חוק הרשות להתחדשות עירונית אושר סופית
מליאת הכנסת אישרה את הנוסח הסופי לחוק ההתחדשות העירונית. יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן, הסביר באולפן ynet כיצד החוק ישפיע על השוק: "כל אחד יידע איפה ואיך עושים התחדשות עירונית". צפו
מליאת הכנסת אישרה הלילה (ה') בקריאה שנייה ושלישית את חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ברוב של 57 ח"כים מול 6 שהתנגדו. מטרת הרשות היא להגדיל את היקף מימוש המיזמים להתחדשות עירונית ולהאיץ את ביצועם, והיא תהיה אחראית לאתר אזורים עירוניים בנויים המתאימים להתחדשות עירונית, ולסייע לדיירים לקדם פרויקטים. אירחנו באולפן ynet את ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות שקידמה את חוק הרשות להתחדשות עירונית, ואת מנכ"ל קבוצת אלמוג, יקי אמסלם, שהסבירו כיצד החוק ישפיע על השוק. צפו בראיון:
חוק הרשות להתחדשות עירונית אמור לחולל מהפכה?
ח"כ אלי כהן: "בהחלט. כבר שנים מדברים על הפוטנציאל הגדול שגלום במסגרת ההתחדשות העירונית. אנחנו רואים כמעט בכל עיר שישנן שכונות מוחלשות שאנחנו רוצים לבוא ולחזק אותן. בין אם זה פינוי בינוי או תמ"א 38 לסוגיו, ההתחדשות העירונית נותנת לנו מענה לשלושה דברים: תוספת של מאות אלפי יח"ד באיזורי הביקוש על בסיס התשתיות הקיימות, חיזוק מבנים ובשורה חברתית משמעותית - מה שבעיניי הוא המרכיב החשוב של הבשורה החברתית.
"בשנת 2015 נבנו 4,500 דירות במסלול של התחדשות עירונית. להערכתנו על בסיס הצעת החוק ותכניות העבודה אנחנו נחצה את 10,000 הדירות מידי שנה, כלומר כ-20% מהיקף הבניה בישראל יהיו בהתחדשות עירונית לסוגיה השונים".
מה הערך המוסף של החוק לעומת המצב כיום?
"אחת, אנחנו למעשה מקימים רשות שאמורה לבוא ולטפל גם בדיירים, להוות עבורם מוקד ידע, לסייע ליזמים שרוצים להיכנס לתחום, לעבוד מול הרשויות המקומיות. כלומר במשולש של דיירים, יזמים ורשויות מקומיות יהיה גוף מתכלל שיוכל לתת פתרונות. שתיים, הוקצו תקציבים משמעותיים על מנת לבוא ולקדם את התחום. שלוש, אנחנו עובדים עם הרשויות המקומיות להקים מינהלות על מנת שהדברים יהיו ברורים יותר".
האם מדובר בבשורה חברתית?
יקי אמסלם: "אני חושב שכן, אני שמח שמישהו בא ואמר ליזמים: חברים, יש אוכלוסיות מוחלשות במדינה, קשישים, יש אנשים שידם אינה משגת. אני חושב שזו רפורמה מצויינת. נכון שהוסרו כל מיני תקנות כאלה ואחרות".
יהיה בכך כדי לעזור למשבר הדיור?
"חד משמעית כן. לדוגמא גבעתיים, שתחומה מכל מקום ואין לה מקום להתפתח ובכל זאת אנשים רוצים לחיות בה. הפיתרון היחיד הוא בהתחדשות עירונית. תקנות מסוג אלה יכולות לעזור להתקדם. רשות שבאה ואומרת לוועדה המקומית, חברים בואו תגדירו מראש איך זה צריך להתנהל - אנחנו בעד".
מה קורה אם ראש העיר או ועדות התכנון לא רוצים לאשר פרויקט ודוחים את הבקשה?
ח"כ כהן: "קודם כל, אחד הסעיפים המרכזיים בחוק שכל רשות מקומית צריכה לקבוע תוכנית מתאר להתחדשות עירונית. כלומר בכל בניין ורחוב נדע מה הולך להיות שם. האם הולך להיות פינוי בינוי, האם הולך להיות תמ"א 38.
"יש גם מקרים מסוימים שהוועדות המקומיות יכולות לא לאשר, בגלל שהן רוצות לשמור על מרקם נמוך או בגלל העדר תשתיות כזה או אחר. לכן תוכנית המתאר היא דבר חשוב - היא נותנת ודאות לדיירים מה הולך להיות בשכונה שלהם. היא נותנת מידע ליזמים האם כדאי להם להיכנס. היא מונעת שחיתות, שלא במקרה אחד עושים ובמקרה אחר לא עושים.
"אמרנו בצורה מפורשת - אנחנו רוצים שכל רשות מקומית תכלול בתוכנית המתאר שלה פרק להתחדשות עירונית - תוך 12 חודשים - שכל אחד יידע איפה עושים ואיך עושים. זה יקצר את התהליכים בצורה משמעותית. אם הם לא יעשו את אותה תוכנית מתאר, לרשות הלאומית יש את הסמכות לבוא ולקבוע את התוכניות במקומה. אנחנו פועלים מולם בשיטה של לתת תמריצים לראשי הרשויות, ואלה מבינים שלצד השכונות החדשות שנבנות צריך לטפל במרקם הישן, בשכונות חלשות בהרצליה, תל אביב, חולון ועוד".
לפנייה לכתב/ת 
