלים. הוצאות הניקיון ב-15 חופי איגוד ערים כינרת הינם כ-10 מיליון שקלים בשנה - כולל פעילויות ההסברה. בסך הכול הרשות חולשת על 20 ק"מ של חופים. 

 

פעולות הסברה בכנרת    (צילום: רשות הכנרת)

פעולות הסברה בכנרת    (צילום: רשות הכנרת)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

במהלך חג הפסח האחרון פינו ברשות הכינרת כ-500 טון של אשפה מחופי האיגוד. ברשות אומרים כי ניתן להצביע על שיפור שנראה גם ביום העצמאות באשר לניקיון החופים וחינוך הציבור להבנה, כי רק בכוחות משותפים יהיה ניתן לשמור על איכות וניקיון מקורות המים.

 

צוותי ההסברה של רשות הכינרת פועלים במשך כל עונת הרחצה, מחלקים שקיות וגם צ'ופרים לנופשים, שמשתפים פעולה ומנקים את סביבתם. בנוסף הם מסבירים כמה חשוב לשמור על ניקיון מקורות המים ואיכות הסביבה. "הנופשים בכנרת הם לא מקשה אחת. בחופים השקטים המקום נכבש בצורה חיובית על ידי משפחות, שאוהבות את הרוגע. בחופים הרועשים שלנו - חלוקים, לבנון, כורסי ודוגית - חתך האוכלוסייה הוא צעיר יותר. שם אנחנו נתקלים בבעיות ניקיון וונדליזם", אומרת יעל סלע, מנהלת אגף חינוך וקהילה ברשות הכנרת. "למרות זאת אנחנו רואים שיפור בהתנהגות הנופשים. התמונות השנה בפסח צולמו במשבר בן כמה שעות שטופל. זה לא מתקרב למה שהיה בשנים עברו. אני רואה את האור בקצה המנהרה, אבל יש עוד הרבה עבודה מבחינת הסברה ואכיפה".

 

תל אביב: מהחופים הנקיים בארץ, בלי אווירת שיטור

בעיר תל אביב-יפו 13 חופי רחצה מוכרזים המשתרעים על פני 14 קילומטרים, מגבול הרצליה בצפון ועד גבול בת-ים בדרום. אותם חופים מושכים אליהם כ-9 מיליון מבקרים בשנה, בהם גם תיירים רבים. שירותי הפיקוח והניקיון ניתנים בכל החופים המוכרזים והלא מוכרזים מהשעה 7:00 בבוקר ועד שעות הערב.

 

דגל כחול בתל-אביב (צילום: ליאור פז) (צילום: ליאור פז)
דגל כחול בתל-אביב(צילום: ליאור פז)

 

התקציב העירוני עבור פעולות ניקיון חופי העיר עומד בשנת 2016 על כ-4.28 מיליון שקלים ובשנת 2015 עמד על כ-4.3 מיליון שקלים. פעולות אלה כוללות שכר פועלי הניקיון, חומרי וכלי הניקוי, ניקיון השירותים הציבוריים ועוד (לא כולל פינוי בפועל של האשפה והיטלי הטמנה ותחזוקת הטיילת).

 

"יש כאלה שבחיים לא יזרקו לכלוך בחול ויש כאלה שבחיים לא ייגשו לפח", אומר איתי פנקס, חבר מועצת העיר ומחזיק תיק התפעול והחופים. "יש המון זבל שנזרק בחוף. אנחנו מכירים את התופעות האלה לא רק מהחופים, אלא גם משמורות הטבע והיערות. אי אפשר להאשים את כל תושבי מדינת ישראל, אבל יש אנשים שאין להם שום בעיה לזרוק את הזבל. אפילו לא מתלבטים אם לזרוק לפח. אין ספק שאם היינו מגייסים 3,000 פקחים שייתנו קנס לכל מי שיזרוק מקל ארטיק בחוף, אנשים יפסיקו. אבל אין את כוח האדם הזה והתקציבים. אנחנו לא רוצים שהאווירה בחוף תהיה של שיטור. אם לא יהיה חינוך - זה לא ישתנה. זה ברמה לאומית".

 

למחצית מחופי העיר הוענק תו תקן המצוינות באיכות הסביבה ומונף בהם דגל כחול - הניתן לחופים העומדים בסטנדרטים גבוהים בתחומי חינוך סביבתי ומידע, איכות מי הרחצה, ניהול סביבתי, בטיחות ושירותים.

 

הרצליה: "התרבות הישראלית מזעזעת"

תקציב ניקיון (ידני) החופים של עיריית הרצליה לשנת 2016 עומד על 1.8 מיליון שקלים. סך כל עלויות הניקיון והטיפול באשפה בחופי הים מוערכות בכ-3 מיליון שקלים בשנה. עיריית הרצליה אחראית על 7 ק"מ חוף עם שמונה חופים מוכרזים.

