בנק מטרות: הקיץ של הפועל ת"א
מאז רכש אמיר כבירי את האדומים הוא עשה כל טעות אפשרית: שפך כסף על שחקנים בינוניים, החליף מאמנים בסיטונות, מינה יועצים לא מקצועיים ואת החובות הכבדים גילה בדיעבד. עכשיו הוא מתחיל להפיק לקחים עם תוכנית הבראה כלכלית וחתימת הסכם עם שותף עתידי מסין. בצד המקצועי, הפועל מכוונת גבוה
הפועל ת"א של החודשים האחרונים הפכה לחידה מסובכת במיוחד, כמעט לא פתירה בשל המורכבות שלה. מצד אחד, יש עיכובים תמידיים במשכורות מאז פברואר, תזרים מזומנים בעייתי, קיצוץ ממוצע של 30 אחוז בשכר השחקנים, צורך בהקדמת תשלומים ממינהלת הליגה על ידי חברת מימון חיצונית מאיי סיישל, גירעון שהולך וגדל וצ'קים שמסתובבים בחוץ על סך מיליוני שקלים.
מצד שני, בהיבט המקצועי הכל דופק כמו שעון והסגל שבנה אלי גוטמן שווה קבוצת צמרת. וזה עוד לפני האפשרות הסבירה לפיה יגיע עומר דמארי. אז איך אפשר להסביר את הדיסוננס הזה?
הקשר הסיני
אז השקט שהקרין הבעלים אמיר כבירי, למרות המצב הקשה, נובע מכמה מהלכים שנעשים מאחורי הקלעים. מעבר לתוכנית ההבראה שמנהלים גוטמן ורמי כהן מקבוצת הכדורסל לחיסול החובות, הושג סיכום להכנסת שותף אסטרטגי, ענקית הנדל"ן הסינית CMEC, הנחשבת לאחת מעשר החברות הגדולות במדינה.
על פי ההסכם אמורה החברה להשקיע עשרה מיליון שקל בכל עונה בחמש השנים הקרובות, ובעליה צפויים להגיע ארצה עוד לפני פתיחת הליגה על מנת להכריז רשמית על הסכם החסות שכבר נחתם. בחודשים האחרונים נערכו פגישות רבות עם נציגי החברה (China Machinery Engineering Corporation) הנסחרת בבורסה של הונג־קונג ופעילה בכ־150 מדינות. השידוך הזה, אם ייצא לפועל, יהווה מנוף כלכלי משמעותי עבור האדומים.
כבירי והתעויט
כבירי למד על בשרו עד כמה קשה להיות בעלים של קבוצת כדורגל. הליך כניסתו למועדון נעשה באופן חובבני, הוא לא ביצע בדיקת נאותות בסיסית ופיזר כספים ללא הבחנה. את התוצאה של חוסר הניסיון והנאיביות ראינו על המגרש בעונה שעברה.
כבירי מודע לטעויות שעשה והחל ללמוד מהן. הוא העביר את ניהול המועדון לידיהם של גוטמן ורמי כהן אחרי שהיה עטוף בעונה שעברה בטירונים שהובילו אותו להוצאות מטורפות, בין היתר על שחקנים בינוניים ומטה והחלפות מאמנים שעלו הרבה כסף.
הצפי לתקציב בתחילת העונה שעברה היה כ-40 מיליון שקלים, אולם בפועל הסכום הרקיע עד ליותר מ־65 מיליון שקל, בעקבות קבלת החלטות בעייתית.
כבירי החל להזרים כספים להפועל במארס 2015, אבל בעקבות אי-הוודאות והלחץ שהופעל עליו לאחר עזיבתו של חיים רמון, החליט לקחת את המועדון מתוך חשש שיתפרק. רק בדיעבד התגלו חובות עבר גדולים ובעיות תזרימיות. מעבר לכך, גילה הבעלים כי מרבית ההכנסות העתידיות של המועדון כבר שועבדו, כמו למשל השלטים בבלומפילד, הלוואות שנלקחו מבנק דיסקונט, חוב מתגלגל של חמישה מיליון שקל לחברת הכרטיסים "לאן" ועוד. ההוצאות רק גדלו בעקבות ההחלטה לשפץ בעלות שלושה מיליון שקל את מתחם האימונים, שנראה כמו מתקן קרוואנים מאולתר.
