ניצחון ליצרנים: מסמסו את רפורמת הסוכר
בחצי השנה שחלפה ממינוי הוועדה לקידום תזונה בריאה, שר הבריאות נסוג מהצהרותיו הלוחמניות ומיתן משמעותית את מאבקו בחטיפים ובמזון מהיר, מיסוי הרכיבים המזיקים ירד מהפרק, הקמפיינים לעידוד מודעות נגנזו טרם זמנם, הוועדה המירה דיונים בסיורי שטח במחלבות וחבריה מציעים לרכך עמדות לאור שיתוף הפעולה החלקי של חברות המזון
חצי שנה עברה מאז ששר הבריאות יעקב ליצמן מינה את הוועדה לרגולציה מקדמת תזונה בריאה, וכעת ניתן לקבוע כי משרד הבריאות מיתן משמעותית את מאבקו בתעשיית המזון.
מה שהחל בקמפיין חסר תקדים בחומרתו נגד צריכת משקאות קלים, בדגש על קוקה־קולה, והמשיך באמירה החדה של ליצמן נגד מקדונלד'ס ("אאוט, לא במדינתנו"), התחלף בחודשיים האחרונים באמירות מרוככות בעלות מנגינה אחרת של שיתוף פעולה עם התעשייה.
צפירת הרגעה משמעותית נשמעה בראיון שהעניק ליצמן לעיתון "המודיע", שבו הוא הבהיר כי "הטלת מסים תייקר את מחירי המוצרים. אני לא אסכים בשום אופן לכך שהמוצרים יתייקרו". בכך התייחס ליצמן לאחד הרעיונות שעלו במסגרת המאבק של הממשלה בסוכר ובנתרן, שלפיו יוטלו מסים נוספים על מוצרים עתירי סוכר ונתרן. ליצמן הוסיף כי "המטרה היא להכניס את הנזקים של החטיפים המתוקים והמלוחים למודעות הציבור. אני בוחן גם צעדים נוספים".
מדובר בעמדה כמעט הפוכה לזו שאפיינה את תחילת טיפולו של ליצמן בתעשיית המזון. הישיבה הראשונה של הוועדה לרגולציה מקדמת תזונה בריאה התכנסה שבוע לאחר ששר הבריאות יצא נגד מקדונלד'ס באפריל האחרון, ובהתאם לכך עסקה בנזקי התזונה הלא בריאה ובמדיניות הנהוגה בעולם לקידום תזונה בריאה.
בנוסף, לפי נייר העמדה, מחקרים מראים גם כי אכילה של מזון מהיר בקרב ילדים מרגילה אותם לוותר על מזון בריא כגון פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות, ועל כן מהווה גורם סיכון משמעותי להשמנה על שלל תוצאותיה. על רקע נתונים אלו, הוצגה המלצה להעדיף לאכול בבית אוכל מוכן או מבושל, בעיקר ממזון טבעי שאינו מעובד.
התעשיינים לוחצים
בישיבתה השנייה של הוועדה דנו חבריה בהשפעה של התזונה על מבנה השומן ועל גורמי הסיכון, והוצגו נתונים מדאיגים על שיעור השמנת היתר בישראל. שבועיים לאחר מכן, החלה הוועדה לדון בהגבלת סוכר בדיאטה בישראל ובקידום הפחתת המלח בתעשייה.
במשרד הבריאות לא הסתפקו בכך, העלו הילוך במאבק נגד צריכת מזונות מזיקים ויצאו בקמפיין נגד חטיפים מלוחים. מסע לחצים מצד גורמים בתעשיית המזון הוביל להורדת הקמפיים כעבור יום אחד בלבד. בהתייחס לצעד זה אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שעומד בראש הוועדה כי "הקמפיין ירד לפני הזמן כיוון שאנחנו מקבלים החלטות באופן דינמי כשהמבחן הוא השאלה האם יהיה שינוי בתעשיית המזון".
התעשיינים, שהבינו את עוצמת המתקפה נגדם, נערכו להתמודד עמה וקיימו ישיבה שלא מן המניין באיגוד המזון. מטרת הישיבה היתה לגבש דרכי פעולה נגד מה שהם ראו בו מתקפה בלתי סבירה מצד משרד הבריאות. בעקבות הפגישה פנתה רשות ההגבלים העסקיים למנכ"לים של חמש חברות המזון הגדולות - מנכ"ל קוקה־קולה הפורש המכהן גם כיו"ר איגוד המזון, איציק תמיר, מנכ"ל תנובה אייל מליס, מנכ"ל שטראוס ישראל ציון בלאס, מנכ"ל אסם איציק צאיג ומנכ"לית יוניליוור ענת גבריאל בדרישה לקבל מידע על כל הפגישות והשיחות שניהלו בנושא מהלכי משרד הבריאות בתחום המזון.