 

"המצב רק מידרדר", אומר בעצב יו"ר החברה העירונית לפיתוח התיירות בעיר חבר המועצה עו"ד יונתן יעקובוביץ, גולש גלים וצוללן. "העירייה סוף סוף מטפלת במערכות הניקוז והביוב שלה. כמות הפסולת הסינתטית (ניקוז) והאורגנית (ביוב) היא אפסית. אנחנו מטפלים בצינורות הניקוז בכל העיר לפני הגשם הראשון ומונעים הגעה של כמות עצומה של ניילון ואשפה לים".

 

 (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
(צילום: עידו ארז)

 

"התרבות הישראלית היא תרבות מזעזעת בכל עניין השמירה על הסביבה ועל הניקיון בים", אומר יעקובוביץ. "זה חלק מההידרדרות המוסרית שלנו כעם. גדלנו פה על דור של אנשים שידעו מה זה ערבות הדדית, מה זו שמירה על השכנים ועל הסביבה, עם אכפתיות ודאגה אחד לשני. אבל לצערנו אנשים היום לא דואגים למטר לידם, כי הם משליכים את האשפה שלהם ליד וחושבים שמישהו אחר יאסוף את זה. אין מספיק אכיפה בתחום. צריך להיות יותר אכיפה ופחות פחי זבל. כרשויות הרגלנו את העם שבכל פינה יש פח זבל. וכשאין אז יהיה מישהו שיאסוף. אבל השינוי יכול לבוא מהעם. הוא לא חייב לבוא מהרשויות. לצערי, כל סוף שבוע מחדש כמות הפסולת בחוף הים - שכרשות אנחנו נאלצים לנקות - היא בלתי מתקבלת על הדעת. הציבור נפגע מזה פעמיים. פעם אחת החוף לא נקי. ובגלל שאני משתמש בכספי ציבור לנקות את החוף, הציבור משלם. אם אני מוציא מיליוני שקלים כדי לנקות את המדרכות ואת חופי הים, במקום לטפח אותם, הציבור נפגע".

 

חיפה: שיפור בניקיון. אכיפה מוגברת

לחיפה חופים באורך 17 ק"מ, מהם 6 ק"מ של חופים מוכרזים. העירייה מטפלת בחופים המוכרזים והלא מוכרזים. במהלך שנת 2015 שידרגו בעירייה את מערכות הניקוי. "רכשנו נפת חול שמסננת את החול ממוכנת עם טרקטור בעלות של מעל 300 אלף שקלים, וקנינו מכשיר שמנקה את הטיילות העולה כ- 200 אלף שקלים", אומר דוד לוריה, ראש מנהל התפעול ופיתוח התשתיות בעיריית חיפה.

 

בעיריית חיפה משקיעים כ-5 מיליון שקלים בשנה (לא כולל הטיפול בפסולת והיטל הטמנה) בניקיון החופים המוכרזים בהם חוף קריית חיים, בת גלים, חוף הכרמל, חוף זמיר, וחוף דדו (כולל שירותים, מלתחות, תחזוקת הטיילת ועוד) באמצעות חברת כוח אדם. "אנחנו במגמת שיפור. אני רואה שהמתרחצים דואגים יותר לניקיון. אבל זה לא קרה סתם. הפעלנו אמצעי אכיפה דורסניים ופועלים בנושא בנחישות ונותנים דו"חות. בשנה שעברה נתנו כ- 200 דוחות בתחום שמירת הסדר והניקיון", מוסיף לוריה.

 

 (צילום: צבי רוגר, עיריית חיפה) (צילום: צבי רוגר, עיריית חיפה)
(צילום: צבי רוגר, עיריית חיפה)

 

בת ים: פקחים שדואגים שהחוף יהיה נקי

לבת ים יש חוף בן כ-3 ק"מ. לאורך החוף יש 7-8 סוכות הצלה. על פי סקרי הרשות המקומית 40% מהמשתמשים בחוף הם תושבי העיר עצמם. בשטח הרשות גם חוף נפרד ובו משתמשים בעיקר תושבי בני ברק. התקציב לניקיון החוף לשנת 2015 עמד על כ- 2.7 מיליון שקלים (כולל טרקטור המנקה את החוף וכמה עשרות עובדי ניקיון). פינוי האשפה מהחוף, הכולל גם את המזנונים ובתי הקפה, עומד על מעל 2 מיליון שקלים לשנה (כולל את ההובלה לאתר האשפה חיריה והיטל ההטמנה).

 

חיים אברהם, גזבר עיריית בת ים, ציין כי "ההוצאה הרצינית והגדולה ביותר היא על המצילים. בשנת 2015 ההוצאה עמדה על כ-13 מיליון שקלים והתקציב במגמת עלייה. הוצאות הניקיון לא גדלו בשנים האחרונות. מסתובבים פה פקחים שדואגים שהחוף יהיה נקי".

 

אשדוד: יותר פחי אשפה ויותר הסברה

2.5 מיליון שקלים משקיעה עיריית אשדוד בתחזוקה וניקיון החופים לאורך כל השנה כולל בחורף . חופי אשדוד משתרעים על כ-11.5 ק"מ ברוטו - כולל הנמל. החופים המוכרזים באשדוד זכו בדגל כחול ובתו תקן בינלאומי.

