10 כללים שיעזרו לכם עם המתבגרים

בשיתוף שירותי בריאות כללית

חום יולי-אוגוסט ואווירת החופש הגדול הביאו גדודי בני נוער מוצפים הורמונים וחמושים באלכוהול לחופי איה נאפה, "כי הם צריכים להתפרק" לפני הבגרויות או אחרי הבגרויות או לפני הגיוס או סתם "כי כולם נוסעים". הפרשה האחרונה מציפה חרדות בקרב הורים למתבגרים ומעלה שוב את השאלה "האם ואיפה טעינו?" כי מה היה לנו כאן על פי הדיווחים? התנהגויות פרועות שמעידות בראש ובראשונה על חוסר גבולות.

הצבת גבולות פנימיים ובניית יכולת לעמוד בפני לחץ חברתי הם תהליכים התפתחותיים מרכזיים במהלך גיל ההתבגרות, שכן בעשור השני לחייהם ניצבים בני ובנות הנוער בפני אחד (אם לא ה...) האתגרים הגדולים והמשמעותיים בחייהם - גיבוש זהותם כבני אדם, או ב"גששית" – מי אני?

(צילום: sutterstock)

תהליך גיבוש הזהות מורכב מפסיפס של התנסויות, בצד נטילת סיכונים והרבה ניסוי ותהייה. כדי לבנות לעצמו זהות נבדלת כאדם בוגר חייב המתבגר בשלב ראשון לבדל את עצמו מהוריו, וזהו בדיוק תפקידו של מרד הנעורים. באמצעות המרד בודק המתבגר את יכולותיו, כישוריו, השקפותיו, עמדותיו וערכיו, וגם את מגבלותיו וגבולותיו – הן העצמיים והן אלה שמציבה בפניו החברה. בסוף התהליך, לאחר שגיבש לעצמו את זהותו, הוא מתקרב בחזרה אל הוריו כאדם בוגר ונפרד, וכמה לא מפתיע – די דומה להם.

אל תפספסו:

- טלוויזיה לפני השינה - כך היא פוגעת בילדים

- השפעת הטכנולוגיה על המוח של הילדים שלכם

בסופו של יום, התכנים והערכים שיצקנו כהורים בתהליך גידולם וחינוכם של ילדינו נמצאים שם, וימצאו את ביטויים באישיותם הבוגרת. אלא שבדרך נדמה כי הם נעלמים להם, וזהו מקור הבהלה של ההורים. אז מה עושים? קודם כל נושמים עמוק ועוצרים לחשוב. מזכירים לעצמכם שבסרט הזה אתם בתפקיד ההורים שלהם ולא בתפקיד החברים שלהם, ועליכם מוטלת (בינתיים) האחריות, לפחות החלקית, למעשיהם. בנוסף, משננים לעצמכם שמשפחה אינה דמוקרטיה, אלא מונרכיה (משטר מלוכני), שבה על המלך והמלכה (קרי אבא ואמא) מוטל לפעול לטובת הנתינים גם כאשר הנתינים אינם מבינים זאת.

ילדים ובני נוער מצטיינים בזיהוי של חוסר תיאום ואז נעים מהורה אחד למשנהו כדי לשנות החלטות, ולכן - פעלו ככל הניתן בשילוב ובתיאום עם ההורה השני.

2. בחרו את העימותים בקפידה

תפקידו של המתבגר שלכם להתעמת עמכם, ולא חשוב על מה, הרי סיבות לעימותים לא חסרות. החליטו מראש מה חשוב לכם בבחינת "ייהרג ובל יעבור" והשקיעו שם. וותרו במה שנראה לכם משני בחשיבותו, תוך שאתם מקפידים לתת לו הרגשה שנצח בעימות (הוא זקוק לניצחון כדי לבנות תחושת מסוגלות ושליטה).

3. הציבו גבולות ברורים

זכרו שאתם הריבון הבית ואתם קובעים את החוקים בו. אל תחששו לאכוף את החוקים ולהעניש כאשר עוברים עליהם. ברור שהם ינסו לעבור את הגבול, אבל הם חייבים לדעת היכן הגבול עובר.

4. תנו דוגמה אישית

כאשר יש פער בין המסר הנראה למסר הנאמר, המתבגר יעדיף את המסר הנראה. לכן, אי אפשר להמשיך לעשן ובו בזמן להטיף למתבגר שלך נגד עישון, כשם שלא מעשי לדרוש ממנו לאכול בריא ומסודר כשאתם "חוטפים משהו בזמנכם הפנוי". למרות הצהרותיו, המתבגר שלכם רואה בכם מודל לחיקוי.

