כחלון לא תקצב את רשות השידור - ובכך הבטיח את פתיחת התאגיד

חילופי האשמות נרשמו אתמול (יום א') בין השרים בישיבת הממשלה שעסקה בעתידו של תאגיד השידור הציבורי החדש, שבסופה נקבע כי הוא יחל לפעול בין ה-1 בינואר ל-30 באפריל 2017. עתה מתברר כי שר האוצר משה כחלון ממילא לא תקצב את רשות השידור לשנת 2017 - ובכך נתן למעשה רוח גבית לפתיחת שידורי התאגיד כבר בתחילת השנה הבאה.

הסערה בישיבת הממשלה עוררה זעם גדול במערכת הפוליטית בכל הנוגע לעתידו של השידור הציבורי - וזה של התאגיד בפרט. למעט השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, שיזם את סגירת הרשות והקמת הגוף החדש, הציגו השרים חזית אחידה בניסיון למנוע את אישור הפשרה שגיבשו שר האוצר כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיו התאגיד יוכל לשדר כבר בינואר הקרוב אם אכן יהיה מוכן לכך.

החוק אושר, למרות התנגדות חלק מהשרים. כחלון ונתניהו(צילום: מרים אלסטר פלאש90)

מבירור שערך ynet עם גורמים בכירים באגף התקציבים באוצר עולה כי רשות השידור כלל לא מתוקצבת לשנים 2018-2017. בשל כך, הבטיח כחלון הלכה למעשה את תחילת שידורי התאגיד כבר בחודש ינואר, והן את סגירתה הסופית של רשות השידור. כחלון סירב להתייחס לפרטי התקציב שיונח על שולחן הממשלה ב-11 באוגוסט.

בכך המשיך כחלון את הקו שהציג בישיבת סיעת כולנו האחרונה, אז אמר: "אם תאגיד השידור הציבורי יהיה מוכן לעלות לשידור ב-1 בינואר 2017 - הוא יתחיל לשדר. סיכמתי עם ראש הממשלה שב-1 בינואר 2017 יודיע לנו מנכ"ל התאגיד הציבורי אם הוא מוכן לעלות לשידור. אם המנכ"ל יאמר שהוא מוכן - התאגיד יעלה לשידור".

חוק התאגיד החדש אושר במהלך ישיבת הממשלה, למרות התנגדות של כמה מבכיריה. שרת התרבות מירי רגב אמרה: "זו טעות חמורה להעביר את החוק במתכונתו הנוכחית - אין אחריות בלי סמכות. לא ייתכן שלשר התקשורת אין שליטה במינויים ובהתנהלות של התאגיד הציבורי שממומן מכספי הציבור. מקימים כאן עוד סניף של הברנז'ה שלא פועל על פי עקרונות מנחים המחויבים בשידור ציבורי, כמו ייצוג הולם ורב-תרבותיות שיבטיחו ביטוי של מגוון הקולות בחברה הישראלית".

גם שר המדע אופיר אקוניס מתח ביקורת על הרכב העיתונאים בתאגיד החדש: "אבל אין שם עולי ברית המועצות, אין שם עולי אתיופיה, אין שם פריפריה... לבית היהודי לא איכפת, כבר הכנסתם לשם כבר 6 מפד"לניקים".

נפתלי בנט אמר בתגובה: "אם אתם לא רוצים את התאגיד אז תגידו, 'איבדנו שליטה על זה, אנחנו לא רוצים'. אבל הדחייה לשנה וחצי נועדה להפחיד עיתונאים, מימין ומשמאל להצטרף. יש רצון שלכם להטיל סימן שאלה כדי להקשות ולייצר תקופה שהתאגיד יהיה תלוי באופן מוחלט בדרג הפוליטי"

לעמדתו של ארדן הצטרפה גם שרת המשפטים, איילת שקד, שתקפה את שרי הליכוד וצעקה לעברם: "תפסיקו לשקר, תלמדו לשלוט, בכיינים. יש לכם עיתון משלכם, מה אתם מקטרים?". ראש הממשלה, בנימין נתניהו,

טען מצידו כי "צריך תחרות גם בערוצים המסחריים".

לפני אישור החוק נודע כי יו"ר הקואליציה דוד ביטן דווקא מבקש לסגור את התאגיד - ומקדם הצעת חוק חדשה שלפיה רשות השידור תמשיך לפעול. המהלך של ביטן נעשה בהמשך לדבריו בוועדת הכלכלה בשבוע שעבר - שלפיהם הרשות התייעלה ואין צורך להחליפה בגוף אחר. "את תאגיד השידור הקימו לא בגלל שרצו לסגור את רשות השידור, אלא בגלל הסירוב של ההסתדרות והוועדים להתייעל", אמר ביטן ל-ynet.

ביטן הוסיף כי: "היום 400 עובדים כבר עזבו והם מוכנים להתייעלות, לכן אפשר להגיע לאותה תוצאה בלי התאגיד ואפילו תוצאה טובה יותר. אנחנו נילחם על החוק הזה". עם זאת, סיכויי החוק נמוכים כיוון שהממשלה וראש הממשלה נתניהו תומכים בחוק התאגיד. כמו כן, נקבע בחוק כי התאגיד יחויב לשדר לפחות 51% משידוריו מירושלים עד יוני 2018.