שוב בשירותים? המדריך המקיף לשלפוחית רגיזה
רצים לשירותים כל רבע שעה? קשה לכם להתאפק ומדי פעם דולף לכם שתן? ייתכן שאתם סובלים מתסמונת השלפוחית הרגיזה, והיום זה כבר ידוע - זאת מחלה לכל דבר. כל התסמינים, כל שיטות האבחון וכל הטיפולים
מבקרים הרבה בשירותים? אתם לא לבד: קרוב לחמישית מהאוכלוסייה (כ-17%) סובלים מתסמונת השלפוחית הרגיזה. התסמונת הזו היא למעשה מחלה לכל דבר, שמתבטאת בעיקר בדחיפות במתן שתן, אי יכולת להתאפק ופנייה תדירה ומרובה לשירותים. כאשר הביקורים התכופים קורים בעיקר בלילה, התופעה נקראת "נוקטוריה" והיא שכיחה יחסית בקרב הסובלים משלפוחית רגיזה.
לא תמיד יודעים מה גורם לתסמונת הזו, אבל תוצאותיה הן התכווצויות לא רצויות של השלפוחית, המחייבות את האדם לרוץ לשירותים. הצורך העז ללכת לשירותים, במצבים של התכווצויות חזקות במיוחד, מוביל בכשליש מהמקרים אף לדליפת שתן.
שלפוחית רגיזה: איך מאבחנים?
התסמינים העיקריים הם דחיפות (אי יכולת להתאפק) ותכיפות (הליכה מרובה לשירותים) במתן שתן. כשליש מהחולים יסבלו גם מדליפת שתן לא רצונית.
לקריאה נוספת בנושא:
השיטה המפתיעה לטיפול בדליפת שתן
"שתיית שתן זה הדבר הכי בריא בעולם"
תרגילים למניעת בריחת שתן בגיל מבוגר
ראשית, כדי לאבחן אם מדובר בשלפוחית רגיזה, יש לבצע הערכה פשוטה ולא חודרנית הכוללת תחילה שיחה עם הרופא על התסמינים אותם חווה האדם, לצד בדיקה גופנית ונוירולוגית קצרה ובדיקה של איברי המין החיצוניים. אחת מהסיבות להערכה היא שלילת גורמים אחרים שיכולים לגרום לבעיה בדרכי השתן, בהם גם בעיה נוירולוגית שעלולה להוביל לסימפטומים ואיננה קשורה לתסמונת השלפוחית הרגיזה.
במידה שמדובר במטופל גבר, תתבצע בדיקת ערמונית בכדי לשלול סרטן או גורמים אחרים העלולים להוביל לדחיפות במתן השתן. במידה שמדובר באישה, תתבצע גם בדיקה של הנרתיק בכדי לשלול מצב של צניחת שלפוחית או רחם.
מטופלים שיתלוננו על סימפטומים מתאימים לתופעה, יופנו לבדיקת שתן וכן יתבקשו לנהל יומן רישום במהלך 24 שעות, שכולל את כל סוגי הנוזלים שהכניסו לגופם, באיזו כמות, כמה פעמים הלכו לשירותים, כמה שתן יצא להם בכל פעם ועוד. התיעוד עוזר לאורולוג להדריך את המטופלים כיצד לנהוג והאם ניתן לעשות שינויים קלים באורחות החיים על מנת להקל על הסימפטומים.
כמו כן, הרופא ישלול מצבים חריגים, כמו לדוגמה דם בשתן, המחייבים בירור אורולוגי או בדיקות נוספות כמו למשל אורודינמיקה הבודקת את תפקודה של שלפוחית השתן.
לא רק נשים: מי סובל מהתופעה?
תסמונת השלפוחית הרגיזה יכולה להתחיל, במקרים נדירים, כבר בילדות, ושכיחותה הולכת ועולה עם הגיל בהדרגה. מעל גיל 65 השכיחות נוסקת ל 33%.
בניגוד לתפיסה הרווחת, תסמונת השלפוחית הרגיזה איננה מחלה של נשים בלבד - גברים ונשים סובלים ממנה בשכיחות דומה. בעבר חשבו שמקורה של התופעה בערמונית אצל גברים, אך כיום יודעים שמקורה בשלפוחית השתן, ולכן אין הבדלי מגדר משמעותיים.
