פיזר צ'קים של החברה – וחויב לשלם בעצמו
יותר מעשר המחאות שנתן איש עסקים לחברת מתנות חזרו ללא כיסוי. ביהמ"ש החליט על הרמת מסך נגדו כי עשה שימוש ציני במוסד "החברה"
בית משפט השלום בנצרת חייב לאחרונה תושב הצפון לשלם באופן אישי כ-212 אלף שקל
עבור צ'קים חוזרים שהוציא משתי חברות שבבעלותו. השופט שכיב סרחאן החליט על הרמת מסך לאחר שהשתכנע שאיש העסקים עשה שימוש ציני במוסד "החברה".
מאוחר יותר מסר בעלי החברות החייבות צ'קים חלופיים במסגרת משא ומתן לפשרה, אלא שגם הם חוללו והכסף לא הגיע. גם לאחר הליכי הוצאה לפועל, החברות החייבות לא שילמו.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- ניצח את הבנק: כך נמחק חוב של 740 אלף ש'
- ניצחון המלצרית: זכויות סוציאליות בנוסף לטיפ
- העירייה לתובעת: "נפלת בגלל משקלך העודף"
- תביעה: הדייר המוגן מת - בנו נדרש להתפנות
מדובר בשתי חברות שנהגו במשך שנים לרכוש סחורה מחברת "מתנות ג'וליאן", המייבאת ומשווקת מתנות וכלי בית. עד 2011 היו שתי החברות בבעלותו של הנתבע. לאורך השנים, כמקובל, הוא מסר צ'קים בשם החברות שלו, אבל ב-2010 נקלעו החברות לקשיים כלכליים והצ'קים החלו לחזור: יותר מעשר החמאות לא כובדו, ולשתי החברות נוצר חוב של כ-211 אלף שקל כלפי "מתנות ג'וליאן".
תביעה
בעלת חברה תשלם מכיסה מיליון שקל ארנונה
עו"ד גיא פרבמן
שנים חמקה חברת "א. עץ דקו" מתשלום ארנונה לעיריית ת"א, ולשם כך אף "נסגרה" ו"נפתחה" מחדש. שופט קבע: הבעלים תשלם את החוב בעצמה
בעקבות זאת הגישה "מתנות ג'וליאן", שיוצגה על ידי עו"ד יצחק לוי, תביעה נגד הבעלים וטענה שהוא נושא באחריות לחוב כלפיה. מבחינה משפטית, הטענה הייתה שיש לבצע "הרמת מסך" ולייחס לו את החוב אישית. לדברי התובעת, הוא עשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של שתי החברות, פעל בשמן כאשר הן היו חדלות פירעון, והציג בפניה מצג שווא במתכוון. טענתה המרכזית הייתה שהוא למעשה רוקן והבריח את נכסי שתי החברות, תוך התעלמות מנושים בכלל ומהתובעת בפרט.
הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד מרואן חתחות, טען מנגד שאינו נושא באחריות אישית לחוב, שכן אין עילת תביעה או יריבות משפטית בינו לבין התובעת, כיוון שהקשר העסקי והמשפטי הוא בין התובעת לבין החברות.
"קליפה ריקה"
השופט שכיב סרחאן הבהיר כי מדובר בחברות משפחתיות-פרטיות קטנות, שמעבר למעטה המשפטי מנוהלות כעסק פרטי לכל דבר. הנתבע ניהל אותן כמקשה אחת ושלט בהן ביד רמה, ולמעשה היה הכוח היחידי שפעל בהתקשרות העסקית עם התובעת. השופט התרשם שההפרדה בין החברות השונות נעשתה אך ורק למראית עין וכלפי חוץ, כשלמעשה הייתה זו "קליפה ריקה", כלשונו, ללא הפרדה כלכלית בין הנתבע עצמו לבין שתי החברות.
בנוסף, לאחר ששמע את עדי התובעת, השתכנע השופט סרחאן שהנתבע אכן פעל בחוסר תום לב כלפי "מתנות ג'וליאן" לאורך הזמן, כשגרם לה להאמין שהחברות שבבעלותו יכולות לפרוע את החוב ולמעשה עשה בהן שימוש ציני על מנת להימלט מחובות שלא כדין.
בתוך כך הוסיף השופט שהנתבע אף פעל בניגוד לחוק בנוגע לעריכת דוחות כספיים שנתיים ודיווח אמת לרשויות המס. לפיכך, סבר, זהו אכן מקרה נדיר המצדיק לבצע הרמת מסך ולחייב את הנתבע אישית בחובות החברות.
"הנתבע אחראי, באחריות אישית, לחוב כלפי התובעת, הן באחריות נזיקית, הן מכוח חובת תום הלב והן מכוח דוקטרינת הרמת מסך ההתאגדות של החברות", נכתב בפסק הדין. התביעה התקבלה והנתבע חויב לשלם 211,656 שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך כ-55 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד יצחק לוי
- ב"כ הנתבע: עו"ד מרואן חתחות
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