כשכבירי הגיע לוולפסון הוא בחר, בעוד מהלך לא מחושב, לשדרג משמעותית את שכר השחקנים והעובדים, ועכשיו נאלץ לקצץ בחזרה (לא לסכום המקורי). חלק מאנשי ההנהלה עזבו לאחר שסירבו לקבל את רוע הגזירה, אחד פוטר ועיכוב המשכורות רק העצים את התחושה הקשה.
כשכבירי הגיע למועדון הגירעון עמד על 33 מיליון שקל, וכעת הוא מגיע ל־43 מיליון. הסיבה היא אותם חובות עבר, שעל פי הפריסה שתוכננה אמורים להיסגר רק בעוד חמש שנים. על פי נתוני הבקרה, הבעלים הוציא מכיסו בעונה שעברה 33 מיליון שקל, ועד כה השקיע במועדון 40 מיליון שקל.
תוכנית ההבראה של רמי כהן
הצרות הכלכליות החלו בפברואר האחרון, בעיקר בשל בעיה רגולטורית בהעברות כספים מחו"ל (ממוצע של שני מיליון שקל בחודש), שהובילו לבעיות בתשלום המשכורות ולתזרים מזומנים.
אלא שכעת, בזהירות המתבקשת, בהפועל יכולים להיות מעט יותר אופטימים, לאור תוצאות תוכנית ההבראה הכלכלית של רמי כהן, שעיקריה נחשפים כאן:
1. לכל שחקן קוצצו 30 אחוז בממוצע מהשכר, 11 אחוז יוחזרו אליו בהתאם להישגיות (תארים וכו'). הצעד הזה חסך למועדון שישה מיליון שקל.
2. קיצוץ של 1.25 מיליון שקל בהוצאות מינהלה. הוצאות הנהלת החשבונות ירדו מ־700 אלף שקל ל־250 אלף שקל, הוצאות מינהלה כללית מ־1.5 מיליון שקל ל-800 אלף שקל.
3. הוחלט כי מעתה כל השחקנים שיצורפו יהיו אך ורק בהעברות חופשיות. ידין, עזרא, דגני, סימיץ' וגורובסוב הגיעו ללא תמורה. כמו כן, הוחלט כי לא יהיו יותר מענקי חתימה, בניגוד לשנה שעברה, אז בוזבזו לא פחות משמונה מיליון שקל על האספקט הזה. בנוסף, הוצאות של מיליוני שקלים, כמו על קייטרינג, תרופות, ארוחות למתחם האימונים ועוד הומרו לבארטרים.
השחקנים סיכמו באפריל האחרון כי שתי המשכורות האחרונות של העונה ישולמו בארבע פעימות, האחרונה באוגוסט, אולם בפועל הראשונה והשנייה התעכבו, מה שהוביל להתערבות של ארגון השחקנים ושל הבקרה. בימים האחרונים שולמה הפעימה השלישית, והרביעית תועבר במהלך החודש הבא כמתוכנן. בכך, למעשה, תסיים הפועל את חובותיה לשחקניה ולעובדיה.
מאיי סיישל ועד הבקרה
למרות המצב הכלכלי בחודשים האחרונים, כבירי החליט לא ללכת על תקציב מינימום ונמנע מוויתור על נכסים, מתוך רצון לשמר את המותג במטרה שיניב ספונסרים, מינויים, מענקי מיקום ואפשרות הגעה לאירופה.מה שמפתיע הוא שלמרות אי-הוודאות, שחקנים בכירים שהיו מודעים לצרות החליטו להגיע או להישאר. כבירי הצהיר במסגרת העברת זכויות הבעלות כי ברשותו הון אישי של 88 מיליון דולר, אולם יש פער בין עושר אישי לתזרים שתוכנן בצורה לקויה. הבעלים לא תיכנן להעביר סכומים גבוהים כל כך בעונה אחת, אלא לפרוס אותם לאורך שלוש שנים.
בעקבות זאת, בשבועות האחרונים יצר כבירי קשר עם המינהלת וביקש לקבל את הכסף המגיע למועדון עבור זכויות השידור של העונה הבאה. מדובר ב־4.8 מיליון שקל, מתוכם 1.2 מיליון שקל כבר התקבלו. המינהלת הבהירה כי היא לא מוציאה צ'קים וכי הפועל תקבל את הכספים המגיעים לה בפעימות (ספטמבר, דצמבר ומארס) כמו יתר הקבוצות. אלא שבתוכנית הכלכלית שנבנתה, הכסף מזכויות השידור תוכנן להתקבל במלואו ביולי.
