החתונה שלך על תנאי. על הליך "בירור יהדות"
ישראלים לכל דבר, שאיתרע מזלם והוריהם נולדו או התחתנו בחוץ לארץ, נדרשים על ידי הרבנות למסכת מתישה ומשפילה. כך עובדת השיטה
אזרחים ישראלים שנולדו בחו"ל, או שהוריהם נולדו או התחתנו מחוץ לישראל, נדרשים פעמים רבות לעבור "בירור יהדות" כשהם מבקשים להינשא או להתגרש באמצעות הרבנות. לעתים מדובר באנשים שגדלו בארץ כל חייהם כיהודים לכל דבר, נטמעו בחברה הישראלית וקשרו עמה את גורלם, אשר נדרשים באופן בלתי צפוי להתמודד עם הליך שעלול להיות עבורם מתיש ומשפיל.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- ניצח את הבנק: כך נמחק חוב של 740 אלף ש'
- ניצחון המלצרית: זכויות סוציאליות בנוסף לטיפ
- העירייה לתובעת: "נפלת בגלל משקלך העודף"
- תביעה: הדייר המוגן מת - בנו נדרש להתפנות
מדובר בהליך משפטי-הלכתי שעומדת למבחן שאלת הזהות היהודית. בקשה לבירור יהדות מוגשת על ידי בני זוג שהוריהם נולדו או נישאו מחוץ לישראל, לצורך רישום לנישואים. את הבקשה יש להגיש בטווח שבין 45 ימים עד 90 ימים לפני המועד שנקבע לנישואים.
הליך בירור היהדות מתבצע על פי רוב על ידי חוקר מומחה הכפוף להנהלת בתי הדין הרבניים. ישנם מקרים שבהם בית הדין מפנה את ביצוע הבירור ל"חוקר יהדות חיצוני" – מומחה שאינו עובד הרבנות.
במסגרת ההליך נדרש הנבדק למלא טופס "הרצאת פרטים", שבו עליו לפרט את שמות קרובי משפחתו (אילן יוחסין) שניים עד שלושה דורות אחורה. בנוסף, עליו להציג מסמכים שונים כמו תעודת לידה מקורית שלו, של אמו ושל סבתו מצד האימא; תעודת נישואין/גירושין של אמו והוריה; תמונות משפחתיות וכל מסמך אחר שיכול להוכיח את יהדותו (דרכונים, תעודת פטירה, פנקסי עבודה, פנקסי מילואים, דיפלומות, תעודות אימוץ, אישורי הכרת אבהות ועוד). מומלץ להגיע לבירור עם אם הנבדק, וככל שהדבר אפשרי, גם עם הסבתא מצד האם.
השלכות ההליך
להליך "בירור יהדות" עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת. כאשר אדם נכשל בהוכחת יהדותו מתעורר אפקט דומינו ונשללת יהדותם של כל בני משפחתו מצד האם. כישלון ההליך יכול גם לאלץ את האדם לעבור גיור או להינשא מחוץ לישראל, ולעתים אף לעזוב את מקום מגוריו, אם מדובר ביישוב קהילתי סגור.
ההליך גם משליך על תפיסת הזהות העצמית. ישנם מצבים בהם שנים לאחר שאותו אדם עלה לארץ וחי כאן כיהודי, שירת בצבא, ולעתים ניהל אורח חיים מסורתי או דתי – נשללת יהדותו באחת. הדבר עלול להוביל לשבר אישי עמוק ולערעור הקשר של אותו אדם עם העם והמדינה.
מנגד, כמובן, ישנם מקרים שבהם לאחר הבירור מאושרת יהדותו של הנבדק והוא שב למסלול חייו הרגיל.
בירור יהדות בהיבט המנהלי
החלטות בית הדין בעניין תוקף יהדותו של אדם לעיתים תכופות סותרות אחת את השנייה, דבר העולה כדי פגיעה באינטרס ההסתמכות של הנבדק ובתחושת הצדק
ישנם מקרים שבהם בית הדין מקיים הליך בירור ומאפשר לבני זוג להינשא, אך שנים רבות לאחר מכן מזמן את אחד מהם לבירור מחודש שמביא לתוצאות שונות. כשמדובר בזוג שמעונין להתגרש, הפתיחה המחודשת של שאלת היהדות עלולה להציב אותם בעמדה שבה הם מוחזקים כבני ערובה ולא יכולים להסדיר את הגט על לסיום ההליך.
במקרים אחרים נבחנת יהדותו של אדם שנים לאחר שעלה ארצה מכוח חוק השבות וכבר הציג ראיות לרשויות בדבר יהדותו.
החלטות בתי הדין הרבניים כפופות לדין הכללי ולעקרונות המשפט המנהלי החלים על כל רשות ציבורית. כשמדובר בהחלטות סותרות מעין אלה, בית הדין נדרש להציג נימוקים כבדי משקל מדוע החליט לפתוח מחדש את ההחלטה הראשונה שאישרה את יהדותו של האזרח.
לסיכום, "בירור יהדות" הוא הליך משפטי רווי מתחים וחוסר ודאות. אם הוזמנתם לבירור, מומלץ להפגין נחישות ולא להסס לבקר, באופן מושכל, מוקפד ומכובד את שיקול הדעת של מבררי היהדות והמומחים החיצוניים של בית הדין. במידת הצורך יש לשקול לערער על ההחלטה, בשל השלכותיה הנרחבות.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד טל קדש
עוסק במשפט מנהלי
לפנייה לכתב/ת 
