מהומה בישיבת הממשלה סביב תאגיד השידור הציבורי

סערה בישיבת הממשלה סביב אישור המועד לפתיחת תאגיד השידור הציבורי החדש. הממשלה אישרה היום (א') את התיקון לחוק התאגיד וקבעה שהוא יחל לפעול בין 1 בינואר ל-30 באפריל 2017. עוד נקבע כי הוא יחויב לשדר לפחות 51% משידוריו מירושלים עד יוני 2018. אלא שברקע נרשמו חילופי האשמות בין השרים, ונדמה שהקרב על התאגיד רק בתחילתו.

החוק אושר במהלך ישיבת הממשלה, למרות התנגדות של כמה מבכיריה.  שרת התרבות מירי רגב אמרה: "זו טעות חמורה להעביר את החוק במתכונתו הנוכחית - אין אחריות בלי סמכות. לא ייתכן שלשר התקשורת אין שליטה במינויים ובהתנהלות של התאגיד הציבורי שממומן מכספי הציבור. מקימים כאן עוד סניף של הברנז'ה שלא פועל על פי עקרונות מנחים המחויבים בשידור ציבורי, כמו ייצוג הולם ורב-תרבותיות שיבטיחו ביטוי של מגוון הקולות בחברה הישראלית".

נפתלי בנט אמר: "אם אתם לא רוצים את התאגיד אז תגידו, 'איבדנו שליטה על זה, אנחנו לא רוצים'. אבל הדחייה לשנה וחצי נועדה להפחיד עיתונאים, מימין ומשמאל להצטרף. יש רצון שלכם להטיל סימן שאלה כדי להקשות ולייצר תקופה שהתאגיד יהיה תלוי באופן מוחלט בדרג הפוליטי".

אופיר אקוניס אמר: "אבל אין שם עולי ברית המועצות, אין שם עולי אתיופיה, אין שם פריפרייה... לבית היהודי לא איכפת כבר הכנסתם לשם כבר 6 מפד"לניקים".

איילת שקד צעקה לעברם: "תפסיקו לשקר, תלמדו לשלוט, בכיינים. יש לכם עיתון משלכם, מה אתם מקטרים?".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "צריך תחרות גם בערוצים המסחריים".

איילת שקד, שרת המשפטים(צילום: גיל יוחנן)

מירי רגב."טעות חמורה"(צילום: אוהד צויגנברג)

שר הפנים אריה דרעי אמר קודם לסערה בממשלה כי אין בתאגיד בו ובשאר כלי התקשורת המרכזיים ייצוג לחרדים. "אני יו"ר מפלגה חרדית ספרדית ומייצג אנשי פריפריה, וכל אותם אנשים מרגישים נטע זר בתקשורת הישראלית", אמר. 

דרעי הוסיף ואמר שהוא מייצג אנשים שנאלצים להתגונן ולהסביר את עצמם בפני התקשורת. "אני מוכן לתת פרס למי שימצא בתקשורת הכללית עיתונאי חרדי עם כיפה שחורה. אין אף אחד. רק שתדעו: בכלי התקשורת החרדיים יש עשרות עיתונאים חכמים, מוכשרים, כוכבים של ממש, אבל לאף אחד מהם לא נמצא מקום בתאגיד השידור הציבורי, בערוץ 2 או בערוץ 10. גם העיתונאים לענייני חרדים ולענייני דתות הם כולם עיתונאים עם כיפות סרוגות ורובם עוינים את הציבור החרדי ובעיקר את ש"ס. הציבור שאני מייצג לא נמצא בכלל בתקשורת הכללית, מודר משם לחלוטין".

לפני אישור החוק נודע כי יו"ר הקואליציה דוד ביטן דווקא מבקש לסגור את התאגיד - ומקדם הצעת חוק חדשה שלפיה רשות השידור תמשיך לפעול. המהלך של ביטן נעשה בהמשך לדבריו בוועדת הכלכלה בשבוע שעבר - שלפיהם הרשות התייעלה ואין צורך להחליפה בגוף אחר. "את תאגיד השידור הקימו לא בגלל שרצו לסגור את רשות השידור, אלא בגלל הסירוב של ההסתדרות והוועדים להתייעל", אמר ביטן ל-ynet, "היום 400 עובדים כבר עזבו והם מוכנים להתייעלות, לכן אפשר להגיע לאותה תוצאה בלי התאגיד ואפילו תוצאה טובה יותר. אנחנו נילחם על החוק הזה". עם זאת, סיכויי החוק נמוכים כיוון שהממשלה וראש הממשלה נתניהו תומכים בחוק התאגיד.

"צר לי על הצעת החוק שמקדם ח"כ ביטן לביטול הקמת תאגיד השידור הציבורי עליו עמלתי. זו טעות", אמר היום השר גלעד ארדן, מי שיזם את סגירת הרשות והקמת הגוף החדש. "אני מקווה שראש הממשלה יבהיר שהוא מתנגד נחרצות ליוזמה זו. אם הצעה זו תקודם או תיראה כבעלת סיכוי - היא תקשה עד מאד להקים את התאגיד כיוון שעיתונאים יחששו להצטרף לגוף תקשורת שלא בטוח שיקום. יו"ר קואליציה הוא תפקיד חשוב ומרכזי. אי אפשר להסביר לציבור שהממשלה מאשרת את הקמת התאגיד ואילו יו"ר הקואליציה של אותה ממשלה פועל לביטולו".

הלוגו החדש של תאגיד השידור

בעיה נוספת צצה מכיוונה של השרה רגב, שפנתה ליו"ר התאגיד גיל עומר בדרישה למנוע את מינויו של אלדד קובלנץ למנכ"ל קבע.  במכתב ששלחה אליו כתבה כי הובא לידיעתה שקובלנץ, שמשמש כעת כמנכ"ל זמני, מבקש למנותו למנכ"ל קבוע - ושמדובר בניסיון מחטף. 

בתאגיד עצמו ממשיכים בינתיים לפעול לקראת העלייה לשידור, והיום הושק המיתוג והשם החדש שלו - "כאן". "אנחנו כאן בכדי להישאר", אמר היו"ר עומר, "הציבור הישראלי יפגוש אותנו בכל מקום – בדיגיטל, בטלוויזיה וברדיו. החל מ-1 בינואר בכוונתנו להעניק לעם ישראל שידור ציבורי עצמאי, בלתי תלוי ואיכותי, כזה שיביא לידי ביטוי את כל הכוחות הטובים ביותר אשר ישנם כאן". קובלנץ הוסיף: "אנחנו כאן מכאן ולתמיד".

בעניין פנייתה של רגב נמסר מהתאגיד כי "המכתב של השרה מלא באי דיוקים עובדתיים. עניין המנכ"ל הקבוע אינו עומד על הפרק".