בעקבות כך, האדומים ביקשו למעשה להמחות את הזכות על הכספים המגיעים להם עתידית, כפי שנהגו בעבר עם כספים מהטוטו, מבנק דיסקונט וממשרדי כרטיסים. אחרי שיחה עם המינהלת וקבלת אור ירוק מההתאחדות ומהבקרה, הוחלט לאפשר לקבוצה לקבל מימון ביניים מחברה באיי סיישל, אליה תעביר המינהלת ישירות את הכסף, כשכבירי ערב אישית לסכום שיישא ריבית מזערית של שני אחוז בשנה. הבנקים דרשו ריבית גבוהה יותר, מאחר שהבינו כי מדובר בסיכון בשל התניות לקבלת הכספים מצידה של המינהלת, לכן נעשתה הפנייה לאפיקים חוץ-בנקאיים. כלומר, הכסף הועבר ישירות מבנק לאומי, ולא מאיי סיישל, במה שהוגדר הקדמת תשלום ולא הלוואה. הסיבה שבהפועל פנו לחברה מאיי סיישל היא ההיכרות של כבירי איתה מעסקיו הפרטיים.
המועדון יעמיד העונה תקציב של 40 מיליון שקל, כמחצית מהסכום יגיע שוב מכיסו הפרטי של כבירי. בתקציב ייכללו גם תשלומים לכיסוי חובות העבר (חמישה מיליון שקל) וסגירת הגירעון בצורה הדרגתית.
מחכים לדמארי
בעונה שעברה תקציב השחקנים עמד על 29 מיליון שקל, השנה הוא קוצץ, כאמור, במסגרת תוכנית ההבראה ל־20 מיליון. שכרו של שוינפלד, עליו נלחמה הפועל מול מכבי ת"א, עלה ל־240 אלף דולר, אולם הרכש הנוצץ ביותר עוד בדרך. דמארי אמור להגיע בשבועיים הקרובים בהשאלה מלייפציג, ויחד איתו עוד זר איכותי.הפועל בונה על הכנסות מכרטיסים, מינויים, חסויות, טוטו וזכויות שידור שיניבו 22 מיליון שקל. מעניין יהיה לראות כיצד ישפיע המעבר מבלומפילד למושבה. עד כה נמכרו 4,500 מינויים, והצפי, בעיקר בזכות החתמתו הצפויה של דמארי, היא להגיע ל־7,500.
אחד האלמנטים המרכזיים שעליהם בונה כבירי במסגרת מיתוג המועדון ומשיכת ספונסרים הוא האצטדיון החדש שיוקם בבת־ים. חברה פרטית של הבעלים זכתה במכרז, שעבר בינתיים את אישור מועצת עיריית בת־ים, וכעת מחכים לאור ירוק ממשרד הפנים.
בבקרה החליטו הקיץ להחמיר את הבדיקות שלהם. הפועל עדיין לא עברה בבקרה ושיחקה אתמול נגד בני־יהודה בהרכב משני, אולם ההערכה היא כי בתוך שבוע העניין ייפתר. שני הצדדים טענו כי מדובר בעניין טכני של המצאת מסמכים וניירות של ספונסרים. השאלה הגדולה היא אם באזור ינואר־פברואר המועדון לא ימצא את עצמו שוב במצב בעייתי של נזילות ועיכוב משכורות.
בצד המקצועי, גוטמן קיבל כל מה שרצה. עד כה שוחררו 12 שחקנים, הצטרפו ארבעה ואמורים להגיע שלושה נוספים, כולל דמארי. גוטמן החתים את בלם נבחרת מונטנגרו מרקו סימיץ', שישחק יחד עם חברו לנבחרת נמניה ניקוליץ', ואת עזרא, שישדרג את הסגל הקיים, הכולל שחקנים מעניינים כמו שוינפלד, שגיב יחזקאל, עומרי אלטמן, עופר ורטה, שמואל שיימן ואדי גוטליב. ניקוליץ' הוחתם לשנתיים נוספות וישמש כקפטן עד להגעתו של דמארי.