בלי לחץ: גם כשלחץ הדם עולה - לא חייבים לרוץ למיון
חוקרים אמריקנים מצאו כי גם כשלחץ הדם קופץ בפתאומיות, אפילו לערכים של מעל 180/100, לא חייבים להתפנות לבית החולים, ואפשר להסתפק בטיפול תרופתי דרך רופא המשפחה. מתי בכל זאת חובה להזעיק מד"א? הפירוט המלא ב"זמנים בריאים"
אם לחץ הדם שלכם עלה בפתאומיות באופן דרמטי, לא חייבים לרוץ למיון: מחקר חדש שכלל עשרות אלפי נבדקים, מצא כי ב-99 אחוזים מהמקרים, אפשר בהחלט להסתדר היטב באיזון לחץ הדם בבית, ללא כל סכנה. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.
המחקר נערך במרכז הרפואי קליבלנד בו נבדקו 60 אלף מטופלים שסבלו מ"משבר לחץ דם" המוגדר כעליית לחץ דם של לפחות 180 על 110 (180/110) מילימטר כספית, זאת בהשוואה לערכי לחץ הדם התקינים העומדים על כ-120 על 80 (120/80). המטופלים כולם החלו בטיפול מתאים ללחץ הדם הגבוה.
רק 0.7% מהמטפלים נזקק להפניה לחדר המיון לאחר שערכי לחץ הדם לא ירדו. כל השאר הצליחו להתאזן היטב באמצעות התרופות שרשם רופא המשפחה, ולא לקו בכל נזק לטווח ארוך. המטופלים שנשלחו במהלך המחקר שנמשך שנה, מעל 99% מהמטופלים שנשלחו לביתם, לא נזדקקו לאישפוזים או הפניות לחדר המיון, וכי לחץ הדם התאזן היטב. ולמרות שלחץ דמם של המטופלים התאזן, הוא לא נעלם: מרביתם נזקקו להמשך הטיפול ביתר לחץ דם ,שהוא כידוע מחלה כרונית.
"הטיפול בקהילה יעיל גם בהיבט הכלכלי" ציינו החוקרים, "כל הפניה לבית חולים כרוכה בעלויות גבוהות, כשהתוצאות הרפואיות מכך אינן תמיד מוצדקות".
ומה עם הזאטוטים - האם צריך למדוד לחץ דם גם אצל ילדים? צפו:
יתר לחץ דם הוא אחד מגורמי התחלואה והתמותה המרכזיים בעולם. הוא נקרא "הרוצח השקט" משום שהוא מתפתח מבלי לתת סימנים, עד שכבר נגרם נזק משמעותי בגוף. מסיבה זו בעשרות השנים האחרונות ניתן דגש רב על איזון לחץ הדם, כאשר הוכח שאיזונו מפחית את הסיכונים להתפתחות מחלות לב וכלי דם.
לחץ הדם אינו נותר קבוע על פני היממה, והוא משתנה בהתאם למזון, למצב הנפשי, לטמפרטורה וגם לפעילות הגופנית. עם זאת, אצל רובנו הלב וכלי הדם מסוגלים להתמודד היטב עם השינויים הללו. כך למשל, עליית לחץ הדם תגרום להפעלה של מנגנונים מאזנים כדי לשמור על מצב של "סטטוס קוו", או במילים האחרות – שיווי משקל פיזיולוגי.
"אם אנחנו נסתכל על רישום לחץ הדם של 24 שעות נראה כמעט תמיד חריגות במדידת לחץ הדם" מסביר ד"ר אמיתי אלקיים, מומחה לרפואה פנימית ויועץ יתר לחץ דם מהמרכז הרפואי אסותא, כל פעולה כמעט יכולה לעלות את לחץ הדם גם באופן חריג, אבל אנו נוטים להסתכל על הממוצע היומי הכולל ולא על פני מדידה בודדת שהיא חסרת משמעות".
"סטרס נפשי, או אפילו אינטראקציה בלימודים, בעבודה או אצל הרופא – המכונה תסמונת החלוק הלבן עלולים גם הם לגרום לעליית לחץ הדם וזה לא מחייב בהכרח טיפול. גם אצל אנשים שמטופלים ליתר לחץ דם ומאוזנים, רואים חריגות מעבר לטווח הרצוי, אך כאמור מה שמעניין אותנו הוא הממוצע, ולא המדידה הבודדת. חשוב לנו הרקע הרפואי, כדי להבין מה מצבו של המטופל.
לדברי ד"ר אלקיים, אצל אחוז קטן מאוד של המקרים, כאשר מגיעים לערכים של מעל 180/110, עלולה להתרחש פגיעה חריפה המתבטאת בהפרעות ראייה, איבוד הכרה, פרכוס, כאבים בחזה, קוצר נשימה ואף אי ספיקת כליות חריפה. "כאשר מופיע שילוב של יתר לחץ דם גבוה מאוד, ותסמינים שונים, מדובר במצב חירום שדורש פניה דחופה למיון לאישפוז לאיזון לחץ הדם באמצעות תרופות לוריד. עם זאת, ברוב המכריע של המקרים, כאשר רק נמדד לחץ דם גבוה במיוחד, והאדם חש בסך הכל בטוב, אפשר להסתדר בהחלט בהמשך הטיפול התרופתי, במעקב אצל הרופא המטפל, ולעתים גם בתוספת של תרופות נוגדות חרדה".
לפנייה לכתב/ת 