 

חופי אשדוד מהאוויר (צילום: באדיבות עיריית אשדוד) (צילום: באדיבות עיריית אשדוד)
חופי אשדוד מהאוויר(צילום: באדיבות עיריית אשדוד)

 

במטרה לשמור על המשאב הטבעי מתחזקת עירית אשדוד את החופים המוכרזים והלא מוכרזים לאורך כל השנה. הדבר כולל שירותי תחזוקה, ניקיון, הסברה ופרויקטים חינוכיים בכל רצועת החוף של העיר. "בשנים האחרונות אנחנו עדים לירידה ברמת הלכלוך וגידול בשמירה על הניקיון על ידי המבלים", אומרים בעירייה. "הדבר נובע בזכות ההסברה שעיריית אשדוד מקיימת בנושא ברחבי העיר ובחופים ואכיפה שמתבצעת לכל אורך כל החופים. בנוסף, בגזרת החוף פרוסים 350 פחים המאפשרים גישה קלה למבלה להשליך את הלכלוך לפח".

 

אשקלון: מנקים את החול בכל יום

עיריית אשקלון, באמצעות החברה הכלכלית, אחראית על ניקיון רצועת החוף בתחומה, המשתרעת על פני כ-12 ק"מ, לרבות טיילות, חניות, שבילים, חופים מוכרזים ולא מוכרזים. הניקיון מתבצע מהגבול הצפוני של הגן הלאומי ועד אזור חופית לאורך כל ימות השנה. בעונת הרחצה נעזרת העירייה גם בנפה המנקה את החולות לכל אורך הרצועה מידי יום. עלויות הניקיון בשנה מסתכמות בכ-2.2 מיליון שקלים.

 

אשקלון (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
אשקלון(צילום: רועי עידן)

 

חוף אשקלון: 2 טון זבל לכל ק"מ חוף

המועצה האזורית חוף אשקלון משקיעה 480 אלף שקלים לפינוי אשפה מהחופים המוכרזים לשנה (לשני החופים באחריותה). על ניקוי חופים בלתי מוכרזים היא משקיעה 844,800 שקלים לשנה. איסוף הזבל מהחופים הבלתי מוכרזים מסתכם ב-422,400 שקלים. לפי ההערכות כל ק"מ חוף "מייצר" 2 טון זבל לחודש. חופי חוף אשקלון, בהם חוף זיקים, לא נחשבים לנקיים במיוחד.

 

המועצה זוכה לא אחת לביקורת לאור הלכלוך הרב המצטבר בחוף. "המצב טעון שיפור", אומר ראש המועצה האזורית יאיר פרג'ון. "הישראלי תופס את העולם שכל מה שניתן לו חינם גם לא שווה כסף, אז אפשר לקלקל אותו ולהרוס אותו. ולראיה, הישראלי מגיע לחופים ומשאיר אחריו את כל הלכלוך ולא עושה מאמץ לשים את זה בפח הסמוך. גם בפח הקרוב לביתו הוא עורם את הזבל, כשהכל זולג לצדדים. הישראלי יכול להגיע לחוף הים - ואני רואה את זה כל הזמן - לאכול מזון משובח, אבטיחים ושתייה חריפה יקרת ערך, ופעמים רבות אני רואה איך אנשים קמים ועוזבים לאוטו היוקרתי שלהם ומאחוריהם המקום שהם משאירים נראה כמו מלחמה".

 

 

אחד מחופי ים המלח. ארכיון (צילום: מרינה פורטוס) (צילום: מרינה פורטוס)
אחד מחופי ים המלח. ארכיון(צילום: מרינה פורטוס)

 

ים המלח: 55 טון אשפה בפסח

על ניקיון החופים משלמת המועצה האיזורית תמר כ-300 אלף שקלים בשנה. רק במהלך הפסח פונו כ-55 טון אשפה. בשטחי המועצה 3 חופים וב-6 מוקדים: חמי זוהר, חניון עין בוקק, חוף עין בוקק (שני אזורים), חוף עין גדי ומרחצאות עין גדי. כל שאר החופים הם בתחומי האחריות של בתי המלון. לכן, גם מלונות ים המלח משתתפות בניקיון החופים.

 

תפוסת התיירים בימי שבת וחג יכולה להגיע לכ-20,000 מבקרים ביום. לפני מספר חודשים הקימה המועצה מחלקת פיקוח שאנשיה מסיירים בחופים. המחלקה אחראית על שמירת הניקיון ומניעה של היערמות פסולת בפחים, טיפול ברוכלות ללא רישיון, שמירה על הסדר במתחמים הציבוריים, מניעת פעילות קמפינג באזורים שאינם מורשים ושמירה על ביטחון התיירים והתושבים. "בשונה מהנעשה בצפון הארץ, לאורך כל ימי החג נשמר הסדר והניקיון בחופים ובאתרי הטיולים", אמר ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף. "בנקודות מרכזיות הוצבו מיכלי אשפה נוספים, הגברנו את תדירות פינוי הפסולת ואף הוצבו מיכלי מים במוקדים השונים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אביהו שפירא
לכלוך בחופים. ארכיון
צילום: אביהו שפירא
מומלצים