סל התרופות מתרחב? כך ייפגע הצרכן

אלא שכעת מתברר כי עיקר הנטל בתוספת לסל הבריאות ייפול דווקא על המבוטחים בשירותים המשלימים של קופות החולים (שב"ן).

עוד על סל התרופות

דרמה בוועדת הסל: התרופה ש"מעלימה" גידולים – בחוץ

רגע לפני הכרעה: אלו התרופות שעשויות להיכנס לסל

במסגרת הרפורמה, שצפויה לעבור כחלק מחוק ההסדרים ל־2017־2018, תטיל הממשלה על חברות הביטוח ועל קופות החולים היטל של 3% על הכנסותיהן מביטוחי הבריאות המשלימים והפרטיים. השיעור יעלה ל־6% ב־2018 ול־9% ב־2019 ואילך.

מתברר כי מה שלא נכתב בטיוטת חוק ההסדרים, וכן ייכנס לחוק, הוא החרגה של ביטוחים פרטיים שמציעות חברות הביטוח, ובכללם ביטוח טיפולי שיניים, נסיעות לחו"ל וביטוח סיעודי. המשמעות היא שחלק גדול מההכנסות של החברות מביטוחי הבריאות הפרטיים לא יחויב בהיטל. לפי הערכות, מתוך כ־9 מיליארד שקל הכנסות שנתיות מפרמיות, רק על כ־3 מיליארד שקל ייגבה ההיטל, בעוד שבשירותי הבריאות המשלימים של קופות החולים הוא ייגבה על רוב ההכנסות.

בטיוטת חוק ההסדרים ניתנת הנחיה לשר הבריאות להורות לקופות החולים לבצע התאמות בשב"ן, כך שההיטל הנוסף לא יגולגל לחברים בקופות דרך העלאת

דמי החבר. כתוצאה מכך יידרשו הקופות להסיר מהתוכניות שלהן שירותים רפואיים "שאינם נמצאים בתעדוף גבוה מבחינת יעילותם הרפואית", לשון החוק.

הצעד יוריד את יוקר המחיה, יגדיל את אטרקטיביות הסל הציבורי. שר הבריאות, יעקב ליצמן(צילום: גיל יוחנן)

אותו מחיר - הרבה פחות שירותים

במסגרת השב"ן מציעות הקופות שירותים משלימים במגוון תחומים כמו התפתחות הילד, בדיקות בהיריון, רפואת שיניים מוזלת, רפואה קוסמטית ורפואה משלימה. במשרד הבריאות יידרשו, לפיכך, להנחות את הקופות לגרוע חלק מן השירותים הללו, אך המחירים לא צפויים להשתנות.

המשמעות היא שהחברים שבחרו בסל השירותים המורחב ישלמו את אותו המחיר, אך יקבלו הרבה פחות שירותים. גורמים בתחום ציינו שהקופות, שמעסיקות אלפי עובדים בתחום הרפואה המשלימה, ייאלצו להיפרד מחלקם.

עד כמה הציבור ייפגע? בשב"ן של קופות החולים מבוטחים כ־79% מאזרחי ישראל. זאת בהשוואה לכ־60% מהציבור שמבוטח בביטוחים פרטיים (קבוצתי או פרט). מכיוון שהביטוח הפרטי יקר יותר ואינו זמין לכלל האוכלוסייה, הפגיעה כתוצאה מההחרגות של ההכנסות, שעליהן יהיה היטל, היא דווקא באוכלוסייה החלשה, שנאלצת להסתפק בשב"ן.

האבסורד בהחלטה גדול במיוחד כשמביאים בחשבון כי קופות החולים הן מוסדות ללא כוונת רווח, כך שכל עודף כספי שנוצר בהן מוחזר לחברים דרך תוספת זכויות או הפחתת דמי החבר. זאת בשעה שחברות הביטוח קוצרות רווחים גבוהים בתחום, בעיקר בביטוחי הפרט.

עדות נוספת לכך: שיעור ההוצאות מתוך ההכנסות בביטוחי הפרט בחברות הביטוח עומד על 42% בלבד. כלומר על כל שקל שמשלם המבוטח הוא מקבל שירותים ב־42 אגורות בממוצע. בביטוחים הקבוצתיים שיעור זה גדל כמעט פי 2 ל־81%, בשעה שבקופות החולים השיעור קרוב לכך ועומד על 82%.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "התוספת לסל הבריאות תורחב השנה ל־550 מיליון שקל, באמצעות מימון ממשלתי והיטל שיוטל על הכנסות ביטוחי הבריאות הפרטיים. בהתאם להחלטה, ינקטו השרים צעדים לייעול הביטוחים המשלימים וצמצום הרווחיות בביטוחים הפרטיים, על מנת למזער את עליית הפרמיות כתוצאה מההיטל.

הצעד יוריד את יוקר המחיה, יגדיל את אטרקטיביות הסל הציבורי ויקטין את התמריץ לרכישת ביטוחים פרטיים. משאבים יועברו מהמערכת הפרטית, שאינה נגישה לכולם, למערכת ציבורית חזקה ושיוויונית".

צפו בהכרזה על סל התרופות לשנת 2016: