חשוב או מיותר? שולחן כתיבה בחדר ילדים
שנת הלימודים מתקרבת בצעדי ענק וזה בדיוק הזמן להחליט אם לקנות לתלמידים הצעירים שולחן כתיבה או לתת להם להכין שיעורים בכל פינה בבית. ביקשנו מ-4 מומחיות מתחומים שונים להסביר מהי הבחירה הנכונה
שנת הלימודים החדשה מתקרבת בצעדי ענק, והורים רבים מתלבטים האם כחלק מההיערכות לכיתה א' או כשקונים חדר ילדים חדש יש צורך גם לקנות שולחן כתיבה. החשש בדרך כלל הוא שהשולחן יהפוך בסופו של דבר לרהיט חסר שימוש שצובר אבק והילד יכין שיעורים בשולחן במטבח. בדקנו עם כמה מומחיות מתחומים שונים מהי הבחירה הנכונה והאם יש טעם בכלל להתעקש על שולחן בחדר ילדים.
"יש בעיה עם שולחן כתיבה של ילדים", טוענת רותי כימיה, מרפאה בעיסוק התפתחות הילד בבית חולים מאיר. "שולחן ילדים הוא בדיוק בגובה של שולחן פינת האוכל, כ-70 ס"מ. לכן, ילדים שעולים לכיתה א' יושבים בשולחן שאינו מותאם להם. השולחן מגיע מעל בית החזה ולפיכך, הישיבה לא יציבה".
כימיה מסבירה, כי "ישיבה לא נכונה תגרום לילדים לנסות לייצב את עצמם דרך הסביבה בצורות שונות: יכינו שיעורים בעמידה, יישבו עם חצי טוסיק מורם, יקרבו את הראש וישענו על השולחן. הם מתעייפים, משתמשים בשרירים הלא נכונים, מזיזים את הראש כדי לראות מה כתבו, הכתיבה לא מאורגנת, והם מתקשים לשמור על רווחים. אני פוגשת בילדים שנמנעים מכתיבה, כי החוויה לא נוחה ומעייפת".
להתאים את השולחן לילד
איילת קלר, מנהלת שירות פיזיותרפיה בבית חולים שניידר, פיזיותרפיסטית נוירו-התפתחותית, דווקא טוענת כי שולחן כתיבה בחדר ילדים הוא שולחן עם מבנה נכון: "ישיבה נכונה בשולחן אישי עוזרת לריכוז ולנוחות, מאפשרת ישיבה ממושכת סביב שולחן, משפיעה על הביצועים ומאפשרת לנוע בקלות עם העיפרון על הדף. כאשר הילד יושב בצורה לא סימטרית הוא מנסה לפצות, מטה את הראש, יש התכווצות של שרירי הצוואר והשכמות. זה אמנם לא יגרום לעקמת אבל תחושת אי נוחות: כאבי ראש בגלל מאמץ, כאבי מפרקים, שרירים, קושי בתיאום עין-יד ועוד".
בנוסף, קלר מסבירה שישנה חשיבות רבה לקואורדינציה: "אם השולחן לא מסודר הילד יצטרך לקום, להתכופף לתיק, להטות את הגוף ואת הראש. זה מסורבל ולכן יהיה פחות ממוקד מטרה וישפיע על איכות הביצועים בהכנת שיעורי הבית. ככל שסביבת העבודה תהיה מאורגנת וטובה יותר, הסבירות שהילד ייהנה מהמשימה ולא ירגיש אי נוחות, תהיה גבוהה יותר. אני מאמינה כי גוף ונפש לא מופרדים, ולכן חשוב להקפיד לא רק על בחירת שולחן, אלא בסידור וארגון סביבת הלמידה".
- כיצד נבחר שולחן מתאים ללמידה?
קלר: "תושיבו את הילד, תראו כי השולחן נמצא בגובה החזה ומפרקי הרגלים ב-90 מעלות. חשוב לספק תמיכה לרגלים, על מנת שלא יהיו באוויר, אז הגב יהיה זקוף, ישר וסימטרי. שימו לב כי הכתף אינה מורמת, היד שאוחזת בעיפרון מונחת היטב, הידיים צריכות להיות חופשיות אך יציבות כדי שיוכלו לספק את המוטוריקה העדינה. אם יש מגירות בשולחן או צמודות אליו, יש לוודא כי אינן מפריעות. מומלץ לבחור בשולחנות נקיים, בלי הדפסים וללא פינות חדות. לכיסא יש חשיבות רבה בשיפור תנאי הלמידה: בחרו כיסא עם ריפוד, שניתן להטות, רצוי עם ידיות, רצוי לא כיסא גלגלים משום שאז היציבה לא תהיה מספיק טובה".
