50 שנה למשכן הכנסת: צפו בתמונות מאז ומהיום

X

ח"כ לשעבר אהרון ידלין מדבר על חנוכת המשכן    (צלמים: רועי עידן ואלי סגל)

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

בטקס ממלכתי ומפואר נחנך החודש לפני 50 שנה משכן הכנסת בגבעת רם בירושלים. כ-6,000 מוזמנים ובכללם ראשי המדינה ונבחריה השתתפו בטקס. במקביל, כ-5,000 מתושבי הבירה קיבלו את הזכות לחזות בטקס מהגבעות מול המשכן. ynet מפרסם תמונות נדירות מטקס חניכת המשכן.

50 שנה למשכן הכנסת (צילום: ארכיון הכנסת)

חגיגה בירושלים. חניכת המשכן ב-1966(צילום: ארכיון הכנסת)

משמאל: יו"ר הכנסת קדיש לוז ולצדו גולדה מאיר(צילום: ארכיון הכנסת)

חוגגים במשכן החדש: שמעון פרס, מנחם בגין ויגאל אלון(צילום: ארכיון הכנסת)

הכנסת החלה לפעול כבר ב-1949, אולם לפני שהגיעה למשכנה הקבוע היא נדדה בין כמה בניינים בירושלים ובתל אביב. ב-1950 היא השתכנה בבית פרומין במרכז ירושלים, אך בשל עיכובים בהתקדמות התכנון והבנייה של משכן הקבע, נותרה הכנסת בבניין הארעי למשך 16 שנים.

2016-1966: אז והיום

פרס אמר עוד כי "הייתה זו התרגשות אמיתית, מלווה בהתרוממות רוח, בדומה ליום הכרזת האו"ם על החלטת הקמת מדינת ישראל. כאן השיקו את הבסיס הדמוקרטי של המדינה. זו הייתה התרוממות רוח ותחושה של רגע היסטורי שבו אנו מניחים תשתית לעתידה הדמוקרטי של מדינת ישראל הצעירה".

בשנת 1957 זכה האדריכל יוסף קלארווין בתחרות לתכנון משכן הכנסת בגבעת רם. עם זאת, בסופו של דבר הבניין שנחנך היה שונה לחלוטין והיווה למעשה תוצר סופי של שילוב יצירות אדריכלים שונים, שהתחלפו במהלך תשע שנות התכנון והבנייה. המשכן נחנך ב-30 באוגוסט 1966, וכבר למחרת, בלי לבזבז זמן, החלו להתקיים בו ישיבות הכנסת.

יו"ר הכנסת דאז, קדיש לוז, אמר במעמד המרגש: "כאן על הגבעה מגבעות ירושלים הבירה, אנו חונכים את בית התמיד של הכנסת. במלאות ח"י שנים למדינת ישראל ניתן בית למוסד העליון, מקור כל סמכות, שלטון וחוק בישראל. התגשמו נבואות עתיקות. אמונה בעתיד שיבת ציון, הכרת האחדות הלאומית של שבטי ישראל, דבקות בנכסי רוח שנשא העם היהודי באלפי שנות פזוריו בעולם, היו הגורם הרוחני העיקרי לתחייתו ולהתעצמותו".

ראש הממשלה באותם ימים, לוי אשכול, אמר בטקס: "בניין זה, שישכן בתוכו את המוסד המחוקק של המדינה, יש בו משום סמל לתקומת עם ישראל בארצו, אות לחידוש ריבונותו, ועדות לתודעתו הדמוקרטית המפותחת. הדמוקרטיה בישראל מתגבשת בזמנים קשים, בשעות מבחן, בימי משברים ואתגרים מדיניים, צבאיים, כלכליים וחברתיים. היא קורמת עור וגידים תוך מאבק מר נגד איבה, איום והתקפות מבחוץ".

הוא הוסיף כי "על סדן הכנסת מתחשלת אחדותו הלאומית של העם, בין כתליה מתגבש איחוד

 מופלא של בנים השבים לגבולם, לאחר הנורא בחורבנות שפקד אותו. כאן מתלכד ישראל שנשא בתרמיל נדודיו את תורתו הנצחית, את תרבותו ואת תקוותו לאחרים הימים, עם אשר נאבק לקיומו על אף פיזורו וכאבו הבלתי-פוסק, נאבק ויוכל. בנושאו עיניו למוסד עליון זה, יודע העם בארץ ובתפוצות שיש שכר לפעולתו ולא לשווא היו מאבק הקיום וכמיהת הגאולה במשך כל הדורות".