הארי פוטר החדש: לא תצפו, לא תתאכזבו
ב"הארי פוטר והילד המקולל", הגרסה המודפסת של המחזה שחוזר לדמויות האהובות שהתבגרו בינתיים, לא תמצאו את כישרון הכתיבה של ג'יי קיי רולינג – וגם לא הפתעות בעלילה. אבל אם תנמיכו ציפיות, תוכלו בכל זאת ליהנות ממנו
"הארי פוטר והילד המקולל" ממשיך בדיוק מאותה נקודה שבה מסתיים הספר השביעי בסדרה - בתחנת הרכבת קינגס קרוס שבלונדון, באחד בספטמבר 2017. אך מיד לאחר מכן העלילה קופצת במהירות שלוש שנים קדימה, אל שלהי הקיץ בו בנו של הארי, אלבוס סוורוס פוטר נמצא בשנתו הרביעית בהוגוורטס.
אלבוס הוא נער צעיר ובודד ששובץ לבית הלא-נכון ומאז חש את מבטי הביקורת של חברת עולם הקוסמים. הוא יודע שלעולם לא יעמוד בציפיות של כולם: אף פעם לא יהיה פופולרי וקל-דעת כאחיו הגדול ג'יימס, על אחת כמה וכמה לא גיבור מפורסם כאביו עטור התהילה. אולי הוא בכלל לא רוצה להיות כמו הארי? הוא יודע שכולם רואים באביו מעין משיח שהציל את עולם הקוסמים מרודנותו האיומה של הלורד וולדמורט, אבל אלבוס מאמין שבעברו של הארי נותרו שגיאות רבות. לאחר ריב עם אביו מחליט אלבוס לצאת ולתקן את אחת השגיאות הללו. הוא לוקח איתו את חברו היחיד בעולם, סקורפיוס מאלפוי, והשניים יוצאים למסע מסוכן בעל השלכות הרות גורל.
ברקע הדברים, רוע חדש מתעורר. הארי בן ה-40, ראש המחלקה לאכיפת חוקי קסם, מחרים מחולל זמן לא חוקי. מקרה זה מתווסף לרשימה של אירועים מדאיגים הנוגעים ליצורי אופל, תומכיו של אויבו הישן של הארי. הרמיוני, שרת הקסמים המכהנת, גם היא מודאגת מהעניין, אך החקירה לא מניבה דבר. אם לא די בכך, חלומות רעים מתחילים להטריד את הארי והוא מתעורר מהם עם תחושה שלא חש למעלה מעשרים שנה - צלקתו כואבת.
העלילה של "הארי פוטר והילד המקולל" מבדרת ומעניינת, אם כי די צפויה. התגובות המאוכזבות שהופיעו ברשת בימים האחרונים הן ככל הנראה תוצאה של השוואת המחזה לשבעת הספרים בסדרת "הארי פוטר". הוא אכן לא מצליח לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהסדרה המקורית הציבה, אך יש לקבל זאת בהבנה. "הילד המקולל" לא נכתב על ידי רולינג ולכן נעדר ממנו סגנון הכתיבה המיוחד שלה. הכישרון של רולינג לתאר בחן את הרגשות המופשטים ביותר ולתת לקורא תחושה שהוא נוכח באירועים המופלאים ביותר לא מתבטא במחזה - אין בו צורך למען האמת, שכן הפקה שלמה של אמנים מוכשרים אמורה לדאוג לכל זאת. מי שרוצה לקבל את התחושות הללו מקריאת המחזה צריך להצטייד בדמיון מפותח שיפצה על החסר.
נוסף על כך, העובדה שמדובר במחזה מצמצמת את טווח האפשרויות העלילתיות עבורו. לאו דווקא לגבי האפקטים, שכן המחזה מלא בהם ויהיה מעניין לצפות בהם על הבמה. הדבר מתבטא דווקא במגבלות טבעיות שמבדילות מחזה מפרוזה, בעיקרן הביטוי הפרטני של עולם הקסמים המפואר שבנתה רולינג. למעשה,הפרטים העסיסיים היחידים שמחכים במחזה הם על אודות הדמויות עצמן. במובן זה, "הארי פוטר והילד המקולל" כראה ייפול בערכו מהיצירה הבאה שתישא את שמו של הקוסם - הסרט הראשון בטרילוגיית "חיות מופלאות והיכן למצוא אותן" שעומד לצאת לאקרנים בנובמבר הקרוב.
לסיכומו של עניין, "הארי פוטר והילד המקולל" הוא יצירה מהנה שהדבר היחיד שמבדיל אותה מקריאה ב-Fanfic (ספרות המתבססת על
הספרים המקוריים שנכתבת על ידי מעריצים), הוא המעמד הרשמי שיש לה. כפי שמעריצים נלהבים של הארי פוטר לא יוותרו על עיון ב-Fanfic שכזה (וישנם מעולים - ראו "הארי פוטר והשיטה הרציונאלית"), תחת מטריה כזו, מומלץ לקרוא את המחזה. הדבר היחיד שאסור לשכוח הוא צינון הציפיות והימנעות מהשוואה קשוחה לקאנון המקורי. גם אם הקריאה במחזה לא תהווה חוויה מענגת כמו הקריאה בספרים, צריך לזכור כי הוא נועד להמחזה, וזו וודאי תהיה חוויה מזהירה.
לפנייה לכתב/ת 