לא נעים: פגיעה הדומה לזו של דיכאון
הפגיעה באיכות החיים בקרב הסובלים מתסמונת השלפוחית הרגיזה היא קשה ביותר. חולים נאלצים לעתים להפסיק לעסוק בפעילות גופנית, להימנע מפעילויות חברתיות ואף לשנות מקצוע – כך לדוגמא, מורה שיחליף מקצוע מהחשש לבריחת שתן כשיעמוד מול הכיתה.
הפגיעה באיכות החיים היא לא רק באדם עצמו אלא גם בסובבים אותו, ובעיקר בבן או בת הזוג, אשר נאלצים להתמודד עם הפרעות השינה ועם הפגיעה בחיי המין, מהפחד לבריחת שתן תוך כדי פעילות מינית.
החרדה להיות במקום ללא נגישות לשירותים גורמת לרבים להסתגר בבית ולסבול מתופעות נפשיות נוספות, לצד התסמונת הפיזית. למעשה, מחקרים שבדקו את השפעת התופעה מצאו כי בחלק מהמקרים הפגיעה של התסמונת יותר קשה מאצל חולים הנאלצים להיות מחוברים לדיאליזה. מחקרים אחרים הראו כי מדובר בפגיעה הדומה בעוצמתה למחלות כמו סוכרת ודיכאון קליני.
אנשים הסובלים מהתסמונת נאלצים לא אחת לתכנן את פעילותם בצורה שמפריעה להם לנהל אורח חיים תקין. למשל, סיבוב רגיל בקניון דורש מהם למפות מראש היכן השירותים בכל קומה. התחושה האופפת אותם היא שחייהם נשלטים ע"י שלפוחית השתן ולהם אין מה לעשות עם זה.
יש תקווה: שינוי אורח חיים וטיפול רפואי
חומרת התסמונת מדורגת, ונעה בין צורך ללכת לשירותים בתדירות גבוהה כשהיא בדרגת חומרה נמוכה יחסית, למול דליפות שתן לאורך היום בדרגת חומרה גבוהה. ככל שהתסמונת בדרגה חמורה יותר, כך יהיה קשה יותר לטפל בה רק על ידי שינוי אורח חיים, ויידרש טיפול רפואי.
ראשית, הטיפול צריך להיות מדורג ומושכל. שינוי אורח החיים יכול להתחיל בדברים הכי קטנים כמו הימנעות מקפאין, אלכוהול, סיגריות ומשקאות מוגזים, שגורמים לגירוי והתכווצויות לא רצוניות של שריר השלפוחית. לדוגמא, אם אדם ששותה 8 כוסות קפה ביום יפחית את המינון, סביר שיחוש שיפור במצבו.
שנית, ניתן להיעזר בטיפול תרופתי. יש מגוון תרופות שמטרתן להרגיע את שלפוחית השתן ולהפחית את עוצמת ההתכווצויות שלה. אחד הטיפולים החדשים שאושרו לשימוש בישראל לאחרונה הוא הבטמיגה, תרופה שמסייעת לשמור על איכות חייהם של הסובלים מהתסמונת, מעצם היותה גורמת לירידה בלחץ התוך-שלפוחתי ובהפחתת תדירות ההתכווצויות של השלפוחית.
בנוסף, מדובר בטיפול שמאפשר למטופלים להגדיל את נפח כמות השתן בכל התרוקנות, מה שמגדיל את מרווח הזמן בין מתן שתן אחד למשנהו, וזאת ללא גרימת עצירות או יובש בפה, תופעות שעלולות לעיתים להיגרם מטיפול תרופתי בתסמונת.
בנוסף, הבטמיגה מותרת לשימוש גם לאנשים הסובלים מבעיות עיכול וגלאוקומה ואינה גורמת לשינויים קוגניטיביים בקרב המטופלים.
יש גם שיטות טיפול נוספות כמו למשל "אימון השלפוחית" – מתן שתן בזמנים קצובים תוך הרחבה מדורגת של מרווח זמן בין מועדי מתן השתן, גירוי חשמלי, ובמקרים קשים במיוחד ניתן אף לבצע הזרקה של בוטוקס לשלפוחית או השתלת קוצב סקראלי לחוט השדרה התחתון הנותן פולסים חשמליים שעוזרים להפחית את התכווצויות השלפוחית.
פרופ' קובי סתיו הוא בכיר במחלקה האורולוגית, אסף הרופא
צפו: כל מה שצריך לדעת על שלפוחית רגיזה
לפנייה לכתב/ת 
