שופטת: "עיקול חשבון בנק זה מבזה ומשפיל"

חוב ארנונה של 1,600 שקל הוביל לעיקול חשבון הבנק של תושבת ת"א, אף שהנכס שייך לבעלה. ביהמ"ש קבע ששמה הטוב נפגע. הפיצוי: 8,500 שקל

עו"ד נמרוד כנפיפורסם: 06.08.16 , 08:13

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שהעירייה תפצה ב-8,500 שקל עורכת דין תושבת העיר, שחשבון הבנק שלה עוקל בשל חוב ארנונה של 1,600 שקל על נכס השייך בכלל לבעלה. השופטת כוכבה לוי קבעה שעיקול חשבון מהווה השפלה, ביזוי ופגיעה בשם הטוב.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בתביעה לשון הרע שהגישה עורכת הדין היא טענה שבספטמבר 2014 הטילה העירייה עיקול על חשבון הבנק העסקי שלה ועל החשבון הפרטי של בעלה בגין חוב ארנונה. לדבריה, החוב יוחס לדירה ברחוב שפירא בעיר הרשומה על שם בעלה. היא ציינה שבעלה והיא לא גרים בדירה, שהושכרה לבני זוג שעזבו באוגוסט 2013. תוך זמן מה שילמו בני הזוג את החוב והעיקולים הוסרו.

תביעה

תבע את העירייה: עיקול החשבון זה לשון הרע

עו"ד מורן בן יצחק

תושב חיפה שביצע עבירת חניה גילה 3 שנים לאחר מכן שחשבון הבנק שלו עוקל. הוא דרש פיצוי של 50 אלף שקל, אבל נאלץ להסתפק בהרבה פחות

תבע את העירייה: עיקול החשבון זה לשון הרע

עורכת הדין דרשה בתביעה לחייב את העירייה לפצות אותה ב-100 אלף שקל בטענה שבהטלת העיקול הייתה כוונה לפגוע בה.

העירייה הכחישה שעצם הטלת העיקול מהווה לשון הרע וטענה כי בכל מקרה חלות עליה ההגנות של אמת בפרסום ופרסום בתום לב, מכיוון שהעיקול הוטל כדין. צוין שלתובעת ובעלה נשלחו חיובי הארנונה ודרישות תשלום רבות אחרי עזיבת השוכרים, ורק בלית ברירה הוטלו העיקולים.

העירייה הוסיפה שאין זה משנה שהדירה רשומה על שם בעלה של התובעת שכן ההנחה היא שבני הזוג שותפים מלאים בכל נכסיהם בהתאם לחוק יחסי ממון, ולכן גם היא נחשבת "מחזיקה" לצורך חיוב בארנונה.

שמם הטוב של עורכי הדין

אבל השופטת כוכבה לוי קבעה שבהטלת עיקול על חשבון בנק של אדם יש משום השפלה, ביזוי ופגיעה בשמו הטוב. היא הסבירה שדי בכך שפקידי הבנק נחשפו לעיקול כדי שיראו בבעל החשבון "משתמט חובות". זאת, בפרט כשמדובר בעורכי דין "ששמם הטוב הוא למעשה המוניטין העיקרי שלהם".

בנסיבות אלה, נקבע, עיקול חשבון הבנק של התובעת היה הוצאת לשון הרע. השופטת לוי הדגישה שעל העירייה לא חלות ההגנות שבחוק מכיוון שהעיקול הוטל על חשבון התובעת שלא כדין: על פי חוק יחסי ממון, עצם הנישואין אינם קובעים דבר לעניין זכויות הקניין של בני הזוג.

יחד עם זאת נקבע שהתובעת יכלה לפנות לעירייה לשינוי שמה כמחזיקה בנכס והיא לא עשתה כן במהלך השנה שבה נשלחו אליה דרישות התשלום. היא גם לא הוכיחה שהעיקול הוטל "בכוונה לפגוע".

בשל מכלול הנסיבות העמידה השופטת לוי את הפיצוי על רף נמוך יחסית, וקבעה כי על העירייה לשלם לתובעת 8,500 שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 4,680 שקל.