5. הבליטו את החיובי ולא את השלילי

למתבגר שלכם יש ממילא ביקורת עצמית נוקבת, והוא מתוודע לחסרונותיו ומגבלותיו גם בלעדיכם. מותר לבקר אותו, אולם הוא זקוק לכם במיוחד כמראה שתשקף את הטוב והיפה שבו, את מה שראוי לאהבה והערכה.

6. הציבו את המסכים במרחב הציבורי

אמנם טלוויזיה ומחשב בחדר נתפשים אצלם (ואצלכם?) כסמל סטטוס, אבל הדבר מאפשר נגישות וחשיפה לתכנים פוגעניים, כמו אלימות ופורנוגרפיה ביתר קלות. כשהמחשב מצוי במרחב המשפחתי יש רתיעה מלגלוש באתרים בלתי הולמים או לנהל צ'טים מפוקפקים. יתרה מזו, לדור המסכים יש קשיי שינה יותר מבעבר, בשל ההרגל המאוד לא מומלץ, להירדם עם מסך פתוח. הרחיקו מסכים ותראו איך שנתם ושנתכם משתפרת.

(צילום: shuttersttock)

7. אל תטיפו לירידה במשקל

אמנם כחברה אנו הולכים ומשמינים, אבל העלייה במשקל בתהליך ההתבגרות הגופנית היא תקינה והכרחית להמשך הגדילה לגובה. ירידה במשקל עלולה לפגוע פגיעה קשה ובלתי הפיכה בגובה, וכמובן לעורר הפרעות אכילה. אם נראה לכם או למתבגר שלכם שקיימת בעיית משקל או אכילה - התייעצו עם הרופא המטפל או הדיאטנית הקלינית בקופת החולים בטרם תנקטו צעדים, כדי למנוע נזקים בריאותיים קשים בעתיד.

8. דברו איתם, ובגובה העיניים

הם אולי יתחמקו או יגידו שאתם "חופרים", אבל הם משוועים לאוזן קשבת ועצה של מבוגר אחראי. ולראיה, סביב פרשיות אלימות מינית הקבוצתית בה מעורבים בני נוער מעת לעת , עלתה בתקשורת קריאתם של בני הנוער לחינוך מיני. אל נא תטמנו ראשכם בחול ואל תטילו הכל על מערכת החינוך. שבו ודברו איתם על המותר והאסור, מה ראוי ומה אינו ראוי. לא נורא אם תהיו קצת נבוכים, זכרו ששתיקה כמוה כהסכמה, כך לפחות הם תופשים זאת.

9. הציעו עזרה מקצועית

"אין מצב, אני לא פסיכי!", יאמר המתבגר שלכם אם תעזו להציע שייפגש עם פסיכולוג. אלא שהרוב המכריע של האנשים הפונים לעזרת פסיכולוג הם אנשים נורמטיביים ובריאים בנפשם, שנתקלו בקושי או משבר חיים והחליטו להיעזר באיש מקצוע. אין בכך שום פסול, ובניגוד למה שמקובל לחשוב, גם לצה"ל זה לא מפריע. טיפול פסיכולוגי כשלעצמו אינו מונע גיוס, אולם בעיה שלא טופלה בזמן והחמירה עלולה בהחלט להפריע לגיוס.

10. זכרו תמיד את חלוקת התפקידים

תפקידם למרוד ותפקידכם לאפשר את המרד בגבולות הסביר מחד, ולשמור עליהם מפני עצמם מאידך. חברים יש להם מספיק בקרב בני גילם. תפקידכם להיות ההורים, ולכך אין תחליף.

• "כי כולם עושים ככה" מעולם לא היה נימוק מוצלח לעשות משהו, ועמידה איתנה שלכם מולו תיתן למתבגר שלכם דוגמה ומודל איך לא להיכנע ללחץ חברתי.

• הימצאות בני נוער בחבורה גדולה וללא השגחת מבוגר מזמינה פריצת גבולות. השתדלו ככל הניתן לא לאפשר מצבים כאלה, או לחילופין למנות מבוגר משגיח מרחוק כתנאי.

• בטאו ציפייה ברורה ובלתי מתפשרת להתנהגות נאותה מצידם, והגדירו סנקציות ברורות למקרי הפרה, כאלה שתהיו בטוחים ביכולתכם לעמוד בהן.

הכותבת היא מומחית ברפואת ילדים ורופאת מתבגרים, מנהלת ש.י.ר.ן, שרות הייעוץ לנוער של שירותי בריאות כללית, מחוז חיפה, בקריית בריאות זבולון