כדי לפתור את בעיית הגובה ממליצה כימיה "להשתמש במגביהים שונים לכיסאות, כרית הגבהה יציבה או כיסאות שהם חצי בר. על מנת לספק תמיכה לרגליים, כדאי לקנות דרגש (שרפרף) או לבחור כיסא עם תמיכה מובנית לרגליים. אם יש מחשב על השולחן, בדקו כי גובה העיניים במרכז המסך וכי אינו מסונוור מהתאורה שמשתקפת על המסך. אפשר בהתחלה להכין שיעורים על שולחן קטן בחדר, אותו שולחן ששימש את הילדים לציור כשהיו קטנים".
אל תפספסו:
- "רוצים לצאת לחופשה זוגית בלי רגשות אשם"
- 10 טעויות שהורים עושים בחופש הגדול
הילד צריך שקט
"הכנת שיעורי בית חשובה לא רק בהיבט הפזיולוגי, אלא גם כחלק מהצבת הגבולות בבית", מסבירה שרון צונץ, פסיכולוגית חינוכית מומחית. "השולחן הינו מקום פרטי להתפתחות וללמידה. דרך שיעורי הבית ותרגול החומר, ההורה יכול להתרשם מהילד ולראות מהם התכנים המועברים בכיתה. הכנה של שיעורי בית והקניית הרגלים נבנית החל מכיתה א', כשהילדים צעירים ותשמש אותם בעתיד כבוגרים בכל תחומי החיים".
לדברי צונץ, "ילד שמכין שיעורים במרכז הבית חשוף לגירויים, לרעשיים ומפריע לשגרה של הבית. לכן הכנת שיעורים בחדר הילדים, בפינה שקטה ומאורגנת, הינה דרך נוספת שלנו כהורים לשרטט גבולות המאפשרים סדר יום, מפחיתים חרדה, גירויים סביבתיים, מאפשרים מסגרת, זמן ושקט להתרכז במשימת הכנת השיעורים".
- הורים רבים חוששים שהילד יפרש זאת כעונש
"מה רע להיות לבד? הילד מצליח לארגן מחשבות ולהיות יצרתי. אנחנו מחנכים לסדר, לעצמאות ושגרה. יש המון יתרונות בזה שהוא מכין שיעורים לבד. בהתחלה הוא עלול לפרש זאת כעונש, אבל אם נתמיד, ההרגל ישתרש ושולחן הכתיבה יהפוך לידידותי . אם נהיה עקביים - נרוויח. אם נוותר- נפספס הקניית הרגליים חשובים. נצלו את החופש הגדול להפוך את סביבת הלמידה לידידותית, את שולחן הלימודים למזמין יותר. תארגנו ביחד את השולחן, אפשרו לילד לצייר עליו, לתרגל חוברות עבודה, פעולות שהן לא רק הכנת שיעורים".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
בניגוד לצונץ, אפרת גת, מורה בבית ספר יסודי מצפה גולן, מתנגדת לשולחן כתיבה בחדר. בכיתה שלה לומדים 34 תלמידים ובמהלך השיעורים השנה, הילדים הכינו שיעורים בצורות שונות: "היו ילדים שישבו על שטיח בחוץ, אחרים בשולחן גדול, על הרצפה, חלקם אפילו בעמידה. כולם הגיעו לתוצאות והישגים, כל אחד חיפש את שיטת הלמידה שתתאים לו ולא תגרום לתסכול", היא מסבירה.
- זה לא השפיע על איכות הלמידה, על הסדר במחברות?
"לא, ההפך. התפוקה הייתה טובה יותר, היה להם נוח, למדו לנטרל את הרעשים מסביב. הגישה של ישיבה סביב שולחן מותאם היא פאסה. מה שמתאים להורה אחד לא בהכרח מתאים לאחר ומה שמתאים לילד אחד, לא מתאים לשני. אין חוקיות ברורה, כמו כל דבר בחינוך. גם בבית הפרטי שלנו, הטלוויזיה דולקת באופן קבוע והמחשב ממוקם בפינה צדדית בסלון. הבנות שלי יכולות להכין שיעורים עם אוזניות על כדור פיזיו. כל ילדה מכינה שיעורים במקום אחר, היכן שנוח לה ומתאים לה".
- אין תלות בהורה, כשהילד מכין שיעורים בסביבתו?
"לא. תגידו לילד שאתם פה בשבילו, תכוונו את הילד ואל תלמדו אותו. כשהבנות שלי מכינות שיעורים, אני שם אבל לא צמודה אליהן, למרות שאני מורה. מעבר לכיתה א' הוא אחד השינויים הגדולים שחווה הילד. אל תרוצו בתחילת השנה לקנות שולחן, תאפשרו לילד זמן לראות איך מתמודד עם השינוי והיכן הכי נוח לו להכין שיעורים".
כפי שאפשר להבין, אין תשובה חד משמעית לשאלה האם לקנות שולחן כתיבה לחדר הילדים. אתם צריכים להחליט לאיזו גישה אתם מתחברים ומה מתאים לילדכם ולדרך החינוך שלכם.
לפנייה לכתב/ת 