הפעלת הכוח על ידי משרד הבריאות, לצד הצלחתם של התעשיינים להוריד את קמפיין החטיפים המלוחים, הובילו לכך שלכנס איגוד המזון שהתקיים בסוף חודש יוני הגיעו התעשיינים ובר סימן טוב רגועים הרבה יותר. בפאנל בנושא אמון ואמת בתעשיית המזון הסביר בר סימן טוב את ההחלטה למתן את הטון ברצון המשרד לגייס את נכונות התעשיינים לשינוי הרכב מוצרי המזון: ״אם היינו ממשיכים עם הקמפיינים אולי היינו רואים את עצמנו יותר בתקשורת, אבל כל אחד מהתעשיינים היה מתכנס בתוך עצמו וזה היה גורם לכך שהשינוי יתמהמה״.
בר סימן טוב הוסיף כי במשרד הבריאות חשו בנכונות של ממש מצד התעשיינים להפחית בסוכר ובמלח: ״קיבלנו תחושה שיש ליצרנים רצון לעשות את השינוי שאנחנו רוצים. יצאנו לדרך עם הקמפיינים כי נדרש שינוי עמוק. אנחנו רואים את נתוני ההשמנה, את המחלות הנלוות להשמנה, רואים נתוני תחלואה שלא ראינו קודם ולכן צריך שינוי עמוק שיביא לכך שמה שהיה לא יהיה עוד. עם זאת, ברגע שראינו שיש נכונות, שאני מפרש כאמיתית, של התעשייה לשנות, היה מקום להוריד את הקמפיין. לא נבהלנו, אלא ראינו נכונות ורצינו לנסות למצות את האפשרות".
בר סימן טוב אמר גם כי ״אפשר לצאת למלחמות, ליהנות ולנצח בהן, אבל אנחנו רוצים שינוי - ולא להרוס את התעשייה. אנחנו מווסתים את המסרים שלנו לפי השאלה איפה יש יותר סיכוי לשינוי ביחס לסיכוי להרס". התעשיינים, מנגד, חזרו והביעו נכונות לשתף פעולה עם המשרד כל עוד הוא לא ינקוט מהלכים חד־צדדיים נגדם.
המשרד מוריד הילוך
אווירת ההבנה, כך נראה, חלחלה לדיוני הוועדה, שכן בישיבתה החמישית הניחו חבריה לתעשיינים והאזינו להרצאה של דן אריאלי, פרופ' לכלכלה התנהגותית. בהרצאתו הסביר פרופ' אריאלי את הדרכים שבהן אנשים מפרשים התנהגות, וכיצד במקרים רבים שיקולים לא הגיוניים מובילים לקבלת החלטות התנהגותיות. כמו כן הסביר אריאלי שיש ללוות במחקר כל הנחיה לשינוי להתנהגות בריאה, כולל שינוים תזונתיים, ולהראות שאכן התוכנית מכוונת להתנהגות הרצויה.
בישיבה השישית של הוועדה הוצגה פעילות איגוד רופאי הילדים בתחום התזונה ומקומה של התקשורת בקידום תזונה בריאה. בנוסף, התקיים דיון בהשתתפות פרופ' מריון נסל, תזונאית חוקרת מאוניברסיטת ניו יורק, שעסק בתפקיד משרד הבריאות ברגולציה על תעשיית המזון.
שבועיים לאחר מכן ערכו חברי הוועדה סיור במאפיית ברמן, וכעבור שבוע התכנסו לשמוע את עמדת התעשיינים. אולי על רקע חוסר רצונם להפוך את החברה שבראשה הם עומדים למזוהה עם המאבק של משרד הבריאות במזון מזיק, ואולי נוכח התחושה שמשרד הבריאות הוריד הילוך במאבק נגדם, נעדרו מנכ"לי חברות המזון הגדולות מהישיבה והסתפקו בנוכחותו של תמיר.
בשבוע שעבר סיירו חברי הוועדה במחלבת טרה שבנתיבות ומחר הם יתכנסו לדיון נוסף. בשלב זה לא ברור עוד כמה ישיבות מתכננת הוועדה לקיים, והאם בכוונתה לגבש המלצות אופרטיביות. כמו כן, נשאלת השאלה מה יעלה בגורלן של ההמלצות העתידיות: האם הן יקובעו באמצעות חקיקה, או שמא השר יסתפק בהתקנת תקנות לא מחייבות?
ממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה.
לפנייה לכתב/ת 
